שרי הממשלה התהדרו אתמול (שני) ב"חוק לסגירת אל-ג'זירה". "לא יהיה חופש ביטוי לשופרות חמאס בישראל", אמר שר התקשורת שלמה קרעי, "אל-ג'זירה ייסגר בימים הקרובים". אותו שר חתם בעבר על צווים להגבלת פעילות הערוץ הלבנוני אל-מיאדין בישראל, אך לפי דיווחי ערוץ 14, הערוץ חזר לפעול מישראל לאחר שהצווים הללו פגו.

בסופו של דבר, חוקים לסגירת ערוצים זרים בישראל הם ספין. לישראל אין סמכות ויכולת לסגור ערוץ תקשורת זר. מה שהחוק קובע הוא הגבלות על פעילות עובדי הערוץ בשטח ישראל, ולא סגירה שלו.

הודעת ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מעט זהירה יותר: "ערוץ הטרור אל-ג'זירה לא ישדר יותר מישראל". אלא שגם הצהרה זו נראית בסך הכול כקלף מיקוח. לפי מידע שהגיע לרשת ב' ברדיו, "בקואליציה מעריכים שהתקדמות בעסקת החטופים עשויה להביא לדחיית סגירתו של אל-ג'זירה". בהתאם לשיח על "סגירת" הערוץ, דוברת בבית הלבן הביעה דאגה מהחוק כאמצעי לפגיעה ב"חופש העיתונות". אל-ג'זירה הוא ערוץ קטארי, מדינה שמעורבת ישירות במשא ומתן לשחרור חטופים, כחלק ממעמדה בתור מממנת של שלטון חמאס.

החוק כלל לא מאפשר סגירת ערוץ, אלא קובע כי המדינה יכולה להחרים ציוד שידור ולמנוע גישה לשידוריו באינטרנט דרך ספקי אינטרנט ישראליים. אלא שגם סנקציות אלו מדוללות מאוד – חסימת השידורים באינטרנט קלה לעקיפה, אין יכולת חסימה של השידורים באמצעות לוויין ויש החרגה בחוק של טלפונים סלולריים, כך שעובדי הערוצים ה"סגורים" יכולים להמשיך לשדר מישראל באמצעות טלפונים אישיים במקום מצלמות טלוויזיה. אל-גז'ירה גם מעביר את שידוריו בפלטפורמת יוטיוב של גוגל, שלא צפויה להיחסם.

חברי הכנסת ממפלגת הציונות הדתית התכוונו להתנגד להצעת החוק, בשל היותה רכה מדי, אך בסופו של דבר נעתרו ללחצים מהליכוד והצביעו בעדו.

ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית) אמר לרדיו קול חי: "אנחנו נלחמים כבר זמן ארוך לסגירת אל-ג'זירה. היועמ"שית עיקרה את החוק מתוכן, ואמרה לשר התקשורת 'נזכיר לך מי בעל הבית במדינה'. החוק תקף רק לשלושה חודשים, כפוף לאישור שופט מחוזי. אפילו סנקציות על הכתבים לא אישרה היועמ"שית, רק החרמת ציוד צילום, אבל לא פלאפונים. גם אחרי אישור החוק עדיין יוכלו לצפות בערוץ אל-ג'זירה בישראל. היה לנו ויכוח עמוק בתוך הקואליציה. כל חברי הקואליציה בוועדה התנגדו בכלל לחוק. לא רצינו להעלות את זה היום להצבעה".