בתמיכה רחבה של ח"כים מהקואליציה ומהאופוזיציה: הצעת חוק לתיקון תעריפי המים לחקלאות הונחה היום (שלישי) על שולחן הכנסת. לפי הצעת החוק, תעריפי המים ייקבעו על פי חישוב עלות המים, ותוך התחשבות באופי צריכת המים והשימוש בהם לאותה מטרה, וביכולת התשלום של צרכני המים. זאת, על מנת לאפשר התיישבות חקלאית בכל האזורים בארץ.
עוד נקבע בהצעה שתעריפי המים צריכים להיקבע בהתאם להימצאות מים טבעיים ומים מושבים באותו האזור, ובהתאם לאיכות המים והשפעתה על הגידולים. בתיקון מוצע שתעריפי המים לחקלאות ייקבעו בכללים ובאישור שר החקלאות ופיתוח הכפר. הצעת החוק נכתבה בשיתוף 'מים לישראל' והתאחדות חקלאי ישראל.
על הצעת התיקון לחוק המים חתומים חברי כנסת מכל גווני הקשת הפוליטית, בהם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ויו"ר ועדת המשנה לקידום מנופי צמיחה לחקלאות, ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי). כמו כן, חתומים עליה חברי הכנסת שלום דנינו וששון גואטה מהליכוד, מטי צרפתי הרכבי ורם בן ברק מיש עתיד, ינון אזולאי מש"ס, אליהו ברוכי מיהדות התורה, יצחק קרויזר מעוצמה יהודית ונעמה לזימי מהעבודה.
עלייה של 130% בתעריפים ב-20 שנה
מים הם משאב חיוני בייצור חקלאי, והם מהתשומות העיקריות שמשפיעות על מחירי התוצרת החקלאית הטרייה בישראל. תעריפי המים לחקלאות עלו משמעותית בשנים האחרונות: מדד תשומת המים לחקלאות בישראל עלה בכ-130% בין השנים 2000-2020.
הסיבות לכך נעוצות באופן חישוב העלויות על פיהן נקבעו תעריפי מים לחקלאות, שחלקן אינן נוגעות לשימוש החקלאי במים. בנוסף, בדברי ההסבר להצעת התיקון לחוק, נכתב שקביעת התעריפים נעשתה ללא בדיקה של יכולת התשלום של הצרכנים, כפי שמתחייב בחוק.
על אף חשיבותה של החקלאות המקומית לביטחון מזון ולהתמודדות עם משברים ומצבי חירום, טוענים הח"כים העומדים מאחורי ההצעה, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהיא הגורם המוסמך לקבוע כללים לחישוב עלות המים, אינה מחויבת לקידום החקלאות ולביסוסה.
לדבריהם, המועצה אינה לוקחת בחשבון את התועלות החיצוניות של החקלאות, את תרומתה הגדולה של החקלאות למשק המים הארצי, או את חלקה היחסי של החקלאות בצריכת מים שפירים לעומת צריכת מים מושבים.
בקביעת תעריף מים מושבים, יקוזזו עלויות טיפול בטיהור השפכים
גובה תעריפי המים מתגלה כמעמסה אקוטית וחמורה בימים אלה, במיוחד באזורי הפריפריה בדרום, בצפון ובמזרח המדינה. לצד עלויות הייצור הגבוהות, חקלאים נאלצים להתמודד גם עם הקשיים שנוצרו עקב מלחמת 'חרבות ברזל', פינוי היישובים, ומניעת גישה לשטחים חקלאיים רבים, עד כדי חשש של ממש להמשך עיבוד חלק מהשטחים החקלאיים.
שימור החקלאות באזורים אלה הינו אינטרס לאומי ראשון במעלה, אומרים הח"כים, ולשם כך מתחייבת בימים אלה גם פעולה מכוונת של הפחתת מחירי המים לחקלאות, בהם נושאים החקלאים באזורים אלה.
בקביעת תעריפים יישקלו, בין השאר, רכיבי עלויות הקשורים לשימוש במים לחקלאות, יכולת התשלום של צרכני המים לחקלאות באזורים השונים, סוגי המים בהם נעשה שימוש על ידי צרכני המים לחקלאות, ואזורים לגידולי חקלאות הנעדרים חלופות לשימוש במי קולחין.
כמו כן, מוצע שבקביעת תעריף מים מושבים לחקלאות, יחושב התעריף בקיזוז עלויות טיפול בטיהור השפכים ועלויות טיפול נוסף במים. למעשה, מציע התיקון להחיל על עלויות המים את עקרון "המזהם משלם", המקובל בתחומים אחרים, בניגוד לאופן החישוב הנוכחי שמטיל את עלויות ההפקה והטיהור על צרכני המים המושבים.
עוד מוצע לקבוע, כהוראת מעבר, שתעריפי המים לחקלאות יוגבלו לשקל אחד למ"ק מים המסופקים ממפעל 'שפדן', ול-1.3 שקלים למ"ק מים שפירים באזורים שנסמכים על מים שפירים בלבד, אזורי עדיפות לאומית, אזורי קו עימות ואזורים נעדרי חלופת מי–קולחין שבהם פחות ממחצית הקצאת המים לחקלאות היא מי–קולחין.
"חשיבות התוצרת החקלאית וביטחון המזון של אזרחי ישראל"
בהתאחדות חקלאי ישראל רואים בשינוי החוק תיקון עוול מתמשך שבעקבותיו האמירו תעריפי המים בשנים האחרונות מעבר לכושר הנשיאה של גידולים רבים, והעמסת עלויות שאינן נוגעות לשימוש החקלאי על ציבור החקלאים.
בהתאחדות מקווים שהעוול יתוקן במהרה, "מתוך הכרה בתועלת הכלכלית והביטחונית של החקלאות הישראלית, תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בעתות משבר".
עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים, ואורי דורמן, מזכ"ל ההתאחדות, מסרו ל'דבר': "אנו מודים לחברי הכנסת מכל הקשת הפוליטית שהבינו שתיקון חוק המים הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה. מדובר בתיקון לעוול מתמשך שהחמיר לאחר אירועי 7 באוקטובר, בפרט עבור החקלאים שבאזורי העימות. בימים אלה יותר מתמיד הבנו עד כמה חשובה התוצרת החקלאית הישראלית, ועד כמה חיוני ביטחון המזון של אזרחי ישראל".
איתן ברושי, יו"ר מים לישראל: "הצעת החוק חשובה מאוד ואנו תקווה שתסייע בקביעת מחירי מים הוגנים לחקלאות, בהם ניתן יהיה לקיים חקלאות מתקדמת בכל הארץ, תוך שימוש בכל סוגי המים בכל האזורים. כך נוכל לספק לכל תושבי המדינה ביטחון מזון וביטחון תזונתי, בשגרה ובחירום. שאלת מחירי המים לחקלאות היא שאלה של מדיניות והיא באחריות הממשלה".
ברשות המים אמרו בתגובה להצעת החוק: "מדובר בהצעת חוק פרטית. ככל שתתבקש, רשות המים תגיש את התייחסותה המקצועית במסגרת הליכי החקיקה המקובלים".
