ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר, אישרה לקריאה ראשונה את הצעת החוק של ח"כ אופיר כץ וח"כ נאור שירי, שתגן על בני זוג של משרתי מילואים מפני פיטורין או הוצאה לחופשה ללא תשלום (חל"ת) שלא כדין.
על פי הצעת החוק, ייאסר על מעסיק לפטר או להוציא לחל"ת עובד או עובדת שהם הורים לילד עד גיל 14, בתקופה שבן או בת זוגם נמצאים בשירות מילואים שאליו נקראו בנסיבות חירום, או בשירות ממושך של 21 יום לפחות, וכן ב-60 הימים שלאחר סיום שירותם.
פיטורין או הוצאה לחל"ת של העובד יותרו רק בכפוף לאישור של ועדת תעסוקה במשרד הביטחון, שתינתן רק לאחר שתאפשר לעובד או לעובדת להציג בפניה את טיעוניהם, ובתנאי שהמעסיק הוכיח שהפיטורים או היציאה לחל"ת אינם קשורים לשירות המילואים של בן הזוג באופן ישיר או עקיף.
על מנת לקבל היתר, יהיה על המעסיק להוכיח כי העובד הסכים ליציאה לחל"ת ולמועדיו (גם במקרים בהם היציאה לחל"ת הייתה ביוזמת העובד, יידרש המעסיק להוציא היתר במטרה למנוע הפעלת לחץ על עובדים). כמו כן, ההיתר יינתן לתקופה שלא תעלה על 30 יום בלבד, ועל המעסיק יהיה להגיש מחדש בקשה להיתר נוסף בתום כל תקופה כאמור.
בנוסף קובעת ההצעה, כי עובד שהחליט להתפטר לאחר שהוצא לחופשה ללא תשלום, שלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, או לאחר שניתנו היתרים לכך למשך תקופה העולה על 75 ימים בתוך שישה חודשים רצופים, יהיה זכאי לפיצויי פיטורין.
"מאפשרים ואולי אפילו מעודדים יציאה של נשים לחל"ת"
נציגת אגף התקציבים באוצר, נועה שוקרון, הציגה בפני הוועדה הערכת עלות להצעת החוק, העומדת לדבריה על עלות ישירה של 860 מיליון שקלים, אך עלותו המשקית עשויה להגיע ל-110 מיליארד שקלים, כתוצאה מאובדן משמעותי של ימי עבודה במשק.
"יש פה מצב שיכול להביא לשינוי התנהגות, מאחר ואנחנו מאפשרים ואולי אפילו מעודדים יציאה של אותן נשים לחל"ת יזום, ואנחנו יוצאים מנקודת הנחה שהאוכלוסייה הזכאית תמצה את זכויותיה", אמרה שוקרון. "אנחנו מעוניינים להציע שני ערוצים מקבילים אחרים – הרחבה של קרן הסיוע, ולראות בהן ככל שהן מבקשות חל"ת ולא מקבלות אותו, מתפטרות כדין מפוטרות, וכך יהיו זכאיות לדמי אבטלה מהיום הראשון".
עו"ד שרית דימרי מהביטוח הלאומי הסבירה את העלות הגבוהה: "כשאנחנו עושים תחשיבים זה תמיד במיצוי מלא, כלומר לכאורה כל נשות משרתי המילואים שעונות על ההגדרה, שהן 32,132 נשים נכון למועד שבו בדקנו, ימצו את הזכות במלואה, כאשר הזכאות לדמי אבטלה של אותן נשים יכולה לנוע בין 3.5-7 חודשים".
חברי הכנסת היוזמים, ח"כ אופיר כץ וח"כ נאור שירי, מחו על הערכת העלות הגבוהה שהוצגה, והבהירו כי יקדמו את הצעת החוק, עם או בלי תמיכת האוצר: "אין קשר בין הערכת העלות של האוצר למציאות, ברור שלא כל הנשים יפוטרו באחת וימצו את כל תקופת האבטלה המגיעה להן. לא יהיה קשה לגייס תמיכה רחבה מצד חברי הכנסת לקידום החוק".
ח"כ פנינה תמנו שטה ביקשה להחיל את ההגנות בהצעת החוק גם על נשות משרתי הקבע.
"אירוע מתמשך ללא הפוגות"
מורן חטב מפורום משפחות הקבע אמרה: "משפחות הקבע בוחרות לקחת על עצמן את שירות המדינה בשגרה, אבל תקופת החירום הזאת טלטלה אותנו. זה אירוע מתמשך ללא הפוגות וכבר חצי שנה שנשים של משרתי קבע מוצאות לחל"ת ומפוטרות. אנחנו שמחות שישנה הכרה ורצון טוב לסייע לבני זוג של משרתי המילואים, אבל אל תשכחו אותנו".
ח"כ אופיר כץ הסביר כי מבחינה חוקית לא ניתן להחיל את ההצעה הנוכחית על משפחות משרתי הקבע, אולם אמר כי ניתן לקדם הצעת חוק נפרדת עבור אוכלוסייה זו.
עו"ד מיכל וקסמן-חילי מהתאחדות התעשיינים, התנגדה אף היא להצעת החוק. "חל"ת הוא הכלי היחידי להתמודדות עם קשיים כלכליים וירידה חדה בהזמנות, ואנחנו מתנגדים לזה. הגנה מפני פיטורין זה לא פרס, זה חייב להתכתב עם שוק העבודה.
"אנחנו מבקשים לפחות לקבוע את זה בהוראת שעה, כמו הסדרי חירום אחרים שעברו לאחרונה, כדי שיהיה אפשר לבחון את זה".
עוד ביקשה עו"ד וקסמן-חילי לוותר על הצורך באישור ועדת התעסוקה במקרה שבו העובדת מבקשת מרצונה לצאת לחל"ת: "התהליך של קבלת אישור לא קורה ביום אחד, וזה עלול להביא לעיכובים של פרוצדורה וביורוקרטיה מיותרת לשני הצדדים".
מנגד, עמדה עו"ד שבות רענן מפורום נשות המילואימניקים על הצורך בסעיף, ואמרה: "אלמנט ההסכמה הוא בעייתי במצב הזה, ואנחנו יודעות על מקרים רבים שבהם הרצון לכאורה של העובדת לצאת לחל"ת מגיע מתוך הכרח כתוצאה מלחץ מצד המעסיק והרצון של העובדת שיהיה לה לאן לחזור".
ישי פולק מנשיאות המגזר העסקי, מחה על הכוונה להחמיר בענישת מעסיקים שיפרו את הוראות החוק, ואמר: "מדברים כאן על ענישה בסכומים גבוהים מאוד ללא מדיניות הקלה, באופן שאינו מידתי להוראה ההגנתית הנקודתית הניתנת לצורך הזה".
בתום הדיון אישרה הוועדה את ההצעה לקריאה ראשונה, והיא תעלה להצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת.
עד היום הוגשו לוועדה 378 בקשות להיתרים
מוקדם יותר היום קיימה הוועדה דיון נוסף בנושא פיטורים של משרתי המילואים, בו הציגה שוב נציגת ועדת התעסוקה במשרד הביטחון את הנתונים אודות בקשות לפיטורים של משרתים מצד מעסיקים.
לדבריה, הוגשו עד היום לוועדה 378 בקשות להיתרים, מהן נדונו כבר כ-300, שבמחציתן איפשרה הוועדה את הפיטורין, ובמחציתן מנעה אותם. לדבריה, רק 16 מילואימניקים הגישו לוועדה תביעות בגין פיטורין שלא כחוק, כאשר ב-9 מהמקרים הוסכמה פשרה וב-3 מקרים בוטלה התביעה על ידי המשרת. במקרה אחד נדחתה התביעה לאחר שנמצא שלפיטורין אין קשר למילואים.
רבים ממשתתפי הדיון, בהם חברי כנסת ונציגים של ארגונים המסייעים למשרתים, אמרו כי העובדה שרק 16 חיילים פנו לוועדה, מצביעה על היעדר מודעות של המשרתים להוראות החוק, שכן בשטח המקרים רבים בהרבה. חברי הוועדה קראו למשרדי הממשלה לפעול להגברת המודעות בקרב המשרתים ובני משפחותיהם על ידי הסברה והנגשת המידע.
