ועדת העבודה של הכנסת דנה היום (רביעי) לראשונה בהצעת חוק לתיקון תקנות הבטיחות בעבודה. הצעת החוק מטילה לראשונה אחריות על החברות היזמיות באתרי הבניה למנות 'בקרי בטיחות' שיבצעו ביקורות באתרים וידווחו על ליקויים, והכללת המשאבים הנדרשים לבטיחות בחוזי ההתקשרות עם הקבלנים המבצעים.

עוד מבקשת הצעת החוק לחייב את כלל אתרי הבניה בישראל בהכנת תוכניות בטיחות כדרישת סף טרם תחילת העבודה, וכן לחייבם בכתיבת תוכניות הנדסיות לשם ביצוע עבודות כגון התקנת גידורים ופיגומים שונים.

עוד מטילה הצעת החוק לראשונה אחריות על החברות היזמיות. החוק הנוכחי מבקש להטיל גם על הקבלנים המבצעים את הבניה למנות באתרים גדולים תפקיד של 'מנהל אתר' אשר יהווה את הסמכות הניהולית הבכירה באתר מטעם הקבלן המבצע בין היתר בכל הקשור לניהול משאבי האתר והרכש. על פי הצעת החוק מנהל האתר מטעם הקבלן המבצע יידרש לאשר כי תוכנית הבטיחות באתר משקפת את הסיכונים באתר, ואת המענים המפורטים בה. מנהל האתר יערוך בקרה של הסיכונים באתר ויוודא את קיומן של הדרכות בטיחות קבועות לעובדים באתר. האחריות על סוגיות אלו באתרים בהם לא ידרש מינוי מנהל אתר תוטל על החברות המבצעות עצמן.

הצורך בהצעת החוק עלה בשנת 2018 בעקבות מאבק ההסתדרות, בין היתר על רקע המצב הנוכחי בו היחידים הנושאים באחריות פלילית ואזרחית לנושא הבטיחות באתרי הבניה הם מנהלי העבודה – מנהלים זוטרים האמונים על ביצוע העבודה בשטח, שעל פי רוב אין להם את היכולת והשליטה המספיקה במשאבים כך שיוכלו באמת להיות אחראיים על מלוא ההתרחשות באתר בכל היבטיה הבטיחותיים. כעת, מבקשת הצעת החוק לשנות את הגדרת תפקיד מנהל העבודה, כך שיהיה אחראי על נושא הבטיחות בלבד ולא על ביצוע העבודה.

אלא שמשמעות ההצעה עשויה להוביל למצב שבו ייווצר באתרי הבניה תפקיד חדש של 'מנהלי ביצוע' שינהלו את כל ההיבטים המבוצעים כיום על ידי מנהלי העבודה כגון קביעת לוחות הזמנים, חלוקת המשימות וניהול העובדים בשטח. הצעת החוק תיצור מצב שעל מנהלים אלו לא תוטל למעשה כל אחריות לבטיחות העובדים.

יתרה מכך, כיוון שכיום מקבלים מנהלי העבודה שכר עבור ביצוע תפקיד זה לצד אחריותם על הבטיחות, ייתכן שפיצול עבודתם לשני תפקידים שונים יביא לכך שמרבית כוח האדם המקצועי הקיים היום בענף יבחר להמשיך ולעסוק בניהול ביצוע הבניה, ללא אחריות פלילית על בטיחות – וייווצר מחסור בעובדים עם הכשרה מתאימה לתפקיד הנושא באחריות הבטיחותית.

סוגיות נוספות אותן מבקשת הצעת החוק החדשה להסדיר הן הטלת חובה להתקנת נקודות עגינה לרתמות עבודה בגובה במסתורי כביסה באתרי בניה חדשים – דבר העשוי להשפיע על הבטיחות הן בשלב הבניה עצמו והן על יכולתם של מתקיני ומתקני מזגנים להירתם ולעבוד בבטחה לאחר סיום הבניה. כמו כן מבקשת הצעת החוק לחייב את הקבלנים לדווח גם על סיום הבניה ולא רק על תחילתה.

בארגון קו לעובד ובקבוצה למאבק בתאונות בניין ברכו על הדיון בתקנות ועל הגשתן לאישור הוועדה.

עם זאת, בקו לעובד טענו כי יש להסדיר בחוק באופן ברור יותר את חובת היזמים והמבצעים לפעול לתיקון ליקויי הבטיחות שיימצאו באתרי הבניה. כמו כן, קראו בקו לעובד להתייחס בחקיקה גם לסוגיות של בריאות וגיהות תעסוקתית שאינן מופיעות בה כעת. עוד הצביעו על כך שאחריותם של קבלני המשנה הפועלים באתר להדרכת עובדיהם ובנושא שימוש עובדיהם בציוד מגן, אשר הופיע בטיוטת החוק בשנת 2020 נעדרת מהצעת החוק הנוכחית.

בקבוצה למאבק בתאונות בניה קראו לחייב בהצעת החוק כי יזמי בנייה יהיו קבלנים רשומים, להוסיף לשלטי האתרים פרטים הנחוצים לצורך הגשת תלונה למשרד העבודה בגין הפרות בטיחותיות, לצמצם את היקף הפטור לאתרים ממינוי מנהלי עבודה ולהטיל חובה על ביצוע הכשרות בטיחות לכלל העובדים בענף – סוגייה נוספת אליה התחייבה המדינה בנובמבר 2018 שלא יושמה.