למרות שבארצות אירופה, קנדה וארצות מתקדמות נוספות, החלו בהקמת מתקני אגרו-וולטאי, עקב איום משבר האקלים ההולך ומחריף, בישראל הנושא מדשדש, ללא הכוונה ברורה ואסטרטגיה הכוללת היבטים של ביטחון מזון ואנרגיה יחד. יישובים חקלאיים שרצו להתחיל בהכנת תוכנית ומימוש הקמת המתקנים בשטחם, נחלו אכזבה מהתהליך המייגע. 

כעת – דווקא עקב האתגרים הרבים שהביאה המלחמה בעוטף ובגבול הצפון, יחד עם התעצמות נזקי אקלים ומזג אוויר קיצון, החלה הקלה בהתנהלות הבירוקרטית, ויזמים וחברות האנרגיה פונים ישירות לגורמי החקלאות ובעלי הקרקעות באזורים שספגו קשיים והפסדים קשים עקב המלחמה, לטובת תכנון והקמת מתקנים סולאריים בשטחם. 

סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל, אורי בן הרצל. הומלץ לאפשר לכל יישוב חקלאי 500 דונם נוספים לפרויקטים אגרו-סולאריים (צילום: מכון המחקר מיגל)

טכנולוגיית אגרו-וולטאי מסתמנת כפתרון לאזורי חקלאות שנפגעו במכלול נושאים, הן ביכולת לנהל ולטפל במטעים ובשטחי החקלאות באזור צבאי סגור, הן לשקם את נזקי מזג האוויר, במיוחד בחורף האחרון שהיה החם ביותר מזה 30 שנה, והן בשל מחסור עצום בכוח אדם, בשל עזיבת העובדים הזרים בחקלאות את ישראל לאחר 7 באוקטובר.  

טכנולוגית אגרו-וולטאי מיועדת לדו-שימוש בקרקע – גידולים תחת פאנלים סולאריים וייצור חשמל במקביל. המעטה שיוצרים הפאנלים החדשניים, הנעים בהתאם לקרינת השמש, מגינים על הגידולים, במיוחד על הרגישים שבהם (משמש, אפרסק, ענבים וכד'), הניזוקים מעודף קרינת השמש. בנוסף, יוצרים הפאנלים הסולאריים מיקרו-סביבה, המאפשרת צמצום כמות ההשקיה ובכך חוסכים הוצאות לחקלאי, שירוויח גם מייצור חשמל שיימכר לרשת החשמל הארצית. 

פוטנציאל להפוך למעצמה סולארית

כאשר ישנה דרישה לאנרגיה ירוקה, קיים גם צורך בהקמת עוד מתקנים להרחבת ייצור החשמל מאנרגיה סולארית, כלומר יש להגדיל את בניית מתקני ייצור החשמל ולהאיץ את פיתוח תחום האנרגיות המתחדשות בסיוע ממשלת ישראל.  

אחד החסמים הגדולים לקידום התחום בישראל, הוא מודל הסחר. עיכוב של הרפורמה ברשות החשמל יצר חוסר יכולת לפתח קליטת אנרגיה מתחדשת. אין ספק כי למדינה מדברית כמו שלנו, שטופת השמש, קיים פוטנציאל להפוך למעצמה סולארית ובמקביל לקיים חקלאות ברת קיימא בסיוע האגרו-וולטאי. 

הממשלה הציבה לעצמה יעדי ייצור של 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030. נכון להיום רק 10% מהחשמל מיוצר מאנרגיה מתחדשת. עד סוף 2050 יידרשו עוד 13 אלף MWp של אנרגיה מתחדשת מהשקעה מצרפית של עשרות מיליארדי דולרים. לכן, עיקר הפוטנציאל בתחום הסולארי נמצא באגרו-וולטאי – הקמת מערכות סולאריות על גבי שטחי החקלאות, ללא שינוי ייעוד הקרקע.  

הצוות הבין-משרדי פרסם המלצות לקידום התחום, ובין השאר המליץ לאפשר לכל יישוב חקלאי 500 דונם נוספים לפרויקטים אגרו-סולאריים, אשר לא ידרשו השבת שטחים ולא ייכללו במכסת שטחי התעסוקה ביישוב.

הוועידה הבינלאומית לאגרו-וולטאי מתקיימת היום (רביעי). הוחלט לקיימה דווקא עכשיו, עקב החובה לשקם את מצבו הקשה של ענף החקלאות בגבולות, להציג את ההקלות בתחום, תוצאות מחקרים חדשים מהארץ ומחו"ל, ולקדם את הנושא בשיתוף משרדי ממשלה, חברות אנרגיה, יזמים, חוקרים וחקלאים שישתתפו בוועידה.

הוועידה, בשיתוף משרדי ממשלה, בנקים וחברות אנרגיה וכלכלה, נערכת בעמק המעיינות ולא בגליל, עקב פינוי היישובים ופינוי מכון המחקר מיגל בקריית שמונה ותל חי. 

• אורי בן הרצל הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי במכון המחקר מיגל בקריית שמונה ויו"ר הוועידה הבינלאומית לאגרו-וולטאי