"הציבור צמא לתרבות. צריך את השעה וחצי הזאת של שפיות. להתנתק רגע מהעולם החיצוני, מהחדשות, מהמצב הנוראי שאנחנו חווים פה", אומר ל'דבר' מנכ"ל רשת FRIENDS, יוסי וולף. "אתה מתנתק לרגע ומשהו בנפש נרגע".
וולף חצבאני, בן 41, מתגורר בראשון לציון עם בן זוגו, הקים ב-2021 את רשת אולמי התרבות FRIENDS בהסתדרות ועומד בראש הרשת, שמונה כיום 16 אולמות ברחבי הארץ. "כולנו עדיין בטראומה, גם אני עדיין עמוק בתוך המצב".
כשפרצה המלחמה הפעילות כולה נכנסה למצב המתנה. "עצרנו את כל הפעילות שהייתה מתוכננת. מהר מאוד הבנו שזה הולך להיות ארוך, ושאנחנו צריכים לחשב מסלול מחדש". ביוזמת וולף ובסיוע ההסתדרות הוקם אולפן "ניצחון הרוחaku" בראשון לציון ששידר ארבעה מופעים ביום בחינם ברשת. "קראנו לאומנים לבוא להופיע אצלנו. הרגשנו שהציבור צריך לנוח רגע משידורי החדשות הבלתי פוסקים ולקבל שעה של שקט, של אוויר. הקמנו את האולפן הרבה לפני הגופים האחרים, לפני שמשרד התרבות התעורר, וזכינו לשיתוף פעולה מדהים".
במהלך חודש הופיעו באולפן 55 אמנים שהגיעו ל-400 אלף צופים. "זה היה חשוב גם לפרנסה. אומנם האומנים הופיעו בהתנדבות, אבל הצוות שלהם קיבל מאיתנו תמיכה, מאוד צנועה, אבל חשובה, והנגנים ואנשי הסאונד הודו לנו מאוד. זה נתן להם אוויר. הרבה פעמים כשהמצלמות כבו, ראינו אותם בוכים, והבנתי שהם היו צריכים את זה. זה הייעוד שלהם, להופיע".
בסוף נובמבר הוחלט להחזיר את המופעים בינואר. "הבנתי שאנחנו צריכים לייצר יציבות ולהוביל את עולם התרבות לחזרה לפעילות. יש לנו את הגב של ההסתדרות ואנחנו יכולים לעשות את זה. ראיתי הרבה מפיקים שלא ידעו אם לפתוח מופע, אם הכרטיסים ימכרו, אם יגיע קהל – ואני רציתי לייצר יציבות".
החזרה הייתה איטית. "ברגישות, בעדינות, לא העלינו מופעי סטנד-אפ, עשינו חשיבה על זה ומאוד הופתענו מהבחירה של הקהל". הקהל רכש כרטיסים בהמוניו. "זה מספר כרטיסים שלא הכרנו בכלל. היה צמא אדיר, ועדיין יש צמא. בינואר-פברואר מכרנו פי 4 יותר כרטיסים מלפני המלחמה. זה היסטרי".
FRIENDS התחילה בשישה אולמות ברחבי הארץ, וכעבור שלוש שנים צמחה ל-16. "אנחנו יודעים לפצח את טעם הקהל. לכל אולם יש תוכנית משלו. אנחנו מתאימים את אופי ההופעות למקום, לקהילה, ושומרים על איכות גבוהה".
אבל היתרון של הרשת הוא המחיר הנמוך שוולף מצליח להציע לקהל, מחיר נמוך בהרבה מאולמות אחרים. "זה המחיר הכי אטרקטיבי בארץ כי אנחנו מסבסדים אותו. המצב הכלכלי קשה. הרבה ישראלים נמצאים בקושי כלכלי, וכאן ההסתדרות שמה את היד בכיס. אנשים מבינים שנגמר העניין הזה של להיות פראייר. הם עושים סקר שוק רגע לפני שהם קונים כרטיס, ומי שחכם ומספיק בקיא בדברים האלה יגיע אלינו".
מתחילת המלחמה, האולמות של FRIENDS מגויסים גם לצרכים של אנשים מילואים, חיילים ומפונים. "פתחנו את האולמות שלנו לפעילות של המרחבים בהסתדרות, ונתנו מענה לצרכים שעלו מהשטח. אבל לא רק באולמות, גם הבאנו אומנים להופיע בבתי המלון של המפונים בים המלח או באילת, איפה שביקשו, איפה שהיה צריך את העזרה שלנו".
וולף מדבר מהלב. הוא מחובר בנימי נפשו לאומנות, למוזיקה ולעשייה החברתית. הוא גדל והתחנך בחולון, ובנעוריו היה יושב ראש מועצת הנוער של העיר. בצבא שירת 14 שנים במשטרה הצבאית ועשה תארים בקרימינולוגיה ובייעוץ לפיתוח ארגוני. הוא השתחרר בדרגת רב-סרן, ומייד החל לעבוד בתפקיד ראש המטה של ראש עיריית ראשון לציון דב צור. כשסיים בעירייה, שימש יועץ בכיר ליו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד.
"בכל בוקר אני אומר תודה לאלוהים שזכיתי להתעסק בתחום שאני כל כך אוהב, ושיש לי את ההזדמנות ואת היכולת לעשות דברים שמכניסים לאנשים אופטימיות וכוח. הרבה שואלים אותי אם הגעתי מתחום התרבות, ואני מודה שלא, אבל כיום אני מכיר את התחום לעומק. למדתי, אני רואה הכול ובקיא בהכול".
הרשת הזרימה לענף כסף רב מהקמתה, אם בשיפוץ האולמות שהיו 'פילים לבנים' בערים ואם בהפקות מקור חדשות. "אני קורא למה שאנחנו עושים פה ציונות תרבותית. אנחנו פועלים בפריפריה החברתית של ישראל. גם בתל אביב ובראשון לציון יש פריפריה חברתית. אני משתדל לא לפסוח על אף אוכלוסייה. אנחנו עושים את כל המאמצים להקשיב למה שאומרים לנו. כל הערה נלקחת אצלנו בתשומת לב מלאה. למשל אם אדם עם מוגבלות מתקשר ואין לי כרגע כרטיס באולם, הצוות שלי יעשה הכל על מנת שיהיה לו מקום מסודר. עניין ההנגשה בכל המובנים מאוד חשוב לרשת".
אחרי חצי שנה של מלחמה חל שינוי אצל האומנים, שהוא פוגש מדי יום. "אני מרגיש שהם ירדו קצת לקרקע, ויש איזושהי תחושה שצריך קצת יותר צניעות והכרת טובה. בהיבט הזה, אנחנו מתכננים עכשיו את אירועי יום העצמאות, ואני חושב גם על יום האישה הקרוב, וחשוב לי לכלול גם אומנים ותיקים, שעשו פה דברים מדהימים והם נכס צאן ברזל. צריך לתת להם חיבוק".
