הטמפרטורה בנורווגיה היא 6 מעלות מתחת לאפס. כ-30 רועים סאמיים ילידים אספו 1,500 איילי צפון במכלאה, וכל אחד מהם סימן את אלה ששייכים לעדר שלו. זו גם הייתה הזדמנות לדון בדאגה הגדולה שלהם: קו חשמל באורך 54 ק"מ שמתוכנן לקום באזור, כדי להזרים חשמל למפעל הגז הטבעי הנוזלי הגדול ביותר במערב אירופה, האמרפסט LNG.
הקו ייבנה על שטחי מרעה שהרועים משתמשים בהם בקיץ, באזורי חוף שכבר נבנו בהם ערים, בקתות, כבישים, קווי חשמל קיימים ותשתיות אחרות, ופלשו לשטח שהם משתמשים בו.
"אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד עוד שטחי מרעה קיץ", אמר נילס מאטיס שרה, שהעדר שלו רועה בין מאי לאוקטובר באזור שבו אמור להיבנות הקו בקיץ הקרוב. "אין לנו עוד לתת", אמר כשנסע למכלאה בג'רגול, ליד מרעה החורף על הרמה, כ-1,700 ק"מ מהבירה אוסלו.
כשיתחמם, הם יתכוננו לעבור למרעה הקיץ, 250 ק"מ משם, ליד העיר האמרפסט. קו החשמל יסייע לנורווגיה לצמצם את פליטות הפחמן הדו-חמצני שלה. ממשלתה התחייבה לצמצם את הפליטות ב-55% לעומת 1990 עד 2030.
כשיחובר המפעל לחשמל ישתמש באנרגיה מתחדשת מהרשת. רוב ייצור החשמל של נורווגיה מגיע ממים. המפעל הוא מקור הפליטות השני בגודלו במדינה, ומייצר כ-850 טון פחמן דו-חמצני מדי שנה, שהם 2% מהפליטות השנתיות של נורווגיה.
![איילי הצפון. יוהאן איסק איירה, רועה איילים: "זה אידיוטי שאנחנו הולכים להרוס את הטבע בשביל האקלים" (צילום: REUTERS/Lisi Niesner)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2024/04/2024-04-03T081843Z_1_LYNXNPEK3208Q_RTROPTP_4_ARCTIC-REINDEER-NORWAY-POWER-768x512.jpg "איילי הצפון. יוהאן איסק איירה, רועה איילים: "זה אידיוטי שאנחנו הולכים להרוס את הטבע בשביל האקלים" (צילום: REUTERS/Lisi Niesner)")
היא מייצאת גז שמספיק לכ-6.5 מיליון בתים, בעיקר באירופה. החשמול יעזור להאריך את חיי הייצור של השדה ולייצא יותר גז לשווקים. הסכסוך ממחיש את ההחלטות הקשות שמדינות נדרשות אליהן כדי לצמצם את פליטת גזי החממה ולהניע צמיחה עתידית, לעתים קרובות תוך שימוש מתחרה בקרקע.
"האיילים לא יישארו בקרבת קווי החשמל, הם מפחדים מהמבנים ומהצליל"
בהמשך אמור המפעל להשתמש בכוח מחוות רוח יבשתיות שהרשויות רוצות לבנות כדי להגדיל את אספקת החשמל לפינמרק כולה, ובפרט למפעל, שעתיד להיות צרכן החשמל הגדול ביותר באזור. גם הן אמורות להיבנות על שטחי מרעה של איילי צפון.
"זה אידיוטי שאנחנו הולכים להרוס את הטבע בשביל האקלים", אמר יוהאן איסק איירה, רועה איילים ממחוז שצפויה להיבנות בו חוות רוח. הממשלה לא מסכימה. "אנחנו צריכים ליצור מקומות עבודה חדשים, לאפשר יותר פעילות כלכלית. מקומות עבודה עתידיים יסתמכו על אנרגיה נקייה, לא על גנרטורים מונעי דיזל", אמרה סגנית שר האנרגיה אליזבת סאתר. "עבור הממשלה הזו, זו לא אופציה לפסול באופן גורף כוח חדש וקווי מתח חדשים בשטחי מרעה של איילים".
היא אמרה שלקו החשמל סקאידי-האמרפסט תהיה השפעה על רעיית הצאן, אך הפעילות יכולה להתקיים בהתאם לסעיף 27 באמנה בינלאומית מ-1966, המגנה על זכויות המיעוטים הילידיים ליהנות מתרבותם.
בפסיקה מ-2021, בית המשפט העליון של נורווגיה קבע ששתי חוות רוח יבשתיות שנבנו במרכז המדינה הפרו את אותה זכות, מה שהוביל להפגנות של קבוצות סאמיות, פעילים ירוקים וגרטה טונברג. חוות הרוח נותרו, אך הרועים זכו לפיצוי ולהבטחה לאדמות. "זה לא מכשול גדול שיפריע לרועים לבטא את תרבותם".
אבל רועי האיילים חושבים אחרת. הקבוצת המחוזית ששרה חבר בה ומונה כ-100 רועים, מתכננת צעדים משפטיים נגד בניית הקו. הרועים אומרים שהשפעת קווי החשמל תשבש את ההתנהגות הטבעית של בעלי החיים.
"איילי הצפון נמנעים מהאזור שבו בנויים קווי חשמל. אפשר לגרום להם לעבור מתחת, אבל הם לא יישארו שם", אמר איירה. "המבנים מפחידים אותם, והם לא אוהבים את הצליל שהם משמיעים".
נקבות איילים ממליטות בקיץ, וגוריהן אוכלים עשב כדי לצבור מספיק משקל לשרוד מאכילת חזזיות בזמן מרעה החורף, שבו הטמפרטורות יכולות לרדת למינוס 40.
הרועים מוטרדים מכמה נושאים, בהם משינויי אקלים. כעת הם צריכים להשיג מזון עבור בעלי החיים, אחרי שממטרים קפאו ויצרו שכבות קרח, שמקשות על האיילים לחפור בפרסותיהם ולהגיע לחזזיות שהם ניזונים מהן.
סטטנט, מפעילת הרשת ובונת קו החשמל, אמרה כי "תספק פרויקט בר קיימא שדואג גם לאדם וגם לטבע", ולדבריה קווי החשמל משפיעים על האיילים "במידה מוגבלת".
אקווינור, מפעילת האמרפסט LNG, אומרת שהיא מבינה את "אי-הוודאות" שמתמודדים איתה הרועים. "יש דילמות כשאנחנו מפתחים תשתית אנרגיה קרובה לרועים", אמר קטיל מיקלסבוסט, מנהל המיזם, "אבל אנו בטוחים שניתן לפתח את הרשת של האזור תוך דיאלוג טוב עם הצדדים המושפעים".
על הקרקע שהיא אחראית עליה, סמוך למפעל, תקים אקווינור כבל חשמל במנהרה מתחת להאמרפסט, ולא מעל פני הקרקע, כדי שלא יפגע במרעה הקיץ שם.
לטענת הרועים, החברה צריכה להפחית את הצריכה או למצוא חלופות לצמצום פליטות, כמו לכידת פחמן, שהממשלה דחתה בטענה שהיא יקרה מדי. "אני לא מבינה איך כדי לעבור לאנרגיה מתחדשת אנחנו צריכים להרוס את הטבע", אמרה שרה. "בעיניי זה לא הגיוני".
