"יהיה הוריקן", אמרה עדן גולן, הנציגה שלנו לאירוויזיון השנה, לעשרות חברות וחברי מועדון חובבי האירוויזיון הישראלי שהגיעו ביום שישי לאירוע השנתי המתקיים לפני התחרות, וביקשו לראות ולשמוע איך ייראה השיר בביצוע על הבמה בשוודיה.

אלה האנשים שמכירים כל סטטיסטיקה, הימור וניואנס ווקאלי בשיר האלבני של 2004, והם המנוע המרכזי לאירוע הלאומי שנקרא 'השיר הישראלי'.

בכל שנה נושא הנציג הישראלי את משקל הכבוד הלאומי על כתפיו. השנה הסיפור אחר – על גולן מוטלת המשימה "להראות להם", כפי שהיטיבה לתאר אילנית. 

בהצלחה מאילנית ומיי פיינגולד

שעת צהריים בשישי, חצי שנה למלחמה, היא לא הזמן המדויק לשמוע להיטי פופ טובים וטובים פחות במועדון חשוך בתל אביב, אבל שמחה, כמו שלמדנו בפורים האחרון, היא דבר שזקוק לקצת דחיפה בגב, ואז היא עושה את כל העלייה לבד.

לאט לאט התמלא מועדון 'סנטרו' בתל אביב בחובבי וחובבות אירוויזיון מכל הזמנים והגילים, המופיעים האגדיים של ה'יורופאלש' (הרכב שמופיע עם שירי אירוויזיון כבר שנים), הורים וילדיהם, מעריצות עדן גולן במובהק ואנשים שלא פספסו טיסה לשום עיר אירופית כדי לעודד את הנציג או הנציגה עם דגל ישראל. 

כמו כל אירוע ציבורי לאחרונה, וטוב שכך, על הבמה הוצב השלט עם תמונות החטופים והקריאה להחזרתם הייתה הדבר הראשון שאמרו ראשי המועדון שנאמו על הבמה.

אחרי דקת דומייה לזכר קורבנות המלחמה ו-7 באוקטובר, עלתה לבמה אילנית, ראשונת המתמודדות הישראליות בתחרות האירופית, וסיפרה על ההתלבטות שהייתה לה השנה אם נכון לשלוח נציג ישראלי, גם במחיר שינוי הטקסט כמו שנדרש: "חשבתי שמאחר שאנחנו באבל לא צריך להשתתף השנה, אבל נזכרתי איך אמא שלי, ניצולת השואה, הגיבה כשבאתי לשאול אותה אם לנסוע לגרמניה לטובת הקלטות. היא אמרה לי: 'תסעי ותראי להם', וזה מה שאני מאחלת לעדן – שתראה להם". 

"מי ששונא שונא ושימות, ומי שאוהב שיחיה וייבדל לחיים ארוכים", אמרה מיי פיינגולד למודת האכזבה, שלפני עשור ניסתה את מזלה עם השיר Same Heart, ולא הצליחה להעפיל לגמר. אחרי ששרה את השיר ושיר נוסף שהתחרה עמו בקדם, היא איחלה הרבה הצלחה לגולן.

פיינגולד שיתפה מהחוויות בחזרות לחצי הגמר: "היו צלבי קרס בתפאורה המקורית של השיר. התקשרנו לבמאי והוא אמר לנו שהוא קיווה שזו לא תהיה בעיה". התפאורה, יצוין, הוחלפה לבסוף.

שמלת כלולות צהובה עם תמונות חטופים

אחרי שהמעריצות והמעריצים הצטלמו עם אילנית ופיינגולד, ואחרי כמה הפסקות מוזיקליות, הגיעה המנה העיקרית של המפגש – עדן גולן נכנסה כמו סטארית למועדון, ישר אל הבמה ואל המראיין החינני מאור הוימן.

גולן לא שרה בלייב, אבל זכתה לכמות אהבה מטורפת מהקהל, ולא הפסיקה להתרגש. אחרי שמלכת הדראג קימברלי סוואן ביצעה את "הוריקן" על הבמה, עלתה בהפתעה זיו עבוד, ארוסתו של אליה כהן החטוף בעזה. 

עבוד עלתה עם שמלת כלולות צהובה עם תמונות חטופים ושרשראות ושלט עם הכיתוב: "הארוס שלי חטוף בעזה". בפורים האחרון הסתובבה ככה ברחבי הארץ, והדגישה שלא מדובר בתחפושת אלא במצבה האמיתי.

השיר שהתנגן בזמן ששלושתן היו על הבמה היה ביצוע באנגלית של גולן לשירו של ישי ריבו, "הלב שלי". כמו רוב הקהל, גם עדן עצמה לא הצליחה לעצור את הדמעות. עבוד קראה לעסקה לשחרור החטופים והקהל כולו צעק איתה "עכשיו, עכשיו". 

גולן סיפרה שהתחברה לשיר של נציג שוויץ, ושאת רוב הזמן שלה היא מקדישה להכנות לתחרות, חזרות, פיתוח קול, ראיונות ומדידות, אבל סירבה לגלות איך תיראה ההופעה הבימתית.

בזמן שכל הטקסים של הימים הלאומיים שלנו יעברו שינוי, ומרבית חגיגות יום העצמאות בוטלו, כולל מטס צה"ל, ההופעה של גולן שמשובצת בין יום השואה ליום הזיכרון תהיה חייבת להראות להם ולנו שיש אור אחד קטן.