דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
19.2°תל אביב
  • 16.7°ירושלים
  • 19.2°תל אביב
  • 19.1°חיפה
  • 19.9°אשדוד
  • 17.2°באר שבע
  • 27.3°אילת
  • 20.9°טבריה
  • 16.6°צפת
  • 19.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בריאות

בריאות הנפש / בג"ץ דן בעתירה נגד הרפורמה במערך בריאות הנפש

לטענת העותרים, גרעה הרפורמה מזכויותיהם של המטופלים והביאה לירידה במספר הפונים לטיפול | נציג המדינה ונציגי קופות החולים הכחישו טענות אלו במהלך הדיון | שופטי בג"ץ הורו למנהלת האחראית על יישום הרפורמה להיפגש עם העותרים ולדון בסוגיות שהעלו לפני שיפסקו בנושא

הפגנה נגד הרפורמה בבריאות הנפש, יולי 2015 (צילום: הדס פרוש  פלאש 90).
הפגנה נגד הרפורמה בבריאות הנפש, יולי 2015 (צילום: הדס פרוש פלאש 90).
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירה כנגד הרפורמה בבריאות הנפש שהוגשה על ידי ח"כ מיכל בירן (המחנה הציוני), פורום העו"סים והפסיכולוגים למען רפורמה מיטיבה, ארגון ההורים הארצי, ארגון הפעולה של הנכים, ומטופלים ובני משפחותיהם. העתירה הוגשה בתחילת 2015 עוד לפני כניסתה של הרפורמה בבריאות הנפש לתוקף, והיא עוסקת בגריעה מזכויותיהם של תושבי ישראל לקבלת טיפול נפשי שוויוני ומקצועי בבריאות הנפש.

במהלך הדיון בחרו השופטים – אלייקים רובינשטיין, אורי שהם וצבי זילברטל – להתמקד בסוגיית הקודים. קוד F הוא קוד של אבחון, וקוד Z  הוא קוד של מצוקה עקב מצב חיים. עד שנכנסה הרפורמה לתוקף, אם אדם היה במשבר נפשי כלשהו, הוא היה פונה למרפאה לבריאות הנפש שם היה מקבל טיפול שהותאם למצבו וצרכיו ומוגדר כקוד Z. בעוד אדם שאובחן כחולה במחלה פסיכיאטרית, היה מוגדר כקוד F.

הפגנה נגד הרפורמה בבריאות הנפש ביולי 2015. צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90.
הפגנה נגד הרפורמה בבריאות הנפש ביולי 2015. צילום ארכיון: הדס פרוש / פלאש 90.

לטענת העותרים, מאז כניסת הרפורמה הופסק השימוש בקוד Z, כך שהקוד, למעשה, בוטל. כיום, שמי שזקוק לטיפול ופונה למרפאות לבריאות הנפש מוגדר בקוד F, כלומר מאובחן כחולה. לטענת העותרים, הבעייתיות בפרקטיקה זו היא שמדובר באבחנה שנכנסת לתיק הרפואי, ומעוררת חשש לתיוג מצד המטופלים. למעשה, בסקר שערך ארגון "בנפשנו" (המאגד פסיכולוגים ופסיכיאטרים המתנגדים לרפורמה) בקרב מטפלים, דיווחו 48% מהמשיבים שנתקלו בפונים לטיפול שוויתרו על קבלת טיפול אצלם היות ולא הסכימו שאבחנה פסיכיאטרית תירשם בתיקם.

השופט רובינשטיין ביקש ממשרד הבריאות להתייחס למבוא לספר האבחנות, לפיו אמורה להיות זכאות לטיפול על בסיס מצוקה שנגרמת עקב מצבי חיים. נציג המדינה בדיון אמר בתגובה כי "מדובר במחלוקת מקצועית… את התשובה להתייחסות למסמך נקבל מגורם מקצועי. מה שמצריך טיפול זה קוד F מסוים. אנחנו גם אומרים שההגדרות בתוך קוד F מאוד רחבות ובסופו של דבר כל מי שנזקק לטיפול יכול לקבל אותו",

מנהל המערך הקליני בבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר אהוד ססר, טען דווקא כי "ללכת על מודל רפואי מסוים זה ויכוח אידאולוגי. קודי Z הוא מבורכים, הם נותנים קונטקסט. אין מצב שאדם לא יקבל טיפול עם Z ובלעדיו".

סוגיה חשובה נוספת, הקשורה אף היא התניית הזכאות לטיפול נפשי ברישום אבחנה פסיכיאטרית, היא טענת העותרים לצמצום מספר המטופלים במערכך בריאות הנפש של קופות החולים. הפסיכולוג עודד מאיו, מארגון "בנפשנו"  אמר לדבר ראשון כי "בעקבות ההתניה, פונים הנמצאים במצוקה נפשית נדחים כתוצאה מכך שאינם עומדים בקריטריונים, בניגוד למצב טרם הרפורמה בו כל אדם יכול היה לבקש ולקבל טיפול".

את תוצאת ההתניה ניתן למצוא גם נתון מדאיג נוסף, שעלה מתוך הסקר שערך הארגון, לפיו 61% מהמטפלים דיווחו כי מאז כניסת הרפורמה לתוקף נתקלו במקרים בהם מטופלים אבחנו פונים בחומרה יתרה כדי לעזור להם לקבל טיפול.

160117_nefesh02

מנגד, נציג קופת חולים כללית בדיון, טען כי בכללית לא מכירים מקרים של אנשים שמגיעים למרפאות ולא מקבלים טיפול. ואילו נציג קופת חולים מאוחדת הוסיף ואמר שערב הרפורמה היו בקופת החולים 153 אלף מגעים ונכון לעכשיו יש 285 אלף מגעים, כלומר כמעט הוכפלו מספר המגעים.

לאחר מכן, עברו השופטים לעסוק בשאלה האם יש גוף שמפקח על יישום הרפורמה. על כך השיב נציג המדינה כי קיימת מנהלת שנפגשת אחת לחודשיים. נציג העותרים ציין בפני בית המשפט שאין במנהלת אנשי מקצוע שמתנגדים לרפורמה.

לסיכום הדיון, קבע השופט רובינשטיין שהמדינה תקיים דיון של המנהלת יחד עם העותרים בנושאים שעלו מעתירתם, ותתאפשר לעותרים להביע את עמדתם. אחרי קיומו של דיון כזה, קבע רובינשטיין, יתכנס בית המשפט שוב כדי לדון בתוצאותיו.

ניתן לומר בזהירות, כי שופטי בג"ץ נטו לקבל את עמדת המדינה, לפיה היקפי הבעיות שעלו בעתירה אינם נרחבים וכי מדובר בסוגיות שלא צריכות להיפתר בבית המשפט.

מארגון בנפשנו נמסר בתגובה לדיון בבג"צ כי "הצטערנו לשמוע כי השופטים החליטו לעת עתה שלא להתערב משום שהם סברו כי מדובר בוויכוח מקצועי. עם זאת ולאור התלונות שהושמעו מהשטח, הכריע הרכב השופטים הנכבד כי נציגות מקרב העותרים תשותף בישיבות מנהלת הרפורמה ובית המשפט ימשיך לקבל עדכונים. בכך בית המשפט הנכבד, אמנם נמנע מלהתערב בעת הזו, השאיר את הדלת פתוחה להתערבות שיפוטית עתידית וקבע כי בנוסף לבקרה הפרלמנטרית יתבצע גם מעקב של הרשות השופטת. ארגון בנפשנו ימשיך לאסוף תלונות על גריעה מזכויותיהם של מטופלים ולהיאבק על זכותם של תושבי ישראל לקבלת טיפול נגיש, שוויוני ואיכותי במערך הציבורי לבריאות הנפש."

עו"ד חגי קלעי המייצג את העותרים מסר כי "בית המשפט היום הבהיר פעם נוספת שאין לאפשר מצב שבו יש מי שנופלים בין הכיסאות ואינם מקבלים טיפול בבריאות הנפש. משכך, הביע בית המשפט דעתו שיש לדון בעניין בפני גוף מקצועי שאינו משרד הבריאות, ולהכריע באיזה אופן יינתן הטיפול לכלל הזקוקים לכך. אנו בטוחים שההליך המשפטי יביא לתוצאות לכלל הציבור ונמשיך להיאבק לטובת מי שזקוקים לטיפול והוא נמנע מהם."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!