בג"ץ דן היום (שני) בעתירה של עמותת חדו"ש נגד החלטת הממשלה להחיל את רפורמת אופק חדש על מורי החינוך החרדי, ואת תכנית גפ"ן לתקצוב פעילויות העשרה בבתי הספר החרדיים. בסיום הדיון נקבע כי המדינה, שעדיין לא גיבשה את עמדתה בנושא העתירה ולא העבירה לרשתות את הכספים, תגיש עדכון לבית המשפט עד 21 במאי. המדינה התחייבה גם שאם יותקנו תקנות קודם לכן, הן יכנסו לתוקף רק 10 ימים לאחר פרסומן, ולא 5 ימים כפי שהודיע שר החינוך.
שופטי בג"ץ רות רונן, יחיאל כשר ועופר גרוסקופף טענו שאין צורך להוציא צו ביניים להקפאת התשלומים לרשתות החינוך, לאור תשובת המדינה שהודיעה כי לא תעביר כספים לרשתות עד להשלמת הבירור בטענות שהעלתה חדו"ש ובכלל זה התקנת תקנות. הרשתות ביקשו מבית המשפט שיקבע שהרפורמה חלה על עובדיהן כבר בשנה הזאת, מאחר והם כבר עובדים הלכה למעשה על פי תכנית "אופק חדש", אך השופטים לא נענו לבקשת הרשתות.
בעתירה דורשת עמותת חדו"ש להורות למשרד החינוך ולמשרד האוצר לקבוע תנאי סף מפורטים ולדרוש את קיומם לפני אישור כניסתן של רשתות החינוך החרדיות המפלגתיות לתכניות אופק חדש וגפ"ן.
השופטת רונן אמרה בדיון כי אם הרשתות משלמות והמדינה תחליט שהרפורמה לא הייתה בתוקף הן לוקחות על עצמן את הסיכון שיידרשו לשלם למורים בלא שהרפורמה נכנסה לתוקף. "המשיבות צריכות לכלכל את צעדיהן כפי שהן רואות לנכון", אמרה השופטת, "ייתכן שהן ימצאו את עצמן בסיטואציה בעייתית. אם המדינה תחליט שהיא לא נותנת להם את הכספים הם יצטרכו לשקול מה עליהם לעשות."
"אני לא יודע מה עמדת המדינה", אמר בדיון השופט עופר גרוסקופף, "עמדת המדינה היא 'אני עדיין מגבשת את עמדתי'. קשה לנו להתקדם כל עוד אין עמדת מדינה".
עורכת הדין של עמותת חדו"ש, יפעת סולל, השיבה: "בגלל שאין תשובה אנחנו רוצים צו ביניים. יש פער בין התפיסה של המדינה והרשתות".
השופט גרוסקופף: "לא ברור מה תפקיד צו הביניים כי המדינה ממילא לא מעבירה תקציב לרשתות".
עו"ד סולל: מבחינת הרשתות יש התחייבות בגלל חוזר מנכ"ל ביולי. הם יוכלו לתבוע את המדינה בדיעבד.
השופטת רונן: "אבל זאת לא העתירה שלך".
עו"ד סולל: "השאלה אם החלטת הממשלה תקפה על הרשתות?"
השופט גרוסקופף: "אנחנו לא מתעסקים ברשתות, אנחנו מתעסקים במדינה. והמדינה אומרת, אנחנו צריכים להבין איך אנחנו מיישמים את החלטת הממשלה. זה לא תפקידנו להגיד למדינה משהו בשלב הזה. ברגע שתהיה עמדת מדינה על הסוגיה, אנחנו נתקדם."
עו"ד סולל: משרד החינוך מעביר מסר לרשתות שאופק חדש פועל.
השופט גרוסקופף: "הרשתות פועלות לפי איך שהן מפרשות. יכול להיות שהן מתאימות ויכול להיות שלא."
עו"ד סולל: "אנחנו מצפים לאמירה חד משמעית שהחלטת הממשלה לא נכנסה לתוקף החוזר הזה לא עומד לבד."
השופט גרוסקופף: "אני מבין מהמדינה שהיא לא מעבירה כסף . עד 21 במאי זה הדד ליין. השאלה מה יקרה אחרי זה".
עו"ד יאיר עשהאל, שמייצג את רשת החינוך החרדית 'מרכז החינוך העצמאי', אמר בדיון: ""התנהלות משרד החינוך היא כאילו אופק חדש זה דבר שקורה. מורים אומרים, אנחנו מופיעים במשרד החינוך למה שאני לא אקבל את השכר? בתי ספר כתובים שהם באופק חדש, ולדעת המשרד בשביל להוציא אותם צריך אישור מנכ"ל. זה אומר שהם במשרד החינוך, לא? אני מבין שהשכר בתשפ"ה לא ברור כי המדינה לא יודעת. אבל אני לא רוצה שהשכר בתשפ"ד ייפגע."
בדיון דיבר גם הרב יאיר אביצור, מנהל חטיבת הביניים 'נאות מרגלית' בפתח תקווה ששייכת לרשת מעיין החינוך התורני, שביקש להצטרף לעתירה. לדברי אביצור, "יש פה פספוס בהתנהלות שלי כמנהל בתוך בית ספר. כשאני מגייס עובדים אני מסתמך על מערכות משרד החינוך. כשאני מזמין את המורה הזה ואומר לו אתה תהיה מנהל מסתכמים על מערכות משרד החינוך. צירפתי את התקנות, שם מופיע אופק חדש.
אני כמנהל נכנס למערכות אופק חדש, אני לא סוגר על דעת עצמי כלום. אני סוגר על מערכות משרד החינוך. במערכות משרד החינוך כתוב תחילת רפורמה. זה לא אני סגרתי, זה משרד החינוך אומר לי, תסגור עם המורים. המורים כבר סוגרים עם משרד החינוך וכתוב להם שם אופק חדש. המצב היום שהעובדים עובדים באופק חדש לא מקבלים שכר. לא מאופק חדש, ולא מ'עולם חדש'. מורים רוצים לעזוב, לא רוצים ללמד. מורה שבא עם שיא המוטיבציה לא רוצה ללמד. הוא עובד עוד 10 שעות יותר משנה שעברה, איך נסיים כיתה?
"היום בגלל שיש אופק חדש אצלנו בבית הספר, גייסנו עובדים. ב'עולם ישן' (כך נקרא אופן ההעסקה של מורים בחינוך החרדי ובבתי ספר שלא הצטרפו לאופק חדש – מ"מ) 26% משרה. הפער הוא 80 שעות, הייתי צריך לגייס עובדים מבחוץ. אם תתקבל או לא תתקבל העתירה, אני לא מדבר על השנה, אני מדבר על שנה הבאה, עוד פעם נעמוד ב'לופ' על גיוס העובדים. אני לא יודע מי יישאר. הנושא של גיוס עובדים וגיוס העסקה, לא יכול להיות שבסוף שנה עובד לא יודע מה יהיה איתו וצריך לקבל ממני מכתב פיטורין אני עד אז לא יודע מה קורה."
החלטת הממשלה שנגדה הוגשה העתירה התקבלה עם אישור התקציב במאי, ולמהלך שוריינו מאות מיליוני שקלים. היא עוררה ביקורת, בין היתר על כך שבפועל רשתות החינוך אינן מלמדות לימודי ליבה, וכן על כך שהתנהלותן הכלכלית מקשה לפקח על כך שהמורים אכן מקבלים את שכרם כנדרש. הביקורת התעוררה בשנית עם פרוץ המלחמה, בדרישה שהתקציבים ינותבו להוצאות הקשורות למלחמה. בנובמבר האחרון אישרה הממשלה החלטה מעודכנת, שתיקנה חלק מהקריטריונים, וכנגדה הוגשה העתירה של חדו"ש.
לפי העתירה, החלטת הממשלה לאשר את כניסתן של הרשתות החרדיות לתכניות החינוכיות הכרוכה בתוספת תקציב של מאות מיליוני שקלים התקבלה מבלי לקבוע תנאי סף מספקים ומתחייבים שיבטיחו את קיום כוח הוראה בעל השכלה והכשרה להוראת לימודי ליבה, שיחייבו את הרשתות ללמד לימודי ליבה מלאים בבתי הספר לבנים ואת השתתפות תלמידיהם בבחינות המיצ"ב ובחינות דומות שנועדו לבדוק ולמדוד באופן אובייקטיבי את הישגיהם.
על פי חדו"ש "החלטת הממשלה לעניין הנדון נולדה שלא מתוך צורך מקצועי ולא מיוזמה של המשרדים הרלבנטיים, אלא מדרישה פוליטית והסכמים קואליציוניים. משכך, יש לבחון אותה במשנה זהירות ולהקפיד כי היא מבוצעת באופן המתיישב עם כללי המנהל התקין, עם דרישת השוויון ובעיקר אם אופן ביצועה תואם חובות חוקיות אחרות".
עוד מדגישה העתירה כי "לא זו בלבד שהתנאים שנקבעו בהחלטת הממשלה אינם מספקים, אלא שאפילו תנאים אלה אינם מיושמים. ובאשר כך, לא ניתן כלל לפעול בהתאם להחלטת הממשלה באשר לתקצוב הנוסף ויש לבטל או להשעות כל ניסיון לעשות זאת – כל עוד לא ייקבעו התנאים הדרושים להשתתפות בתכנית ויובטח הפיקוח על קיומם."
בעתירה דורשת חדו"ש מבית המשפט להורות על הוצאת צו על תנאי וצו ביניים ולחייב את המדינה ליצור תנאי סף ברורים להצטרפותן של הרשתות החרדיות לתוכניות "אופק חדש" ו"גפ"ן" כפי שקורה בבתי הספר הממלכתיים. בין התנאים שדורשת עמותת חדו"ש:
- קביעת תנאי סף לעניין תארים מוכרים – באופן שיחייב גם את המורים במוסדות החינוך לבנים לקבל הכשרה פדגוגית וללמוד לימודי תוכן, שישפרו את יכולותיהם המקצועיות.
- השתתפות של כל תלמידי המוסד במבחן מיצ"ב, קודם לאישור ההצטרפות.
- קביעה כי מחצית מהמורים יהיו בעלי דרגות כנדרש כך שיהיו בעלי תארים אקדמיים בהיקף הנדרש לשם הוראת לימודי ליבה במוסד ובהתאם לתחומי הלימוד הנדרשים.
- חיוב העברת מידע פרטני מלא על המורים המלמדים במוסדות החינוך ובכלל זה פירוט השכלתם והכשרתם, המקצועות שהם נדרשים ללמד והכשרתם הרלבנטית, דו"ח השעות ופירוט התשלומים שלהם.
- הגדרת מתווה חדש של התנהלות כספית בין המדינה לרשתות, אשר יבטיח העברת תשלומים כדין והטלת סנקציות הולמות במקרה של הפרות דין.
העתירה הוגשה ע"י עו"ד יפעת סולל, סמנכ"לית ויועצת משפטית לעמותת חדו"ש, כנגד משרד החינוך, משרד האוצר, רשת מעיין החינוך התורני – בני יוסף ומרכז החינוך העצמאי.
