הפועל לב ירושלים נמצאת בעונת בכורה חלומית בליגת העל. כבר בשנתה הראשונה, הקבוצה הבוגרת זכתה בגביע המדינה וסיימה את העונה במקום השני בליגה. כעת המטרה היא לעשות צעד נוסף קדימה ולזכות בדאבל. לשם כך היא צריכה לגבור בסדרת הגמר על האלופה אליצור רמלה.
"כל הזמן אמרנו שאנחנו מועדון שלא קם רק לרגע וזהו, עשינו עבודה מאוד עמוקה ומחושבת על התשתית. להגיד לך שציפיתי כבר בשנה הראשונה להישגים? זה לא היה יעד מקצועי", אומרת יו"ר המועדון ד"ר נטע אבוגוב בראיון ל'דבר'. "זאת הייתה שנה מאוד מאתגרת בעקבות המלחמה. זה מאוד משמח לראות כאשר משקיעים וכאשר עושים את הדברים על פי המודל שאנחנו פועלות בו, מגיעות ההצלחות".

אחת מנקודות המפתח המרכזיות בהצלחה של המועדון הוא הדגש המקצועי על שחקניות הישראליות של המועדון: שיר תירוש, אליסיה בארון, נור כיוף והודיה כבדה שמובילות את הקבוצה לעונת השיא שלה. "מרגע שהתחלנו לבנות את הקבוצה בקיץ הדגש היה ההשקעה בשחקנית הישראלית. מבחינתי זה הנושא המרכזי וכל הרעיון. פיתוח וגידול השחקנית הישראלית".
את תפיסת העולם הזאת ראו כבר בתחילת העונה, כאשר הפועל לב ירושלים הייתה הקבוצה היחידה שבחרה להחתים רק שתי זרות, כדי להעניק הזדמנות אמיתית לשחקניות הישראליות. "אני לא רואה חוכמה גדולה להביא את הטופ של הטופ וזרות. צריך ליצור תמהיל נכון, שחד משמעית לוקח בחשבון את השחקנית הישראלית", אומרת אבוגוב.

"שחקנית כמו שיר תירוש שעשתה חייל שנה שעברה בליגה הלאומית, פורצת השנה בגלל שיש לה את המקום. שחקניות מהוות מודל כמו אליסה בארון, או הודיה כבדה ונור כיוף אשר מתפתחת אצלנו".
"לפתח כדורסל וקהילה ככלי חינוכי"
אבוגוב בת 45 היא ד"ר לידייש חרדי ואמא לארבעה ילדים. לפני חמש שנים היא הגיעה לראשונה לענף, כאשר הצטרפה כיו"ר ונותנת החסות לקבוצת הנשים של הפועל גלבוע/מעיינות. "כל החיים הבוגרים שלי הייתי בעולם האקדמיה. לפני כמה שנים החלטתי לפרוש מהאקדמיה. אחרי שנה של הפסקה, חיפשתי מה אני יכולה להציע מכספי ומזמני", מספרת אבוגוב. "בחרתי בכדורסל נשים ובגלבוע, מתוך אמונה בפוטנציאל שיש בגלבוע כקהילת כדורסל".
"זאת הייתה שנת קורונה הקבוצה קיבלה את הזכות לעלות לליגת העל אחרי עונה מדהימה של 19 משחקים מתוכם ניצחנו 18", נזכרת אבוגוב. "אז רבקה רוס שיחקה אצלי בעונה הזאת והבת שלי התאמנה אצלה. בסוף העונה כאשר המועצה והמועדון לא נתנו את הגיבוי והתקצוב לעליה לליגת העל עזבתי בלב שבור".
אבוגוב המשיכה את המסע שלה בחיפוש אחרי המקום שבו תוכל להגשים את החזון שלה. היא הצטרפה לקבוצת בני יהודה, שם היא בילתה חודש בלבד, לפני שהבינה שזה אינו המקום המתאים והחליטה לעזוב. "הגעתי מתוך אמונה ששכונת התקווה ובית דני זה מקום מצוין וראוי, כדי לפתח כדורסל וקהילה ככלי חינוכי. ואז הבנתי שגם שם החזון שלי לא יוכל לבוא לידי ביטוי".
"לירושלים מגיע מועדון שמפתח ומביא גאווה"
המסע להגשמת החזון הגיע בעקבות חיבור מחודש לרבקה רוס (מנהלת המועדון), השתיים הקימו לפני שלוש שנים את הפועל לב ירושלים. "רבקה באה אליי עם ההצעה שנחבור ביחד ונרים מועדון בירושלים והשאר היסטוריה. אנחנו כבר נמצאות בתשתית שכיוונו אליה הן מבחינת הקהילה, הפעילות העממית שלנו והפעילות התחרותית שלנו בכל הרמות. יש לנו בסיס מאוד רחב בבתי הספר ובקהילה בכל הגילאים ובכל המגזרים. יש לנו את המחלקה התחרותית הצעירה מקט סל עד הבוגרות, בסך הכל שבע קבוצות".

אחת מנקודות האור החשובות שהמועדון הצעיר מביא איתו לענף הכדורסל, היא הפעילות החברתית והעממית הרחבה בירושלים. "יש לנו קבוצות לנערות בסיכון וגם לנערות עם צרכים מיוחדים כמובן שכל הקבוצות שלנו מתנדבות והפעילות העממית כוללת גם אימונים שבועיים בתוך בתי הספר או המרכזים הקהילתיים. גם טורנירים לאורך השנה. היה טורניר בחנוכה עוד מעט יהיה טורניר נוסף בפסח".
למה החלטתן להקים את המועדון דווקא בירושלים?
"קודם כל רבקה עבדה וגידלה שחקניות בירושלים. היא כבר בנתה את התשתית המקצועית. היה שם צורך למעבר גדול יותר מקבוצה מחוזית. כאשר הקמנו את המועדון הגעתי להסכם איתם, שהקבוצות עוברות אליי. כך אפשרנו להן את ההתפתחות התחרותית ובשנה הראשונה לעלות מהארצית לליגה הלאומית. בלאומית יותר מחצי מהקבוצה היו שחקניות בית. גם בליגת העל יש לנו עכשיו שחקניות צעירות שגדלו איתנו. זאת לא קבוצה שכולן הן רכש חיצוני".
"אני מאוד שמחה שזה ירושלים, כי אני חושבת שירושלים דווקא מכל המקומות בארץ ובעולם מגיע לה מועדון כזה שיביא גם פיתוח וחינוך לדור הצעיר. אנחנו מועדון נשים, אבל אני חושבת שהפיתוח שלנו הוא לא רק לנשים, כי זה אף פעם לא לבד. את לא ממדרת את הילדה מהמשפחה שלה. אני חושבת שלעיר ירושלים מגיע מועדון שמפתח ומביא גאווה. עד עכשיו לא הייתה קבוצה בירושלים השואפת להוביל את ליגת העל ואני שמחה שכבר בשנה הראשונה אנחנו כבר מצליחות לעשות את זה".
מחלקת הנערות והילדות מגדלת דור צעיר של שחקניות ואוהדות של הענף והמועדון. במהלך גמר הגביע הגיעו ילדות רבות ביחד עם המשפחות שלהן כדי לעודד את הקבוצה הבוגרת בדרך לתואר ראשון והיסטורי. "במשחק הגמר ראינו כמה קהל הגיע. קהל של משפחות. כאשר שחקנית מגיעה לחוג או היא בעצם המשתתפת האקטיבית בפעילות, גם כל המשפחה נכנסת לזה".
"קיבלנו כל כך הרבה הודעות מההורים שהילדה גררה אותם למשחק בחצי הגמר, לגמר הם כבר הגיעו לבושים באדום, מצפצפים בזמבורות וממש נכנסו לתוך הדבר הזה", היא מוסיפה. "זה חלק מתרבות הספורט שאנחנו מביאות לירושלים. גם פעילות עם הבנות וגם יצירת תרבות ספורט נשי איכותי ירושלמי".

אבוגוב מדגישה את החשיבות של ההצלחה של המועדון דווקא בתקופה קשה ומורכבת בה נמצאת המדינה ."אנחנו נמצאים בתקופה נוראית במדינה שלנו עם כל כך הרבה בעיות ואני חושבת שכולנו צריכים חיים כדי לצלוח את התקופה הזאת. אני חושבת שזה המקום שלנו כמועדון כדורסל בכל המעגלים שלנו וכל מי שלוקח חלק מאפשר לעצמו אוויר בתקופה הזאת. אותו דבר כאשר הבן שלי נמצא בצבא על זה הוא נלחם, על החיים שלנו כאן. זה משהו שמחזק אותי וגם מחזק אחרות ואחרים".
מה החזון לשנים הקרובות?
"אנחנו רוצות להיות בצמרת ליגת העל וגם להגיע לאירופה. לפתוח עוד קבוצות בקהילה, להגיע לעוד בתי ספר. בנוסף, לעשות שיתופי פעולה בין לאומיים אם אקדמיה בינלאומית או קולג' עם שחקניות צעירות. למשל נור כיוף, נהנית ממלגת לימודים מלאה בשנה הראשונה בקריה האקדמית אונו, זה הסדר שהמועדון הגיע אליו עם המכללה. היא מתפתחת הן כשחקנית כדורסל והן כאישה צעירה שעתידה לפניה וזה מבחינתי המודל".