הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (שני) להותיר את הריבית במשק על 4.5%. לפי תחזית חטיבת המחקר של הבנק, "הפעילות הכלכלית ושוק העבודה מוסיפים להתאושש באופן הדרגתי. לצד זאת, מידת אי-הוודאות הגיאופוליטית התגברה, ומשתקפת ברמה גבוהה יחסית של פרמיית הסיכון של המשק".
את החלטתם שלא להפחית את הריבית נימקה הוועדה המוניטרית בכך ש"על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להמשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר היום בתדרוך עיתונאים ש"פרמיית הסיכון של ישראל "שוהה ברמה גבוהה ועלתה בימים האחרונים על רקע המתיחות הגיאופוליטית". את פרמיית הסיכון מודדים בבנק באמצעות פרמיית ה-CDS (ראשי תיבות של Credit Default Swap), מכשיר פיננסי לגידור סיכוני אשראי, שנמכר על ידי בנקים ומוסדות פיננסיים ומהווה ביטוח מפני כשל אשראי של תאגיד כלכלי או מדינה. בבנק ישראל משתמשים בעלות הפרמיה של CDS לאגרות החוב של ממשלת ישראל כאינדיקטור לרמת הסיכון שהשוק העולמי רואה בכלכלי הישראלית.
לפי התחזית של חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2% בשנת 2024 וב-5% בשנת 2025, זאת בדומה לתחזית ינואר. התחזית מניחה שההשפעה הכלכלית הישירה של המלחמה תימשך עד לסוף 2024 בעצימות הולכת ופוחתת. פרופ' ירון אמר ש"עבור שנת 2025, ההנחה היא שלא תהיינה השפעות לחימה ישירות נוספות. בדומה לתחזיות קודמות, החטיבה מניחה כי חלק הארי של המלחמה יתרחש בחזית אחת". עם זאת הוא הדגיש ש"לאי הוודאות אודות ההתפתחויות השונות במלחמה תיתכן השפעה מהותית על התחזית."
הצפי של החטיבה לשיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 עלה מעט מהתחזית הקודמת, וצפוי להסתכם ב-2.7%. כתוצאה מהתקציב המעודכן ל-2024 מעריכים בחטיבת המחקר שהגירעונות בתקציב הממשלה בשנים 2024 ו-2025 צפויים לעלות בהשוואה לתחזית הקודמת בכ-1.7 נקודות אחוז במצטבר ויסתכמו ב-6.6% תוצר ו-4.6% תוצר בהתאמה. לאור שינויים אלו מעריכים בחטיבה שיחס החוב לתוצר צפוי לעלות לרמה של 67% ב-2024 ולהישאר ברמה דומה גם במהלך 2025.
לפי בנק ישראל, "האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד. הציפיות לאינפלציה מהמקורות השונים לשנה הקרובה עלו ונמצאות בסביבת הגבול העליון. מאז החלטת המדיניות הקודמת השקל נחלש מול הדולר בכ-2.7%, מול האירו בכ-2.6% ובמונחי השער הנומינלי האפקטיבי בכ-2.3%.
בבנק מציינים שהתוצר התכווץ ברביע האחרון של שנת 2023 ב-5.6% ביחס לרביע השלישי ובסיכום השנה צמח התוצר בקצב של 2% זאת בהתאמה לתחזית חטיבת המחקר מינואר 2024. חטיבת המחקר מעריכה כי התוצר יצמח בשנת 2024 ב-2%, ובשנת 2025 ב-5%. לנוכח המלחמה התחזית מאופיינת ברמה גבוהה של אי ודאות.
בוועדה התייחסו לשוק הדיור ואמרו ש"המגבלות וקשיי הפעילות בענף נוכח המלחמה התמתנו אך הם עדיין משמעותיים". לדברי נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון, "החזרה של אתרי הבניה לפעילות מתקדמת, אך הפעילות עודנה נמוכה מרמתה ערב המלחמה ומושפעת מהמחסור בעובדים. בפרט, קליטת עובדים זרים מחו"ל היא תהליך מורכב המבוצע בהדרגה וצפוי לארוך זמן ממושך. אדגיש שוב, כי יש לשמור על היצע בניה גבוה לאורך זמן על מנת להבטיח את התייצבות מחירי הדיור". עם זאת, הוועדה ציינה לחיוב את התמתנות בשכר הדירה: סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% וקצב העלייה השנתי המשיך להתמתן והגיע ל-2.6%.
על השוק הגלובלי אמרו בבנק ישראל ש"קצב הפעילות של הכלכלה הגלובלית הפתיע לטובה בארה"ב ומנגד, בגוש האירו החולשה הכלכלית נמשכת. האינפלציה התמתנה בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים. עפ"י הערכות השוק אלו צפויים למתן את תוואי הורדות הריבית."
בשל המלחמה הציגה מערכת הביטחון צרכים שדורשים גידול ניכר בהיקף תקציב הביטחון לאורך זמן. אני קורא, שוב, להקים בהקדם ועדה שתורכב מגורמי מקצוע ביטחוניים ואזרחיים, שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת. ככל שהממשלה תחליט בעקבות המלצות הוועדה על הרחבה של תקציב הביטחון מעבר למה שאושר בתקציב האחרון, חשוב שהדבר ילווה בהתאמות תקציביות מקזזות, שימנעו התפתחות של תוואי עולה של יחס החוב לתוצר.
נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, ביקר את ההחלטה להימנע מהפחתת הריבית: "במציאות בה 4,275 עסקים קטנים נסגרים בחודש והיקפי התעסוקה והמכירות בהם רחוקים מהממוצע, בנק ישראל היה חייב להמשיך בתהליך הפחתת הריבית, בו כבר החל לפני כחודשיים. אנו נמצאים במגמה ברורה ומתמשכת של ירידה בסביבת האינפלציה – ובנק ישראל חייב להמשיך ולתרום את חלקו בהמשך תהליך הפחתת הריבית, החיוני להמרצת פעילות המגזר העסקי והרחבת התוצר במשק. העלייה במרכיב הסיכון הביטחוני והעיכוב בהפחתת הריבית במשק מחמירה את מצבם הפיננסי הרעוע של עסקים קטנים רבים במשק וכתוצאה מכך תקרב אותם לכדי סגירה".
