ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה את תקנות הביטוח הלאומי אשר יפצו את המעסיקים בשיפוי נוסף בשיעור של 20% משכר העובדים המשרתים במילואים בשירות חירום. מטרת השיפוי היא לסייע במימון ההפרשות הסוציאליות של העובדים לדמי ביטוח, קופות גמל וקרנות, שעד היום שולמו על חשבון המעסיקים.
התקנות נוסחו בהמשך להסכם שנחתם בין ההסתדרות לנציגי המעסיקים, ולצו ההרחבה שניתן להסכם על ידי שר העבודה.
נציגי משרד האוצר הסבירו בדיון כי השיפוי יינתן בגין שירות מילואים של עובד בתקופה שהוגדרה כשירות חירום, והוא יינתן רטרואקטיבית מ-7 באוקטובר ועד סוף שנת 2024.
אביאל הבר, אגף התקציבים במשרד האוצר: "בדיונים קודמים שנערכו כאן עלתה מצוקתם של המעסיקים, הנובעת מאותם תשלומים שלא שופו עד היום על ידי המדינה. מבדיקה שנערכה עלה, כי המכנה המשותף הנמוך ביותר לגובה ההפרשות הניתנות על פי חוק הוא 16% משכר העובד. המדינה הביעה נכונות לשאת בעלות הזאת. יו"ר הוועדה הציע אז לתת 20% ואימצנו את ההצעה הזו, שעוגנה גם בהסכם מול ארגוני המעסיקים. עלות השיפוי שיינתן בגין התיקון מוערכת בכ-2.5 מיליארד שקלים".
יו"ר הוועדה, ח"כ ישראל אייכלר: "לפני מספר חודשים איש לא העלה על דעתו לתת שיפוי למעסיקים. הכרזנו כאן בוועדה שאם לא יינתן פתרון, נקדם את זה כהצעת חוק. לשמחתנו כל הצדדים נרתמו לנושא, נחתם ההסכם והממשלה קידמה את זה מהצד שלה. היום אנחנו בישורת האחרונה לאישור ואנחנו מברכים על כך".
המשנה ליועמ"ש הביטוח הלאומי, עו"ד שלומי מור, הסביר כי השיפוי הנוסף יינתן אוטומטית יחד עם דמי המילואים עצמם, וציין כי מי שכבר קיבל החזרים יקבל את השיפוי הנוסף רטרואקטיבית ללא צורך בהגשת בקשה נוספת: "נאפשר לכל מעסיק לקבל את הכסף במהירות וביעילות האפשרית, במינימום בקשות ממנו".
סמנכ"ל הקצבאות בביטוח הלאומי, אוריאל כזום, הוסיף כי המוסד יחל בהעברת התשלומים בתוך כחודש, ויעשה מאמצים להעביר את כלל התשלומים למעסיקים בתוך 60 יום.
נציגי המעסיקים בירכו על התקנות, אולם קראו להגדיל בעתיד את גובה השיפוי וכן לקדם חקיקה נוספת שתקדם הסדר קבוע בנושא.
מיכל וקסמן-חילי, התאחדות התעשיינים: "אנחנו מברכים על הניסיון של המדינה לקחת אחריות על הכספים שהמעסיקים משלמים, אבל זה לא מכסה בפועל את התשלומים, בהם הפרשות לפנסיה, פיצויים, ימי הבראה, חופשה, קרן השתלמות והסכמים קיבוציים המחייבים לתת הרבה יותר ממה שקובע החוק. המיצוע ההגיוני הוא 37%. אסור לנו ליצור תמריץ שלילי להעסקת משרתי מילואים".
בתגובה לדברים הסבירו נציגי משרד האוצר כי המדינה יכולה לשפות את המעסיקים על פי הערכת ההפרשות שניתנות מכוח חוק הביטוח הלאומי בלבד, ולא על פי הפרשות הניתנות לו מכוח פסיקות או הסכמים.
ח"כ טלי גוטליב (ליכוד): "המדינה יכולה לשפות את המעסיקים רק בגין מה שניתן לעובד על פי חוק, וזה מה שמוגדר בתקנות כרגע. לכל שינוי תהיה משמעות של הליכי חקיקה ועלות תקציבית שמשמעותם עיכוב משמעותי בהעברת הכספים, ולכן חשוב שהתקנות יאושרו כפי שהן. אנחנו מבינים שכרגע זה לא מושלם, אבל צריך לתת מענה מיידי למעסיקים שכרגע לא מקבלים דבר עבור אותן הוצאות".
ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי): "ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה הצעה שלי להחזר מלא וקבוע, שיעשה צדק עם המגזר העסקי שנשא על כתפיו את המילואימניקים במשך שלושה דורות. אני מקבל בצער את הוראת השעה הזו כמענה חלקי לשנה הנוכחית".
ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) בירכה על התקנות ואמרה: "אנחנו צריכים להצדיע לאנשים שהיו שם בשעות הקשות. לאחר תום הוראת השעה אולי נמשיך עם חקיקה קבועה".
