דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי כ"ב בניסן תשפ"ד 30.04.24
23.7°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.7°תל אביב
  • 20.1°חיפה
  • 23.9°אשדוד
  • 26.9°באר שבע
  • 32.1°אילת
  • 27.4°טבריה
  • 18.9°צפת
  • 24.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

המחסור בעובדים זרים: "לאפשר לחברות פרטיות להמשיך ולייבא עובדים"

בדיון בוועדת הכלכלה צוין כי כיום חסרים 20 אלף עובדי חקלאות ו-2,000 בענף התיירות | הוצע לאפשר לחברות פרטיות להמשיך ולייבא עובדים עד לכינון הסכמים בין-מדינתיים עם קמבודיה, נפאל וויאטנם

דיון ועדת הכלכלה (צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ישיבת ועדת הכלכלה. "מנסים למצוא כל דרך" (צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה הבוקר (שני) לישיבת מעקב כדי לקדם פתרונות למחסור בכוח אדם בענפי החקלאות והתיירות בשל המלחמה.

במהלך הדיון התברר, כי בענף החקלאות עדיין חסרים כ-20 אלף עובדים זרים, ובענף התיירות ישנו מחסור של כ-2,000. בעקבות זאת ביקש היו"ר ביטן כי הממשלה תאפשר לחברות הפרטיות להמשיך להביא עובדים בצורה ישירה ולא באמצעות המדינה, זאת לתקופה מסוימת. 

יו"ר התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל, דובי אמיתי, אמר בדיון כי נכון להיום העובדים היחידים המתאימים לחקלאות בישראל הם מתאילנד, ונסיונה של ההתאחדות להביא עובדים ממדינות אחרות, כמו סרי לנקה, לא צלחו. מסרי לנקה הובאו כ-500-600 פועלים שלא התאימו לעבודה, ומחציתם עזבו את ישראל.

עוד אמר כי לפני כעשרה ימים פנתה ההתאחדות בבקשה לאפשר את החזרת העובדים מתאילנד במסגרת פרטית באמצעות סוכנויות פרטיות – בניגוד למנגנון העבר שבמסגרתו הובאו העובדים בהסכם בילתרלי (בין-מדינתי) בין ממשלות שתי המדינות. לדברי אמיתי, מרבית משרדי הממשלה בהובלת משרדי המשפטים והחוץ מתנגדים לכך.  

אמיתי הוסיף, כי המודל הרצוי מבחינתם הוא שהחקלאים יגייסו את העובדים המתאימים בארץ המקור שלהם. "עד היום לא הייתה יכולת לקבוע איזה עובדים מגיעים אלינו. בחמש השנים האחרונות לא הייתה לנו שליטה וקיבלנו חומר אנושי שלא מתאים לחקלאות, גם מתאילנד. לכן אנחנו רוצים לראיין אותם בתאילנד ובקמבודיה".  

מנגנון ההסכמים הבין-מדינתיים מועדף על משרדי המשפטים והחוץ, כיוון שהוא נועד למנוע מצב של גביית דמי תיווך גבוהים מהעובדים, המנוגדים לאמנות בינלאומיות עליהן חתומה ישראל בהקשר של מאבק בסחר בבני אדם. 

"רשות האוכלוסין במו"מ עם קמבודיה"

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, אמר כי במשרד החקלאות מקווים שייחתם הסכם עם קמבודיה, נפאל ווייטנאם, לגיוס עובדים מממשלה לממשלה. "משרד החקלאות תומך בהארכת הזמן כדי לגייס עוד 2,000 עובדים מעסק לעסק", אמר לוי. "יש שתי התנגדויות לטיוטת המחליטים: האחת טוענת שגיוס מעסק לעסק יפגע בהסכם וביחסים עם המדינות, הטענה השנייה היא שיש 'מחסנית' או יתרה של עובדים מסרי לנקה, שמחכים שיגויסו לישראל". 

סגן שר החקלאות, משה אבוטבול, התייחס לדברים: "אנחנו מנסים למצוא כל דרך וכל תהליך. ברגע שתהיה כמות של 70 אלף עובדים, תהיה רוויה ולא תהיה התמסחרות בעובדים זרים. אנחנו חייבים את העזרה בדברים האלה".

לדבריו, היו מקרים שחקלאים החזיקו במכסת עובדים גדולה ואחרים נאנקו עם מעט עובדים. "ברגע שיהיו עובדים זרים בשפע, גם נראה שכל חקלאי מרוצה. הפתרון שלנו טמון בעובדים זרים, אז למה להערים קשיים?", אמר. 

ח"כ ששון גואטה אמר שגם לפני המלחמה ענף החקלאות ביקש הגדלה של מכסת העובדים הזרים, ואכן האישור הוגדל ל-50 אלף עובדים, מלבד העובדים הפלסטינים.

אמיתי ציין כי הוא מאמין שבמאמץ משותף של ההתאחדות ורשות האוכלוסין יוכלו להביא עובדים נוספים ולהשלים את המכסה תוך שלושה חודשים. "יש עוד מהלך שלא פוסלים – רשות האוכלוסין במו"מ עם קמבודיה, וזה ייקח חודשיים-שלושה לגבש הסכם ולסגור אותו, ונוכל להביא גם מקמבודיה בשילוב עם התאילנדים", אמר.  

בהמשך אמר היו"ר ביטן שכבר עברה חצי שנה מאז תחילת המלחמה ונגרמו נזקים כבדים לחקלאות, ולפיכך טען כי ניתן לשנות זמנית את אופן הבאת העובדים, והדבר תלוי ברשות האוכלוסין.  

נציגת הלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה, עו"ד שושנה שטראוס, אמרה כי ההסכמים הבילתרליים פתרו את גביית דמי התיווך הגבוהים שהיו נפוצים לפניהם, אלא שנכון להיום הם מנסים לטפל בחשש של ממשלת תאילנד לשלוח עובדים לישראל.  

ח"כ ביטן הציע פשרה: "אל תתנו תקופת זמן, תקבעו מכסה – נגיד 10,000 עובדים שיובאו בקשר בין עסק לעסק, ותמשיכו לעבוד מול קמבודיה לפתור את כל הבעיה. תנו להם מכסה שהם יכולים להביא ישירות ודברו עם ממשלת תאילנד, שזה פתרון זמני כרגע, ובעוד חודשיים-שלושה נשב ונראה מה קורה".  

נציג מחלקת האמנות במשרד החוץ, עו"ד תובל בן אורי, אמר בתגובה להצעתו של ח"כ ביטן כי הם יבדקו את הנושא, אך לדבריו "כל משרדי הממשלה התנגדו להבאה מעסק לעסק בפעם האחרונה. יש בעיה עם המדינות האלה, אי אפשר להגיד להן שאנחנו נביא מהן עובדים והם יעשו מה שאנחנו רוצים".

נציגת משרד המשפטים, סמדר פרידמן, אמרה כי דרך המלך היא להביא עובדים זרים בהסכמים בילתרליים, וכי המדינה אף התחייבה בנושא לבג"צ. עם זאת, לדבריה, ככל שיש צורך ממשי בכך, ניתן יהיה לבחון הבאה פרטית של עובדים עם מגבלת זמן וכמות. 

ענף התיירות: מעדיפים עובדים ממולדובה וגיאורגיה

בהמשך עברה הוועדה לדון במחסור בעובדים זרים בענף התיירות.

רמ"ט שר התיירות, מיכאל יצחקוב, הודה למנכ"ל רשות האוכלוסין שנרתם לנושא וגם למשרד האוצר, ואמר כי הם מנסים להגיע לפתרון שיניב פרי, וטען שהנושא דחוף ביותר.

סמנכ"לית מנהל חווית התייר במשרד התיירות, רקפת לוי, אמרה: "אנחנו בישורת האחרונה של הצעת המחליטים, להביא 2,000 עובדים זרים במקום הפלסטינים שלא מגיעים. אם תהיה בעיה עם הירדנים, נוכל ליצור גמישות וניוד עובדים גם לאילת". היא הוסיפה שבהתאחדות המלונות מעדיפים שיגיעו עובדים ממולדובה וגיאורגיה, שיודעים לעבוד במלונאות. 

ח"כ ביטן סיכם את הדיון בנושא ואמר: "אני מציע שנקבע שאם אין החלטת ממשלה תוך עשרה ימים, תאשרו טלפונית ותאפשרו לבעלי העסקים לגייס עובדים זרים כמה שיותר מהר". 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!