כלי עתיק העשוי מחט של פיל, שהתגלה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ליד באר שבע, ייחשף לראשונה. כלי השנהב, המתוארך לתקופה הכלקוליתית, הוא כלי השנהב הראשון מתקופה זו שהתגלה באזורנו. הכלי שוחזר בתהליך מורכב, ויוצג מחרתיים (חמישי) בכנס העמותה הישראלית לפרהיסטוריה בירושלים.
לפי רשות העתיקות, הממצא מעיד על קשרי מסחר בין ארץ ישראל ומצרים שהתקיימו כבר לפני 6,000 שנה.
בחפירה הארכיאולוגית שערכה רשות העתיקות ב-2020 בחורבת רקיק שליד באר שבע נחשפה התיישבות קדומה, שכללה חללים תת-קרקעיים שנחצבו באדמה. בזמן מדידות אחרונות, מתעד רשות העתיקות אמיל אלג'ם הבחין בקצה כלי בזלת.
![כלי השנהב נחשף בתוך קערות בזלת גדולות. "הכלי נשבר עוד בעת העתיקה, ונטמן בגניזה מוקפדת, מה שמעיד כנראה על חשיבותו" (צילום: דוידה דגן, רשות העתיקות)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2024/04/davidadagan942024-600x400.jpg "כלי השנהב נחשף בתוך קערות בזלת גדולות. "הכלי נשבר עוד בעת העתיקה, ונטמן בגניזה מוקפדת, מה שמעיד כנראה על חשיבותו" (צילום: דוידה דגן, רשות העתיקות)")
הדבר הביא לחשיפת שלוש קערות גדולות. כשהוסרה הקערה העליונה, שהונחה מעל השתיים האחרונות, נמצאה מתחתיה קערה נוספת מלאה בעפר, שבתוכה נגלו שברי כלי משנהב. בהמשך התגלה כי הכלי עשוי מחט של פיל (שיניו הבולטות של הפיל).
"מצורת הצבת הקערות ברור, כי כלי השנהב נשבר עוד בעת העתיקה, ונטמן בגניזה מוקפדת– מה שמעיד כנראה על החשיבות שיוחסה לו" אמר ד"ר יניר מילבסקי, אחד החוקרים שעסקו בכלי ולשעבר ראש ענף פרהיסטוריה בראשות העתיקות, "במחקר מקובל שהטמנת או גניזת צלמיות וכלים שבורים נעשית כחלק מפעילות טקסית ופולחנית".
גודל הכלי שנחשף כ-20 ס"מ. מילבסקי מסביר: "הידיות הקטנות שבצידיו עוצבו בצורה סימטרית, אחת מעל השניה, כאשר שתי ידיות מוקמו על יד צוואר הכלי, ושתי ידיות נוספות – ליד בסיסו".
לאחר החשיפה הראשונית, הובילו מנהלי החפירה, אבישי לוי-חברוני ומרטין פסטרנק מרשות העתיקות את הכלים ואת תוכנם לקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"י ג'יי וג'יני שוטנשטיין. בשיתוף פעולה עם ד"ר יניר מילבסקי וד"ר ליאורה קולסקה-הורביץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הושגה תובנה ראשונית על החומר ממנו עשוי הכלי – שנהב של פיל.
"הממצא מעצים את ההבנה שלנו על התקופה הכלקוליתית", אמרו החוקרים, "ועל הקשרים התרבותיים והמסחריים של האזור עם תרבויות שכנות ורחוקות".
"אחת השאלות המעניינות ביחס לכלי", אמרו אבישי לוי-חברוני, ממנהלי החפירה וד"ר מילבסקי, "היא האם הביאו אותו לכאן כשהוא כבר מעוצב, או שחט הפיל הובא כחומר גלם לארץ ועוצב לכדי כלי ע"י אמן מקומי. אם הכלי נעשה בארץ, זה מצביע על רמה גבוהה של בעלי מלאכה שישבו כאן, והכירו את העבודה עם שנהב, כמו גם את האנטומיה של הפיל".
בדיקות נוספות שיעשו בהמשך על ידי ד"ר הראל שוחט מאוניברסיטת חיפה וד"ר ליאורה הורביץ מהאוניברסיטה העברית, יוכלו לסייע בקביעת מין הפיל, היכן הוא גדל, ואפילו מה אכל.
