בית הדין לעבודה בתל אביב קבע כי עובדת שנפגעה במהלך השתלמות שנערכה לה מחוץ למסגרת העבודה, תהיה מוכרת כנפגת תאונת עבודה.  

במסגרת ההליך עתרה עובדת עיריית תל אביב, שעבדה ככוח עזר בבית החולים איכילוב, לאחר שנפצעה במהלך לימודיה במכללה לקידום מקצועי וחברתי של עיריית תל אביב. הקורס, בנושא היסטוריה של המזרח התיכון ומורשת של תל אביב, בהיקף של 50 שעות לימוד, הוצע לעובדי העירייה במסגרת לימודי גמול השתלמות מטעם המעסיק.  

במהלך אחת ההפסקות בקורס, החליקה העובדת על שלולית מים או רצפה רטובה כתוצאה מנזילת ביוב, בדרכה חזרה לכיתה. כתוצאה מהתאונה היא סובלת מכאבים בגב, בכתפיים, בגפיים ובראש, ממגבלות תנועה, סחרחורות והפרעה ביציבה ובשיווי המשקל. היא נזקקה לתקופת אי-כושר עבודה ממושכת ונפגעת גם בעבודתה, הדורשת כושר ויכולת פיזית מלאה. 

באפריל 2020 דחה הביטוח הלאומי את תביעתה להכרה כנפגעת עבודה, לאחר שלטענת נציגיו דובר ב"השתלמות בנושאים כלליים, אשר התקיימה מחוץ למקום העבודה ובחלקה אף מחוץ לשעות העבודה". עוד נטען, כי אין קשר בין ההשתלמות לעבודתה של התובעת ככוח עזר בבית חולים, ושלא הוכח שלמעסיק היה "עניין ריאלי" בקיומה. בעקבות כך ערערה העובדת לבית הדין האזורי לעבודה. 

בפסק דינו שניתן לפני כחודש, קבע השופט תומר סילורה כי כיוון שדובר בתאונה במסגרת לימודי גמול השתלמות, היא אירעה במהלך "פעילות נלווית לעבודה", תוך זיקה מובהקת לעבודת התובעת.  

"אלמלא הידיעה שלימודי ההשתלמות הללו יביאו לשדרוג מעמדה של התובעת, יכולת קידומה ושכרה בעבודתה, לא הייתה התובעת נדרשת ללימודים אלה, מה גם שאלה אורגנו, תוכננו ובאו לעולם על ידי מקום העבודה ומטעמו, ואף הובאו לידיעת התובעת על ידי המעסיק", כתב השופט סילורה, והוסיף כי הלימודים התקיימו בימים ובשעות העבודה, והעובדת קיבלה עבורם שכר (בלא שנוכו לה ימי חופשה), וכי העירייה סבסדה את מרבית עלות ההשתלמות. "אלמלא הייתה נוטלת חלק באותו שיעור במסגרת לימודי גמול ההשתלמות ביום הפגיעה, לא הייתה נפגעת בתאונה נשוא התביעה", כך השופט. 

עוד ציין השופט, כי כל עובד בעירייה הלומד במסגרת היקף השעות הנדרש לגמול השתלמות, נדרש ללמוד כ-200 שעות מקצועיות ושעות נוספת של העשרה, וכי העירייה היא שקבעה את תכני הלימוד בתוכנית ואישרה אותה לגמול.

לפיכך, לדבריו, דחה את טענת הביטוח הלאומי, לפיה העובדה שהלימודים היו "בנושאים כלליים" משפיעה על העובדה שמדובר בתאונת עבודה.

בית הדין חייב את הביטוח הלאומי בהוצאות התובעת ושכר טרחה בסך 7,500 שקלים.