ליו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, יש תשובה פשוטה לשאלה מדוע מורי התיכונים נוקטים עיצומים בזמן מלחמה. "תמיד יגידו 'למה עכשיו?', אבל אם מסתכלים על השנים, תמיד יש משהו", הוא אומר, "הייתה קורונה, היו ארבע מערכות בחירות שבמהלכן היועצת המשפטית אסרה על חתימת הסכם שכר, עכשיו יש מלחמה, אחרי המלחמה תהיה מלחמה בלבנון. אני לא יכול לשלב ידיים ולא לעשות כלום. יש אינפלציה, החיים פה נעשים יקרים יותר ויותר, גם כשיש מלחמה".

עיצומי הארגון הוכרזו לפני כחודש במחאה על הקיפאון במשא ומתן עם האוצר להסכם שכר חדש בתיכונים, אחרי שהקודם הסתיים לפני יותר משנתיים. הם כוללים הימנעות ממתן ציונים על מבחנים ועבודות, וביטול טיולים ופעילויות חוץ מחוץ לשעות הלימודים. ארז מודע לפגיעה בתלמידים בעיצומה של שנה קשה, אבל מנקודת מבטו, המאבק של המורים עוסק בתנאי בסיסי לקיומה של ישראל בטווח הארוך: חינוך ציבורי איכותי ושוויוני.

בשיחה עם 'דבר', ארז מאשים את משרד האוצר בכפיית רפורמות שעלולות לפורר את מערכת החינוך; מתאר את הקיפאון במשא ומתן והאכזבה שלו משר החינוך יואב קיש; וגם את הניתוק בין משרד החינוך למורים בשטח בתחילת המלחמה.

מול הביקורת הציבורית, ארז מסביר שהעיצומים שנבחרו נועדו להפעיל לחץ על משרד החינוך, תוך פגיעה מינימלית בתלמידים. "קודם כל, אנחנו לא משביתים", הוא מדגיש, "אנחנו בוחנים את התלמידים ונותנים להם הערכה מילולית ולא ציונים. למשל, 'אתה צריך להשתפר בחלק הזה במבחן'. הלחץ הוא על משרד החינוך, שצריך את הציונים בשביל תעודת הבגרות ובשביל להעביר לצבא, כך שזה יכול לשבש את המיון לקראת הגיוס. אולי הצעדים האלו יצרו לחץ להגיע להסכם. היינו ילדים טובים, עבדנו בקורונה, במלחמה, ופתאום יהיה צריך להתייחס אלינו".

"ניצלו את המלחמה בשביל למרוח אותנו"

ערב לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, אחרי שנה וחצי של מאבק שכלל שביתות, ביטול טיולים ומסעות לפולין וגם אי-מתן ציונים, הגיע ארגון המורים לסיכום עם האוצר על תוספות שכר ופתיחת שנת הלימודים. לרגע, הכול נראה אופטימי. אבל הסכם השכר לא נחתם בפועל, ולטענת ארז, הסיבה לכך היא שבאוצר מתנים את עליית השכר ברפורמות באופן ההעסקה של המורים, כמו חוזים אישיים ותגמולים גמישים, שמבחינת הארגון הן קו אדום. באוצר מציגים את השינויים האלו כחלק ממה שסוכם, אבל ארז טען אז וטוען גם היום שמעולם לא הסכים להם.

מה סיכמתם עם האוצר עם פתיחת שנת הלימודים?
"בוא נתחיל מההתחלה. כשהסכם השכר שלנו נגמר בפברואר 2022, בדיוק לפני שנתיים, פנינו למשרד האוצר בשביל להתחיל במשא ומתן. הם דחו את פנייתנו. מאז ועד עכשיו לא התקדמנו במילימטר אחד. ראינו שהמשא ומתן עקר, ובאמת תכננו לא לפתוח את שנת הלימודים. רק ב-31 באוגוסט משרד האוצר הסכים להגדיר סכום להסכם, 1.8 מיליארד שקלים, עם אמירה שבהמשך נעשה את החלוקה לסעיפים, כמו כמה יהיה שכר המנהלים, היועצים החינוכיים והכול, ונחתום בדצמבר. סגרנו בלחיצת יד על 2,500 שקלים תוספת לכל מורה בפריסה של שלוש שנים, ואמרנו שעל כל שאר הסכום נדון עד 1 בדצמבר ונחתום."

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (מימין), יו"ר ארגון המורים רן ארז ושר החינוך יואב קיש לאחר הגעה להבנות על הסכם שכר חדש ב-31 באוגוסט. "משרד האוצר מתנה את הגמול על העבודה שאנחנו כבר עכשיו עושים, ונשחק בגלל האינפלציה, ברפורמה של מערכת החינוך" (צילום מסך: דוברות משרד החינוך)

ומה קרה מאז, חוץ מהמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר?
"הם דחו כל חודש את המפגש, כי מה אכפת להם? הכסף שלנו אצלם, ועכשיו כבר אפריל. אנחנו מבינים שהם ניצלו את המלחמה בשביל למרוח אותנו. כל מה שאנחנו אומרים, הם אומרים לא. הם סוחטים אותנו. משרד האוצר מתנה את הגמול על העבודה שאנחנו כבר עכשיו עושים, ונשחק בגלל האינפלציה, ברפורמה של מערכת החינוך. אם רוצים לשנות את מבנה העבודה ומבנה בית הספר, זה דבר אחר. אבל לא צריך להתנות אותה בסחטנות, כך שאם לא תעשו א', ב', או ג' לא תקבלו שכר."

מה דורשים באוצר?
"הם רוצים חוזים אישיים למנהלים ולמורים. הם רוצים לקצר את הליך הפיטורין של מורים. הם רוצים לתת למנהלים להעביר משכורת למורים לא על בסיס תפקיד סטטוטורי, אלא למי שהם רוצים. לגופו של עניין, הם רוצים להפריט את מערכת החינוך."

"מורה שמוטרד מהביטחון התעסוקתי והכלכלי שלו לא מלמד טוב יותר"

באוצר טוענים שההעסקה בחוזים אישיים תוכל למשוך לבתי הספר מורים מוכשרים, שבלעדיה לא יגיעו למערכת החינוך.
"זה לא נכון. מורה שמוטרד מהביטחון התעסוקתי והכלכלי שלו לא מלמד טוב יותר. להיפך, הוא יעגל פינות בשביל למצוא חן בעיני ההורים, או בשביל שבית הספר ישאיר אותו, כי בית הספר מוגדר לפי אחוזי הבגרות שלו. זאת אחת הסכנות הגדולות של הפרטת מערכת החינוך.

"חוזים אישיים גם יפגעו בסטנדרטיזציה, שהיא אחד הדברים שעדיין נשמרים היום במערכת החינוך. אם מישהו עשה תואר ראשון באוניברסיטת לטביה ומישהו אחר באוקספורד, את מי יעריכו יותר? אם יעסיקו בחוזים אישיים, תעודת בגרות מאופקים תהיה שווה פחות מתעודת בגרות מרמת אביב, כי שם ההורים ישלמו יותר בשביל שכר המורים. ברגע שאת הולכת להפרטת מערכת החינוך, הפערים יגדלו."

אבל כבר היום יש הסדרים של שכר גבוה יותר למורים במקצועות נדרשים, למשל. מה ההבדל בין זה לחוזה אישי?
"אלו שני דברים שונים לגמרי. היום יש במערכת החינוך הסכמים אישיים, לא חוזים אישיים. הסכם אישי הוא רובד נוסף בהסכם הקיבוצי. לדוגמה, לבית הספר חסר 'טאלנט' בפיזיקה, אז בית הספר משלם לו סכום מסוים על שיעורים בפיזיקה. מכפילים לו את השכר לשנתיים שלוש, וכשלא צריך מבטלים לו את זה והוא נשאר עם התנאים של ההסכם הקיבוצי: ותק, קביעות, קרן השתלמות, ימי מחלה, חופשה.

"חוזה אישי זה שמקבלים אותך לעבודה תמורת שכר מוגדר, ושעות מוגדרות, ואפשר לפטר אותך בהתרעה של 30 יום. ואם אני מבקש ממך לבוא לאסיפת הורים או להחליף בשיעור אני לא אשלם לך יותר, כי גם ככה אני משלם לא מעט. ואם העובד לא רוצה, אין בעיה, שילך הביתה. זה הסכם בלי זכויות, בלי יכולת להיאבק. הם רוצים את זה כדי לפרק את העבודה המאורגנת. מדיניות פורום קהלת נכנסת למשרד החינוך."

מה הבעיה בגמול על מצוינות?
"אנחנו מתנגדים לגמול אישי. גם היום בהסכם עוז לתמורה יש גמול על מצוינות, אבל הוא ניתן לכל מורי בית הספר, לא למורה ספציפי, לפי קריטריונים שנקבעו עם הרשות הארצית למדידה והערכה".

ומדוע אתם מתנגדים לגמישות של מנהל בית הספר במתן גמולים על תפקידים?
"נגיד אתה אחראי על שמירת כדור הארץ בבית הספר, ועל זה תקבל אלף שקל. למה? כי המנהל החליט. כי אתה מקורב למערכת. מה זה אומר שאתה עושה? לפי איזה קריטריונים? לא ברור. עכשיו נגיד שאת אחראית על מגדר בבית ספר, ואת מקבלת 400 שקל. למה? כי את לא קרובה למנהל. זה חוזה אישי בלי זכויות, והיכולת של המנהל פשוט לתת כסף לכל מי שהוא רוצה, שווה הפרטה."

"שר החינוך לא מתעניין"

ארז מבקר בחריפות את שר החינוך, יואב קיש, שלדבריו מגלה אדישות למשבר. "יזמתי פגישה איתו לפני חודש וחצי, ועדכנתי אותו איפה עומד המשא ומתן. הוא הקשיב, אמר שידבר עם שר האוצר ויקדם את זה. מאז הוא לא חזר אליי. אבל מה כן מעניין אותו? פרס ישראל, ולפני זה המהפכה המשפטית. זה הטיקט שלך? אני הייתי צריך לפנות אליו כדי לעדכן אותו, אחרי שלא ראיתי אותו מספטמבר. ויש עיצומים! מה עם לשאול, רן, מה קורה? תרים טלפון.

"נפגשתי גם עם מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, במכרז למנהל המרחב ההתיישבותי החדש. ישבנו, הוא שאל 'מה שלומך, איך אתה מרגיש?'. שום דבר על העיצומים. אני בסדר גמור איתו, הוא מקשיב לבעל הבית. אם קיש היה אומר לו לשבת איתי על כוס קפה ולקדם עניינים, הוא היה עושה את זה."

שר החינוך יואב קיש. ארז: "אני פניתי אליו כדי לעדכן אותו, אחרי שלא ראיתי אותו מספטמבר. ויש עיצומים! מה עם לשאול, רן, מה קורה? תרים טלפון" (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

שרי חינוך קודמים היו מעורבים יותר?
"יפעת שאשא ביטון הייתה מעורבת, לא הסכמנו על הרבה דברים אבל היא הייתה בתמונה. שי פירון ישב איתנו לפרטי פרטים על רפורמת הבגרויות שהוא הוביל, והמנכ"ל של יוסי שריד, שמשון שושני, ישב איתנו. והשר הזה רוקד בזירה של פיגוע ברעננה. הוא נופל בכל בור שיכול להיות."

יש לך בני ברית למאבק?
"אין לי עם מי לדבר. שר החינוך לא מתעניין, שר האוצר רוצה להפריט, ולחיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי אין כסף לתת. אסור לו לתת שקל נוסף בלי אישור ממשרד האוצר, ככה כתוב בחוק התקציב."

מה דעתך על ריבוי הסמכויות של משרד האוצר?
"המצב היום הוא שמי שאחראי על הבריאות זה משרד האוצר, מי שאחראי על הביטחון זה משרד האוצר, ומי שאחראי על החינוך הוא משרד האוצר. אומרים שראש הממשלה מנהל את הממשלה, אבל למעשה הוא מנהל רק את ישיבות הממשלה. לשר האוצר יש כוח שמקורו בחוק יסודות התקציב, שנקבע ב-1985 עם האינפלציות הגדולות. אז החוק הזה עזר, אבל המשיכו אותו בלי הצדקה".

"בחודשיים הראשונים של המלחמה משרד החינוך לא תפקד"

חצי השנה האחרונה עברה על ארז בניסיון מתמשך לתת מענה למורים בארגון, שנאלצו להמשיך ללמד במצבים מורכבים, ולא תמיד קיבלו מענה מהמערכת. "עשינו כל מה שיכולנו בשביל לאפשר למורים לעבוד", הוא אומר, "טיפלנו במורים מפונים, גם בקליטה שלהם במוקדי הפינוי, חילקנו מחשבים ניידים שקנינו, נתנו למורים שהבתים שלהם נפגעו כסף לקנות ציוד, טיפלנו בילדים של המורים, סיפקנו לבתי המלון משחקים. אפילו ריהטנו בית ספר למפונים.

"אחרי זה טיפלנו במורים מפונים מהצפון, ששם היה פחות צורך להתעסק בציוד, כי המורים כן יצאו עם דברים מהבית. שם העניין היה הפיזור של המורים, בניגוד לריכוז של המפונים בדרום בבתי המלון. בית ספר בקריית שמונה התפזר לחמישה-שישה מוקדים. עכשיו אנחנו מטפלים בהוצאות נסיעה של מורים מפונים. מורה בבית ספר שהתפנה לים המלח ומלמד באשקלון צריך להתמודד עם הוצאות נסיעה בעלות של אלפי שקלים בחודש".

מנקודת מבטך, איך משרד החינוך תפקד במלחמה?
"היו שתי תקופות. בחודש וחצי-חודשיים הראשונים משרד החינוך לא תפקד, וזה הפתיע אותי מאוד ביחס לזה שכבר הייתה קורונה, שאז התארגנו מהר, ותוך שבוע ימים הייתה תוכנית לעבודה בזום. הפעם הייתה אנדרלמוסיה, כאוס, לא היו הנחיות וכולם התנהלו לפי ראות עיניהם ושיקול דעתם האישי. לדוגמה, לקחו את בית ספר שקמה ביד מרדכי, ופיצלו אותו לשלושה בתי ספר אחרים – ביבנה, בקריית מלאכי ובניצן. מורים התחילו לרוץ ממקום למקום בשביל ללמד. במדינת ישראל אנחנו צריכים להיות כל הזמן מוכנים, יכולה להיות רעידת אדמה, מלחמה או מגפה. אי אפשר להישען על אימפרוביזציות. אנחנו אולי טובים בזה, אבל זו לא דרך לנהל מדינה.

תלמידי תיכון 'עמק החולה' במרחב הלימודים 'מבוא גליל' הנמצא בבית ספר יסודי באיילת השחר. "בחודש וחצי-חודשיים הראשונים הייתה אנדרלמוסיה, כאוס. לא היו הנחיות וכולם התנהלו לפי ראות עיניהם ושיקול דעתם האישי" (צילום: עומר נפתלי)

"בתקופה השנייה המצב נראה טוב יותר. ועם זאת המשרד לא התייחס לתפקודם יוצא הדופן של המורים. כל הכבוד למורים האלו שהחזיקו את התלמידים במסגרת הלימודית בזמן במלחמה. 70% מהמורים הן מורות, שלימדו תוך כדי טיפול בילדים בזמן שבעלן במילואים או שאין להן מסגרות לילדים, והמשיכו ללמד בזמן האזעקות. אף אחד לא אמר להן תודה, לא ההורים, לא התלמידים ולא משרד החינוך. הערכה מינימלית! בארגון המורים ערכנו אירוע למורי אשקלון ב-400 אלף שקל, ועוד אירוע למורים בנתיבות ובעוטף. אנחנו ארגנו את זה, ומשרד החינוך לא שם על זה שקל."

במשרד החינוך הגיבו לדברים: "בניגוד לטענות, עם פרוץ המלחמה, המשרד פתח קווי סיוע רגשי לציבור הרחב ופרסם עדכונים שוטפים לכלל הציבור לגבי מתכונת הלמידה, ואגרות הכוללות הנחיות לשיח מותאם עם התלמידים ומתן תמיכה רגשית בעתות חירום ומשבר.
"כמו כן, המשרד הקים תוך פרק זמן קצר מערך לימודי כולל לילדי המפונים- 'מרכזי יחד'. במסגרת זו, הוקמו למעלה מ-340 מרכזי חינוך- "מרכזי יחד", שפעלו בכ-60 רשויות מקומיות ברחבי הארץ. המשרד הקצה עשרות מיליוני שקלים לטיפול באתגרי המלחמה בין היתר למחוזות לצורך מענה ישיר לרשויות ולמרכזי יחד ותקציב פר תלמיד לרשות המפונה לצורך הצטיידות ללמידה.
"בעניין עובדי ההוראה – עובדי ההוראה נדרשו ללמד, בהתאם למתכונת הלמידה בתקופה הרלוונטית כדי לשמור על משרותיהם בטרם המלחמה. כמו כן, המשרד תגבר את מרכזי הלימוד בעובדי הוראה נוספים כדי לתת מענה לתלמידים."

"אם יעזו לפטר מורה שלא לפי ההליכים המקובלים, נשבית את המערכת"

הכנסת דנה בחודשים האחרונים בהצעות חוק שיאפשרו למנכ"ל משרד החינוך לפטר מורים תוך עקיפת הנהלים שקיימים כיום, על רקע התנהגות לא הולמת או טענות לזיקה לטרור. מה עמדתכם על ההצעות האלה?

"לארגון המורים יש כוח, כי כיום אין הפרטה. אם יעזו לפטר מורה שלא לפי ההליכים המקובלים  ולא לפי הצדק, אנחנו נשבית את המערכת. איך אמר הגשש? נשרוף את המועדון. כבר היום יש חוק בריטי שהמשפט הישראלי אימץ, שמאפשר למנכ"ל משרד ולשר לפטר עובדים לפי קריטריונים. אם מורה נגע בתלמידה או במורה אחרת, או שהוא נותן לתלמידים להעתיק במבחנים, אפשר לפטר אותו, גם אם יש לו ותק של 20 שנה. אבל צריך הוכחה. יש ועדה פריטטית של ארגון העובדים והמעסיק, יש בית דין משמעתי. כלומר, יש דרך לפטר מורה שחטא, ואם הוכח שהוא חטא אנחנו לא נתנגד לכך שהוא יפוטר.

"אני חושש מפיטורי מורים על הבעת דעה, ואנחנו כארגון המורים התנגדנו לניסיונות כאלה, למשל במקרה של אדם ורטה מקריית טבעון או מנהל בית הספר הריאלי בחיפה יוסי בן דב. אבל יש לי גבול. אם הדעה היא נגד המדינה, כמו המרצה באוניברסיטה העברית שהאשימה את ישראל ברצח עם בעזה, מבחינתי זה לגיטימי לפטר".

האלימות בבתי הספר: "צריך להציב גבולות, שיהיה ברור שאין לזה מקום"

בשנים האחרונות מורים רבים הם קורבנות לאלימות מצד תלמידים או הורים. איך אתם כארגון מתמודדים עם מקרי אלימות, ומה נדרש מהמדינה?
"כל יום יש לנו מקרה אלימות, וזה קורה בכל הארץ. לאחרונה מורים הפרידו בקטטה של תלמידים בתיכון יוקרתי במרכז הארץ וקיבלו מכות בעצמם. מה שאנחנו עושים במקרים כאלו הוא השבתת הלימודים בבית הספר לשעתיים הראשונות, וליווי המורים הנפגעים על ידי עורך דין מטעמנו להגשת תלונה במשטרה. עורך הדין שלנו, שהוא בעצמו ניצב בדימוס, דואג שהמשטרה באמת מטפלת בתלונה".

מה משרד החינוך צריך לעשות כדי למנוע אלימות?
"צריך שיהיה ברור מאוד שאין מקום לאלימות. ברגע שמתפשרים, זה ממשיך וממשיך. חבר הכנסת לשעבר סילבן שלום, שיזם את חוק זכויות התלמיד, לא חשב על חובות התלמיד. לדוגמה, תלמידי מגמת מחשבים בתיכון במרכז הארץ, החיילים של 8200 לעתיד, פיברקו תמונה של המורה שלהם מקיים יחסי מין עם תלמיד, והפיצו אותה. הנהלת בית הספר החליטה להעיף אותם ממגמת מחשבים. לדעתי היה צריך לסלק אותם מבית ספר. ההורים עוד ערערו על הסילוק מהמגמה ואמרו 'אז מה אם הוא טעה? הוא ילד', והמורה אמר שאם הם חוזרים הוא עוזב. זו אלימות, זו עבירה פלילית.

"אנחנו רחמנים בני רחמנים, עם מיליון ואחד תירוצים והסברים כדי ללכת לקראת. לפעמים צריך להציב גבולות ולהגיד אדוני, אם עברת את הגבול, אין לך מקום בבית הספר. המקרים האלו חושפים גם את הסכנה בהפרטת מערכת החינוך, כי כשבעל המאה יהיה בעל הדעה, יהיה יותר קשה להגן על המורים".

"על הבית צריך לשמור בכל הכוח. אני בונה דור המשך"

אתה נאבק כבר שנים בניסיונות ההפרטה של המערכת ובהחלשת המורים, אבל אתה כבר לא צעיר, ומי שדוחף להפרטה כנראה ימשיך לעשות זאת עוד הרבה זמן. אתה רואה את ארגון המורים מצליח להגן על המורים גם עוד עשרים שנה?
"אני לא נולדתי בישראל, נולדתי ברומניה ועליתי בגיל 17, אחרי התיכון. כיהודי בגולה הרגשתי נרדף, מופלה לרעה, לא שייך, פליט. ההורים שלי היו בשואה, אבא שלי היה במחנה עבודה. אני יודע מה זה להיות יהודי בגולה. מבחינתי פה זה הבית, ועל הבית צריך לשמור בכל הכוח. בשביל לשמור עליו אתה צריך להעמיד שורשים, ובשביל להעמיד שורשים אתה צריך לעסוק בחינוך. מפחיד אותי שמיליון ישראלים הוציאו דרכון זר. הרי זו המטרה הראשונה של החינוך, לקשור אותנו לארץ.

"אני יכול עם הפנסיה שלי לשבת במרפסת שלי ולהתבונן בים, אבל אני חושב שכל עוד אני יכול להפעיל את הכוח שלי כדי שהחינוך ייראה אחרת, אני אעשה זאת. אם זה ברפורמת עוז לתמורה,  או בדאגה שהמורים יוכלו לבצע את עבודתם באופן הטוב ביותר בלי שהם ירגישו מוכים, מושפלים ונרדפים, לא מאלימות של התלמידים, לא מהמעסיקים ולא מההורים. לפני 15 שנים היו בארגון המורים 50 אלף חברים, ועכשיו אנחנו 95 אלף. למה? הרי יש מס חברות לארגון. אבל אנשים מצביעים ברגליים, הם מרגישים שמישהו מגן עליהם. האצבעות בכף היד הן אחת אחת, אבל ביחד זה אגרוף.

"נכון, הגיל עושה את שלו, ולכן אני מחפש אנשים סביבי שיוכלו להחליף אותי. (לחדר נכנס משה אביב, מזכיר סניף ירושלים של הארגון, וארז מצביע עליו). אנשים טובים שעובדים עם הנשמה ואכפת להם. הדור הצעיר שאני מטפח כאן חדורים גם הם בתודעה הזו, שפה הבית שלנו ואנחנו צריכים לשמור עליו."