מנהג ניקיון הפסח גורם לעלייה בשימוש בחומרי ניקיון. הדבר מביא להגברת הסיכון להרעלה עקב חשיפה לחומרים אלו או שימוש לא נכון בהם. על פי נתוני המרכז הארצי למידע בהרעלות, מדי שנה חלה עלייה בשבוע לפני פסח במספר החשיפות לחומרים מסוכנים, כולל חומרי ניקוי ותרופות.
ב-2023 תועדו מעל 1,100 התראות בנושא, עלייה של כ-30% לעומת 2022. 44% אחוז מההתראות היו בעקבות חשיפה של פעוטות וילדים מתחת לגיל 6 לתרופות או לחומרי ניקוי.
בשל החשש מהרעלות בזמן הניקיונות, המוסד לבטיחות וגיהות פרסם סדרת הנחיות בטיחות.
כיצד למנוע הרעלה?
- יש להרחיק את החומרים מקרבת ילדים. יש לאחסן אותם במקומות גבוהים, רצוי בארונות נעולים, וחשוב במיוחד לא לאחסן אותם ביחד עם מוצרי מזון.
- מומלץ לרכוש אריזות בטוחות, שמקשות על ילדים לפתוח אותן.
- יש להכיר את סימני האזהרה המופיעים על אריזות המוצר. יש לזכור שרוב חומרי הניקוי עלולים לפגוע בבריאותנו, אם לא נעשה בהם שימוש נכון.
- יש להשתמש רק בחומרים המיועדים לשימוש ביתי, ולא לשימוש תעשייתי.
- אין לערבב בין חומרי ניקוי שונים. הדבר עלול לגרום לתגובה כימית שתביא לפליטת גז רעיל.
- יש להשתמש באריזות המקוריות של חומרי הניקוי. העברתם לאריזות קטנות יותר עלולה להוביל לתאונה – אסונות הרחשו בעבר כאשר ילדים ועובדים שתו חומרי ניקוי שאוחסנו בבקבוקי משקה.
- לפני תחילת העבודה עם חומרי ניקוי, יש לאוורר את המקום.
- יש לסגור היטב את מיכלי החומרים מיד עם תום השימוש.
- חומרי ניקוי המיועדים לשימוש בריסוס – יש לוודא שפיית הריסוס מכוונת מהגוף והלאה. לאחר היישום יש לסגור את הניצרה (בד"כ ע"י סיבוב של ראש התרסיס).
- אין לרסס או לאחסן חומרי ניקוי בקרבת אש או מקור חום. רבים מחומרי הניקוי מכילים רכיבים דליקים מאוד.
מהן דרכי הטיפול במקרה של הרעלה?
מיד כשעולה חשד שילד נחשף לחומר רעיל, יש לבצע טיפול מיידי.
במקרה של חשד לפגיעה ברירית העיניים או העור – יש לשטוף במי ברז.
במקרה של בליעת חומר החשוד מסוכן – יש לתת לילד לשתות חצי כוס מים או חלב (אם אין אובדן הכרה או מצוקה נשימתית). אין לגרום להקאה, משום שהדבר עלול להחמיר את הנזק ולגרום לתשניק.
לאחר הטיפול המיידי, יש ליצור קשר עם גורם רפואי, כמו רופא משפחה או המכון הארצי למידע בהרעלות בקרייה הרפואית רמב"ם.
מהם החומרים המסוכנים ביותר?
מבין חומרי הניקוי המיועדים לשימוש ביתי, פוטנציאל הפגיעה החמור ביותר הוא במנקי תנורים ומסירי שומנים (בסיסים חזקים), פותחי סתימות (בסיסים חזקים או חומצות חזקות) ומנקי אסלות (חומצות).
הנזק שחומרים אלו עלול לגרום לו משתנה בהתאם לחומרת החשיפה ולמשכה. הם עלולים לגרום לכוויות עמוקות באיברים וברקמות שאיתם איתה הם באים במגע, בהם, עור, ריריות העין והוושט, ואף לנזקים ארוכי טווח כגון היצרויות בוושט. במקרים מסוימים, בליעת חומצות ובסיסים עלולה להסתיים במוות.
חומרי הלבנה (אקונומיקה) מכילים בדרך כלל נתרן תת-כלורי. ריכוזו בתכשירים הביתיים אמנם קטן, אך הוא גבוה מספיק כדי לגרום גירוי לעור, לריריות העיניים ולדרכי העיכול.
