12% מכלל המועמדים לגיוס במחזור בקרב החברה החרדית, כ-1,500 תלמידים, צריכים להתגייס, כך אמר שר הפנים משה ארבל (ש"ס) להסכת 'מכניסים אורחים' של תנועת הרבעון הרביעי, בפרק שפורסם אתמול (רביעי). "נדרש מהלך אמיתי של חשבון נפש אמיתי בבית פנימה, כי אחרי 7 באוקטובר, הציבור החרדי צריך להפנים שאין אפשרות מוסרית שוועד הישיבות יבטל את המעמד של 1,500 אנשים בני גיוס. הם חייבים להיות חלק מהנושאים בנטל של התהליך הזה. נוסף עליהם, אלה שלא בהגדרה ההיסטורית של 'תורתם אומנותם'".
ארבל התייחס גם להיבט הביטחוני של המלחמה וליחסי יהודים-ערבים. "יש הזדמנות לבודד את ציר הרשע. המאבק לא בין יהודים וערבים, אלא בין איראן וגרורותיה לבין בני אדם שבוחרים בחיים". הוא שיבח את אזרחי ישראל הערבים שהצילו חיים במלחמה, שנרצחו ונחטפו בידי מחבלי חמאס, ושבחרו להתגייס לצה"ל. "זו הזדמנות לראות את ערביי ישראל. זה אירוע מכונן ברמת התודעה של ערביי ישראל. זאת הזדמנות, ואפשר גם להחמיץ אותה".
ארבל תיאר את תגובתו של יו"ר רע"מ מנסור עבאס כשראה לצידו בכנסת את סרטון הזוועות של דובר צה"ל. "ישבתי ליד מנסור. לא היו מצלמות, לא טלפונים. האיש שאהבנו לקרוא לו תומך טרור כאופוזיציה ישב שם ובכה כמו ילד".
השר ארבל, עורך דין בהכשרתו, היה גם התובע במשפט על נחל האסי, שבו דרשו תושבי בית שאן ופעילות חברתיות לאפשר להם כניסה חופשית לנחל. אחרי 7 באוקטובר, הוא מכה על חטא על יחסו לתנועה הקיבוצית. "עתרתי נגד התנועה הקיבוצית כדי לפתוח את שערי הקיבוצים, ופתאום גיליתי במלחמה את התנועה הקיבוצית במלוא תפארתה, עם ערבות הדדית, דבר שאם הייתי מספר לעצמי אז, לא הייתי מאמין".
בניגוד להתבטאויות עבר שלו, לא פוסל ארבל את הישארותו בפוליטיקה. "דווקא כמי שעשה מילואים עד כניסתו לכנסת, אני רואה את התפקיד שלי בזירה הציבורית כמילואים. לא חתמתי קבע, ואני לא מונע משיקולי הישרדות".
בהודעה שפרסמה ש"ס צוין: "נושא חוק הגיוס ומעמדם של בני הישיבות מופקד אך ורק בידי מרנן ורבנן מועצת חכמי התורה שליט"א, ומנוהל על ידי יו"ר התנועה אריה דרעי ונציגו למו"מ אריאל אטיאס. נציגי התנועה הונחו שלא להתבטא בנושא כלל. עמדתה של ש"ס מוצגת אך ורק בכלים הרשמיים של תנועת ש"ס".
