לא פחות מ־103 הסכמים קיבוציים שנחתמו בעשור האחרון בענף על ידי איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, העלו את שכר העובדים המאורגנים בענף ב־31.6% – בעשר השנים האחרונות כך עולה ממחקר חדש שערך פורום ארלוזרוב בשיתוף האיגוד במלאת עשור להקמתו. בניכוי עליית המדד, מצא המחקר כי שכרם הריאלי של העובדים עלה ב־20.5%. זהו מחקר ראשון מסוגו שעורך הפורום, שמטרתו לבחון את השפעות ההתארגנות על תנאי העבודה בענף.

פורום ארלוזורוב הינו מכון המחקר לעיצוב מדיניות כלכלית-חברתית מבית ההסתדרות, בראשו עומד עמית בן צור, שהוקם לפני כארבע שנים במטרה להניח תשתית איתנה ועמוקה של ידע מחקרי עבור מקבלי ההחלטות לקידום החברה והכלכלה הישראלית. "המטרה שלנו היא להנגיש מידע למקבלי ההחלטות", מסביר בן צור. "זה נוגע גם לכנסת ולממשלה, אבל גם להסתדרות עצמה. מה שהאיגוד ביקש מאיתנו לעשות הוא ליצור תמונה הוליסטית ורב שנתית של ההישגים של התאגדות העובדים בתחומי הסלולר, האינטרנט וההייטק בעשור הראשון לקיומו".

מנכ"ל פורום ארלוזורוב עמית בן צור. "הצורך בחיזוק ההכשרה המקצועית משותף למעסיקים ולעובדים כאחד" (צילום: יח"צ)

לדבריו, ההשפעה של העבודה המאורגנת בישראל בכלל ובענף בפרט, היא דרמטית והציבור הרחב לאו דווקא מכיר אותה. "אנחנו מבקשים להציג בצורה חכמה את היתרונות והאתגרים, והרבה פעמים גם לנפץ מיתוסים. למשל, גילנו שהתמיכה בזכות השביתה היא מאוד גבוהה בישראל – גם בהייטק. רוב הציבור אומר: 'כן. אני רוצה ביטחון תעסוקתי'".

איך ערכתם את המחקר?
"מקור המידע שלנו היה בעצם ההסכמים הקיבוציים עצמם. האיגוד אסף את הנתונים, ואנחנו ערכנו את הניתוח. כל הסכם קיבוצי נוגע בשורה של תחומים – שכר, תנאי עבודה, תנאי רווחה, מנגנונים ליישוב חילוקי דעות וכמובן נושא הביטחון התעסוקתי. למרות שההסכמים בנויים אחרת, מצאנו בהם מאפיינים דומים, כך שהצלחנו להפוך אותם למחקר כמותי".

לדבריו מאז ההסכם הקיבוצי הראשון שנחתם בחברת פלאפון בינואר 2013, חתמו באיגוד על 103 הסכמים קיבוציים – מתוכם 19 הסכמים קיבוציים ראשוניים בחברות שבהן הוקמו ועדים חדשים שכוננו לראשונה יחסי עבודה קיבוציים, 43 הסכמים ראשיים וגדולים, וכ־60 הסכמים משניים נוספים שהסדירו סוגיות ספציפיות, ובהן הסדרים בתקופת הקורונה או במקרים של שינוי ארגוני כזה או אחר בעל השלכות על העובדים.

(גרפיקה: נועם בן-דוד)

מה מיוחד באיגוד?
איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק הוא איגוד תקדימי, גם בארץ וגם בעולם. אלה ענפים שמעולם לא היו מאוגדים, ענפים שנתפסים בתודעה הכי שוק פרטי עם חוזים אישיים, ומסתבר שכן – גם בהייטק צריך ועד עובדים ועבודה מאורגנת. האיגוד יצר עוד ועוד שכבות של ביטחון תעסוקתי לעובדים. למשל, במקומות העבודה המאוגדים שבהם היו תהליכי פרישה והתייעלות, גובה חבילת הפיצויים הממוצעת לעובד עמדה על 228% מהקבוע בחוק. האיגוד יצר מנגנונים משמעותיים להעלאת ועדכון השכר ושיפור של תנאי העבודה. בימים אלה אנחנו רואים שגם בארצות הברית יותר ויותר עובדים בענף ההייטק מבינים שללא איגוד אין להם כוח".

על כמה עובדים השפיעו ההסכמים?
"הארגון מייצג כיום כ־15 אלף עובדים, אולם לאורך השנים עברו בחברות המיוצגות בו למעלה מ־44 אלף עובדים, שנהנו מההסכמים הקיבוציים שנחתנו באיגוד מאז הקמתו. במהלך העשור האחרון הוכרזו באיגוד גם 56 סכסוכי עבודה, וב־36 מהם הדברים אף הגיעו לצעדים ארגוניים. 48 מסכסוכי העבודה הללו, נסתיימו בהסכמים קיבוציים. הנתונים הללו מלמדים על פעילות, כלומר שלצד הקמת ועדים חדשים האיגוד מתמודד עם אתגרים וגם מנהל מאבקים על זכויות העובדים בו".

(גרפיקה: נועם בן-דוד)

מה ההישגים המרכזיים שעולים מהמחקר?
"מהנתונים עולה כי בעקבות פעילות האיגוד 91% מהעובדים בו זכאים לקרן השתלמות, 70% מהעובדים נהנים מהפרשות מקסימליות לפנסיה ברכיב התגמולים, ו־75% להפרשות מקסימליות לפיצויי הפיטורים. ההסכמים השונים כללו גם מענקים לעובדים בהיקף כולל של 199 מיליון שקלים".

"אחד ההישגים החברתיים המשמעותיים שמציג האיגוד", מוסיף בן צור. "הוא העלאת שכר המינימום בענף התקשורת, שעומד כיום על 7% יותר משכר המינימום הקבוע בחוק. בנוסף, נקלטו בעשור האחרון 433 עובדי קבלן להעסקה ישירה בעקבות ההסכמים הקיבוציים עליהם חתם האיגוד".

עוד עולה מהמחקר, כפי שמפרט בן צור, כי 85% מעובדי האיגוד נהנים מתשלום ימי מחלה מהיום הראשון. 85% נהנים מערך יום עבודה ממוצע הגבוהה ב־83 שקלים מערך יום ההבראה במגזר הפרטי. 83% נהנים מהשתתפות מעסיק בארוחות בסכום ממוצע של 38.8 שקלים ו־68% מהם נהנים מהשתתפות בהוצאות ביגוד בסכום ממוצע של 916 שקלים בשנה. כמו כן, תקציב הרווחה הממוצע לעובד – תקציב המשמש, בין היתר, עבור מסיבות, נופשים ומתנות, עומד על 4,631 שקלים בשנה.

בנוסף, כ־74% מהעובדים (גברים ונשים כאחד) זכאים להארכת שעת ההורות (הנקה) למשך שנה מלידת ילדיהם. כ־66% מהעובדים זכאים להשתתפות בהוצאות על גני ילדים בסכום ממוצע של כ־219 שקלים בחודש, וכ־68% מהעובדים זכאים להשתתפות בהוצאות עבור קייטנות בסכום ממוצע של 814 שקלים בשנה.

(גרפיקה: נועם בן-דוד)

לצד העלאות השכר והתנאים, מציין בן צור כי האיגוד מציג שורה של הישגים תקדימיים נוספים בעבודה המאורגנת במגוון תחומים – החל מפסק דין פלאפון התקדימי שהבהיר כי למעסיק אסור להתערב בהתארגנות עובדיו; דרך הכנסת נציג ראשון לדירקטוריון מטעם העובדים בחברת סלקום – מהלך שאנחנו מקווים לראות במקומות נוספים. כמו כן, בחברות פרטנר ופלאפון, השיג האיגוד התחייבויות לשמירה על נכסי החברות ואיתנותן הפיננסית בתהליכי שינוי מבני בחברות. "בחברת ECI, למשל, יצרו מודל של רשת ביטחון עבור עובדים שהוצאו מההסכם כאשר יחידה נמכרה לחברה שאינה מאוגדת. במקרה זה, העניקו להם ביטחון תעסוקתי מפיטורים לחמש שנים והם יהיו זכאים לפיצויים מוגדלים, ולצורך כך הקימו גם חשבון ערבות. בחברת פרטנר הסדירו את תנאי העבודה במעבר לרכבים חשמליים".

ומה ביחס לאתגרי העתיד?
"כשאנחנו מסתכלים קדימה, אני חושב שמהפכת ה־AI מאיימת בעיקר על עובדי הצווארון הלבן. פעם חשבנו שהרובוטים יחליפו את עובדי הצווארון הכחול, אבל הבינה המלאכותית מחליפה עובדים בעבודות שדורשות יצירתיות, כנראה ברמה הממוצעת. העובדים האלה, שהיו תחת איזה ביטחון תעסוקתי מתוך מחשבה שתמיד יצטרכו אותם – חלקים הולכים וגדלים מהם יהיו תחת איום" אומר בן צור. "המטרה היא לא להילחם בטכנולוגיה, אלא להכין את העובדים לשינויים הצפויים בשוק העבודה. איגוד העובדים יכול, למשל, לדחוף ולקדם את נושא ההכשרות המקצועיות".

לדבריו, הכשרה מקצועית לאורך החיים התעסוקתיים היא אינטרס משותף לעובדים, למעסיקים ולמדינה. "אבל יש כאן כשל שוק", הוא מוסיף. "המעסיק לפעמים חושש להשקיע בעובד שעשוי לעבור מקום עבודה. ארגון העובדים יכול להרשות לעצמו להסתכל רחוק ורחב ולהיות שותף עם המעסיקים והמדינה בקידום הנושא הזה והדיאלוג החברתי סביבו".

סוגיה מרכזית נוספת שעשויה להיות חלק מאתגרי האיגוד בעתיד היא קידום נושא מעורבות העובדים בתהליכי קבלת ההחלטות בחברות, ובכלל זה נושא נציגות העובדים בדירקטוריונים. "בשנה האחרונה מדברים המון על דמוקרטיה בישראל, אבל לא יכול להיות שהדמוקרטיה תיעצר בשערי המפעל או החברה. בהייטק יש אנשים עם כישורים גבוהים ותודעה דמוקרטית ואזרחית מפותחת – ועצם ההקמה של ועדים כשלעצמם היא ביטוי לדמוקרטיה במקום העבודה. המחקרים מלמדים שככל שאנשים יותר פעילים דמוקרטיים במקומות העבודה שלהם, הם גם יותר פעילים דמוקרטית בחברה שבה הם חיים. ולכן אני חושב שבענפים הללו יש פוטנציאל מאוד גדול ואני מקווה שזה ילך לשם".

(גרפיקה: נועם בן-דוד)

לצד זאת, מעריך בן צור כי גם נושא קיצור שבוע העבודה ושיפור האיזון בין עבודה לפנאי ולחיי משפחה, יעמוד על סדר יומו של האיגוד. "ישראל מצטיינת לצערי לשלילה בנושא של שעות עבודה ארוכות, ואנחנו עובדים הרבה יותר מדי. אנחנו יודעים בוודאות ממחקרים ומניסויים שאפשר לעבוד פחות ולייצר יותר. כשאנחנו עובדים יותר מדי התפוקה השולית שלנו פוחתת. לעומת זאת, עבודה בשעות סבירות תורמת לבריאות, לסיפוק גבוה יותר ובסופו של דבר גם לפריון. להיות יותר עם המשפחה שלנו הופך אותנו גם לעובדים טובים יותר, ואנחנו רואים בעולם ניסויים שנערכים בחברות הייטק של צמצום שעות העבודה שמאוד מוכיחים את עצמם".