שיעור ההצבעה בקרב האזרחים הערבים בבחירות המקומיות האחרונות עמד על 77%, גבוה משיעור ההצבעה אצל היהודים, ומשיעור ההצבעה בבחירות הארציות. עובדה זו מצביעה על מרכזיותה של הזירה המקומית בפוליטיקה הערבית בישראל. 

על-פי דו"ח של ארגון אינג'אז, המתמקד בפיתוח השלטון המקומי הערבי בישראל, 93% מהמועמדים ברשויות הערביות נתמכו על ידי חמולה; 5% היו מועמדים מפלגתיים, ו-2% מועמדים עצמאיים. גם בקרב ראשי הרשויות התמונה דומה. 85% מראשי הרשויות הנבחרים נתמכו על ידי חמולה ו-8% על-ידי מפלגה.

בערים המעורבות התמונה שונה. בעוד החמולה נעלמה כגורם משמעותי, עולה משקלם של המועמדים המפלגתיים (45%), והמועמדים העצמאים (55%).

"חד"ש היא המפלגה היחידה שהתמודדה בשמה בשלטון המקומי", מסביר עימאד ג'ראיסי, מנכ"ל אינג'אז. "חד"ש התמודדה בשליש מהיישובים באופן ישיר, במיוחד בצפון ובמשולש". לדבריו, המפלגות האחרות תמכו בעקיפין במועמדים. "התנועה האיסלאמית נקטה באסטרטגיה של יצירת קואליציות", אומר ג'ראיסי.

הוא מסביר את ירידת כוחן של המפלגות בשינוי השיח, משיח אידיאולוגי לשיח פרגמטי. הוא מוסיף, כי "מעמדה של החמולה נחלש, בעיקר בסבב השני. שם ראינו חופש בחירה ברוב המקומות". 

שיעור ייצוג הנשים עלה, אך נותר זניח

נתוני אינג'אז מצביעים על אחוזי תמיכה נמוכים יחסית בראשי הרשויות הנבחרים בממוצע של 53%-55%, דבר המצביע לטענת אינג'אז על הפיצול הרב בתוך הרשויות הערביות. נתון נוסף הוא שב-45% מהרשויות, זכה בבחירות ראש הרשות המכהן. ב-13% מהרשויות חזר לכהן ראש רשות שכיהן בעבר. ב-42% מהרשויות נבחר ראש רשות חדש. ב-7 רשויות היה מועמד יחיד.

אמנם שיעור ייצוג הנשים עלה ל-1.5%, מ-1% בבחירות 2018, אך הוא נותר קטן ביחס לשיעור הייצוג הנשי ברשויות היהודיות (27.5%), ומזערי ביחס לחלקן של הנשים באוכלוסיה. 50% מהנציגות הנבחרות היו מועמדות עצמאיות, 43% נתמכו על-ידי מפלגה ו-7% על-ידי חמולה. בערים המעורבות 19% מכלל הנציגים הערבים הן נשים. 

נתונים אלה עולים בקנה אחד עם העובדה כי רק שש רשימות מכלל 892 הרשימות שהשתתפו בבחירות הובלו בידי נשים, ואף אחת מהן לא נתמכה על-ידי חמולה (שלוש עצמאיות ושלוש מפלגתיות). כל אלה מעידים על מקומה של החמולה כחסם בפני כניסת נשים לזירת הפוליטיקה המקומית. 

עם זאת, ג'ראיסי סבור שנתונים אלה דווקא מעידים על התקדמות. "לראשונה מעמד הנשים מתחזק. מספר הנציגות לא גדל, אבל לראשונה נשים עמדו בראש שש רשימות. זה מסמן את כוחות השינוי בחברה הערבית. במע'אר יש ממלאת מקום לראש המועצה, בחיפה הייתה סגנית ראש עיר, בעוספיה הוקמה רשימה נשית שאף נכנסה למועצה (סמירה עזאם מרשימת "ניו-עיספיה" – י.ש.)".

"רוצים להשתלב עם הזהות שלנו, אבל זה קשה"

לצד הירידה בכוחן של המפלגות והכרסום בכוחן של החמולות, מצביע ג'ראיסי על עלייה בכוחו של הזרם העצמאי. "יש התחזקות של הזרם העצמאי, עלייה של פרגמטיזם משכיל המשלב בין זהות לאומית לזהות אזרחית. חלק מהם בעלי הון קוסמופוליטי". 

"בעיר במשולש (ג'ת – י.ש.) צעיר ממשפחה קטנה ניצח מועמדים ותיקים. הוא איש הייטק ופעיל חברתי", מדגים ג'ראיסי את דיוקנו של הזרם העצמאי. "סימן חשוב נוסף הוא הייצוג הנשי שהתחזק. אנשים לא רוצים אידיאולוגיה. יש ערכים בסיסיים זהותיים. הם בעד אזרחות מלאה, יש הבדל בין אזרחות מלאה לישראליזציה". 

"הזוועות של 7 באוקטובר זיעזעו את הציבור. הם התנגדו וביקרו את מעשי החמאס, אך לא ויתרו על זהותם", אומר ג'ראיסי. "אנו רואים את עזה, את הנרצחים ב-7 באוקטובר ואת ההפגנות למען החטופים. יש מתח רגשי.

"הדור הצעיר בן מעמד הביניים המשכיל, יכול לעשות את האיזון הזה במורכבות הפוליטית החברתית. השיח הפרגמטי חותר לאזרחות מלאה, אך הוא גם מבקש לשמור על הזהות", הוא מסביר ומדגיש: "זהות שחייבת לעבור שיקום".

לדעת ג'ראיסי, המצב הנוכחי מדגיש את תפקיד הערבים אזרחי ישראל בעשיית שלום. לדבריו, "מי שיכול לעשות זאת זה הפלסטינים בישראל, שמכירים את שני הצדדים". 

עליית הזרם העצמאי בפוליטיקה הערבית מציב אתגר בפני הפוליטיקה הישראלית. ג'ראיסי תוהה: "האם הפוליטיקה הישראלית תאפשר את השינויים האלה? יש תחושת ייאוש. בגלל המצב הפוליטי, היחס לחברה הערבית והקפאת התקציבים. אנו רוצים להשתלב עם הזהות שלנו, אבל זה קשה. אנו שואלים את עצמנו 'האם יש מקום להשפיע?

"מרבית ראשי הרשויות הם אנשים מקצועיים ופרגמטיים, בעל השכלה והון חברתי, קוסמופוליטי ומקצועי. הם לא יסכימו להיות באופוזיציה, אך המלחמה מאתגרת זאת", הוא אומר. 

"מסכימים על המטרה להשפיע על הפוליטיקה הארצית"

לדעת כותבי הדו"ח, השינוי בהרכב ועד ראשי הרשויות הערביות ישפיע על מערכת היחסים עם ועדת המעקב. ועדת המעקב כוללת בתוכה את ראשי הרשויות ואת נציגי המפלגות בכנסת בהווה ובעבר. בדרך כלל נוקטת ועדת המעקב בקו לאומי, ופחות בקו פרגמטי-מקומי.

"מי שמוביל את העשייה בחמש השנים האחרונות הוא ועד ראשי הרשויות ולא ועדת המעקב", אומר ג'ראיסי. "עליית השיח הפרגמטי תעצב את היחסים בין הגופים. לצד הזרם העצמאי, יש זרם של ראשי רשויות ותיקים (13%). זהות ראשי הרשויות המובילים תשפיע על השיח של הוועד". 

על האג'נדה הפוליטית של הזרם העצמאי אומר ג'ראיסי כי "יש מתח עם השיח המסורתי, אבל גם המאמין הצעיר הוא מאמין ליברלי. "אנו מסכימים על המטרה להשפיע על הפוליטיקה הארצית.

"בדרך כלל מי שצריך להוביל את שיקום היחסים בין הקבוצות בחברה זו קבוצת הרוב. בישראל זה הפוך, זו קבוצת המיעוט שמובילה את השיקום. יש הסכמה בחברה הערבית על הצורך להשתלב ולהשפיע. הוויכוח בין הזרמים הוא על הכלי להשפיע – האם קואליציה בכל מחיר? האם לספק רשת ביטחון או להשפיע מהאופוזיציה? השיח ברחוב ישתנה אם הוועד (ועד ראשי הרשויות הערביות – י.ש.) יתמוך במפלגות הקואליציה. זה ישפיע על השיח הפוליטי הארצי וגם על היהודים".