באירוע חגיגי שנערך במרץ 2017, הודיעו ועד העובדים וההנהלה של קבוצת התקשורת סלקום על קליטתם של 42 עובדי ניקיון להעסקה ישירה בחברה – הודעה שהפכה את סלקום לחלוצת ההעסקה הישירה בענף. מאז עברו שש שנים, שבמהלכן הפכו עובדי הניקיון לחלק בלתי נפרד מהחברה. כיום, כשהם משתתפים בכל האירועים, נהנים מההסכם הקיבוצי, מההטבות ומייצוג הוועד, הם מספרים כיצד המהלך הזה הפך אותם מעובדים שקופים שאף אחד לא יודע את שמם במסדרון, לאנשים שרואים אותם, ולעובדים שלומדים, מתקדמים, מפתחים קשרים חברתיים ולוקחים חלק במארג החיים של מקום העבודה שלהם.

"היום אנחנו הולכים במסדרון בראש מורם", מספרת איילה קדוש, אחראית עובדי הניקיון במטה החברה בנתניה. "אנחנו מרגישים חלק בלתי נפרד מעובדי החברה. העובדים שותפים לכל העשייה של החברה ונהנים גם מהאירועים וההטבות שכולם מקבלים, גם מהתנאים הטובים, השכר, הביטחון תעסוקתי, וזוכים גם לאוזן הקשבת מצד הוועד, לדלת הפתוחה, להתייחסות לבעיות אישיות. הם הפכו להיות עובדים כמו כל העובדים, וזה לא מובן מאליו".

"אנחנו לא מוכנים ל'הפרד ומשול', ואנחנו לא מוכנים להשאיר מאחור עובדים חלשים, בלי ידע ובלי כוח", מוסיפה מיה יניב, שהייתה יו"ר ועד עובדי קבוצת סלקום ב־11 השנים האחרונות. "אנחנו רוצים לתת את הכוח לעובדים, שכולם יסתכלו על הקולגות שלהם בגובה העיניים, לא משנה מה הם עושים. כל עובד ועובדת בחברה הזו חשובים, בין אם זה בסייבר ובין אם זה בניקיון – אי אפשר לקיים את החברה הזו בלי אחד מהם".

מיה יניב: "אנחנו רוצים לתת את הכוח לעובדים, שכולם יסתכלו על הקולגות שלהם בגובה העיניים, לא משנה מה הם עושים. כל עובד ועובדת בחברה הזו חשובים, בין אם זה בסייבר ובין אם זה בניקיון – אי אפשר לקיים את החברה הזו בלי אחד מהם".

גם עבור אורי אורן, מי שנבחר להחליף את יניב בתפקיד יו"ר ועד עובדי הקבוצה, המהלך להכנסת עובדי הקבלן להעסקה ישירה הוא מהמרגשים ביותר שקידם ועד העובדים. "אני נמצא כאן משלב הקמת ועד העובדים, וזה חד משמעית הפרויקט הכי מרגש שעשינו", הוא אומר בסיפוק. "מדהים לראות איך אנשים הפכו מעובדים שקופים לעובדים מן המניין, עם פנים ושמות. נוצרו מערכות יחסים, וזה שינה באופן תהומי גם את חוויית העבודה שלהם וגם את היחס של החברה כלפי עובדי הניקיון. כיום עובדי הניקיון הם חלק בלתי נפרד מעובדי סלקום עם מלוא הזכויות וההטבות, זה דבר שאנחנו מאוד גאים בו".

"בפעם הראשונה במקום עבודה, הרגשתי שאני חשוב"

במסגרת תוכנית הקליטה שעליה הוסכם, ההסכם הקיבוצי חל על כל העובדים מיומם הראשון בחברה. ההסכם כולל, בין היתר, פתיחת קרן השתלמות, הגדלת ההפרשות לפנסיה, סבסוד גני ילדים וקייטנות, השתתפות ברווחי החברה, דמי הבראה מוגדלים, נופש חברה, שי לחג ובדיקות סקר תקופתיות. נוסף על כך, העובדים נהנו ממענק קליטה על סך 2,500 שקלים, ומצבירת ותק של שנה וחצי בכל הנוגע למעמד הקביעות בחברה.
זה לא תמיד היה כך. קדוש (61), שעובדת בסלקום מאז הקמתה לפני 28 שנה, עבדה במשך שני עשורים מתוכן תחת חברה קבלנית. "היו המון מתחים ובעיות עם התשלום ועם הקבלן. לא היה ביטחון תעסוקתי, לא תנאים סוציאליים. הקבלה שלנו לתוך החברה הייתה צעד מאוד משמעותי, שהפך אותנו משקופים – ללא שקופים".

מאז, רוב העובדות והעובדים בענף האחזקה והניקיון זכו להשתתף באירועי החברה בארץ ובחו"ל. בין היתר, הם יצאו לנופש חברה בריזורט יוקרתי ביוון, השתתפו באירועי צוות מפנקים ובאירוע עובדות ליום האישה במלון היוקרה "סטאי" על שפת הכנרת, התפנקו במתנות בחגים ובחזרה ללימודים, זכו לקייטנות לילדים והשתתפו בקורסים ולימודים לפיתוח מיומנויות. "עובדות ועובדי הניקיון והאחזקה לא רק שווים בעיניי, אלא שהם מסומנים במרקר", אומרת יניב. "כי יש פה עניין של תיקון שצריך לעשות, ויש פה פערים. לכן, הם הרבה פעמים יקבלו קצת יותר. בין אם זה באירועים צוותיים, ובין אם בדברים שהם צריכים, במיצוי הזכויות וההטבות ובכל דבר. אנחנו מסתכלים על זה כעל דבר חריג, אבל ככה זה צריך להיות".

עובדות הניקיון עם מיה יניב (צילום: דוד טברסקי)

כבר 28 שנים שאנאיד טדבוסיאן (59) מועסקת כעובדת ניקיון בסלקום. ממרום ניסיונה היא מספרת שגם לפני המהלך היא קיבלה יחס מכבד. "היינו מקבלים מתנות מהוועד למרות שלא היינו עובדי חברה באופן רשמי", היא מעידה. "תמיד הייתה הערכה כלפינו, גם מצד העובדים האחרים וגם מצד המנהלים, אבל כשעברנו להעסקה ישירה כעובדי סלקום, קיבלנו ביטחון. התחושה היא שיש אבא ואימא במקום העבודה ולא בחוץ, יש למי לפנות, יש לאן ללכת, יש אפשרויות. עושים את זה עבורנו בידיים פתוחות ועוזרים בכל מה שצריך". היא לא שוכחת את יום הולדתה ה־59. "היינו בנופש ביוון ועשו לי הפתעה, בחיים אני לא אשכח את זה. אני לא חושבת שהייתי מקבלת יחס כזה בשום מקום אחר".

"עד לפני שנתיים בערך עבדתי בניקיון", מספר אשר גטהון (57), אחראי תחזוקה וניקיון, שעובד בחברה כשש שנים והועסק באופן ישיר כבר מיומו הראשון. "קצת לפני הקורונה גילו לי מחלה, שבמסגרתה התפתחו אצלי בעיות אלרגיה בעור. זו בעיה לא פשוטה כשעובדים עם חומרי ניקוי, כפפות ודברים נוספים, ומאוד חששתי לאבד את מקום העבודה. אחרי חופשת המחלה בבית זה באמת עמד על הפרק, אבל מהר מאוד הוועד התערב. הם עבדו קשה מאוד כדי למצוא משהו מתאים, והצליחו. כיום אני במחלקת המלאי".

אנאיד טדבוסיאן, עובדת ניקיון בסלקום 28 שנים: "כשעברנו להעסקה ישירה כעובדי סלקום, קיבלנו ביטחון. התחושה היא שיש אבא ואימא במקום העבודה ולא בחוץ, יש למי לפנות, יש לאן ללכת, יש אפשרויות. עושים את זה עבורנו בידיים פתוחות ועוזרים בכל מה שצריך"

"בפעם הראשונה במקום עבודה, הרגשתי שאני חשוב", מוסיף גטהון. "ראיתי שעושים מאמצים כדי שאמשיך כי רוצים אותי במקום העבודה, שאי אפשר להחליף אותי בקלות, שיש לי חברים שלא רוצים שאלך, שחשוב להם שאמשיך לעבוד ולהתפרנס בכבוד".
גם הודווה טדסה (49), עובדת ניקיון במטה החברה כבר חמש שנים, הועסקה מהיום הראשון בהעסקה ישירה. היא מספרת שמאז עלייתה לארץ ועד שהחלה לעבוד בסלקום אף פעם לא יצאה לחופשה. "לא הייתי אפילו באילת, בטח לא בחו"ל. מאז שאנחנו בהעסקה ישירה ותחת הוועד יש לנו חופשות, אירועים, ימי כיף. הייתי באילת, בכנרת ואפילו ביוון – לא חשבתי שדברים כאלה יכולים לקרות במסגרת העבודה. אפילו להוציא דרכון עזרו לי". אפילו כשהבן שלה התגייס לצבא, היה לה לאן לפנות. "עזרו לי בוועד להבין את כל הדברים, להשיג את כל הציוד. זו הרגשה שאת מעבר לעובדת, את מישהי שיש סביבה אנשים שאכפת להם ממנה".

על תחושות דומות מעידה גם וובאלם גובזה (53), אף היא עובדת בתחום הניקיון, שמספרת כי מאז שהיא בסלקום, כיף לה לבוא לעבודה. "אני קמה בבוקר בכיף. אני מרגישה שווה, זו תחושה שלא מסתכלים עלי מלמעלה, לא משנה אם יהיה נקי או לא, זה שאני, וובאלם, פה, זה חשוב. אני גם כל הזמן לומדת ומתקדמת, זה דבר מעולה. עשו לכל עובדי הניקיון והאחזקה קורס מחשבים עם מרצים מהאוניברסיטה, אפילו קיבלנו תעודות. בקרוב יהיה לנו גם קורס ללימוד אנגלית".

נדיה סמוזיץ' (65) עובדת בסלקום מהרגע שעלתה ארצה מברית המועצות לשעבר, לפני 24 שנה. בשנה שעברה חלתה בסרטן, והיא מספרת שהיחס שקיבלה מההנהלה ומהוועד בסלקום עזר לה מאוד לעבור את הזמנים הקשים. "זה היה מאוד קשה, אבל קיבלתי פה הרבה מאוד תמיכה. הרגשתי שרואים אותי, שדואגים לי, גם מבחינת הזכויות וימי המחלה והדברים הטכניים שמגיעים לי, אבל יותר חשוב מזה – מהבחינה האישית. כמעט חודשיים הייתי בחופשת מחלה בבית, ולא היה יום שלא קיבלתי הודעות וטלפונים מהחברים, מהמנהלים, ממיה ומהוועד. כשחזרתי לעבודה הכינו לי עוגה ענקית. את זה אני לא אשכח בחיים".

אורי אורן, יו״ר ועד עובדי סלקום: "זה מדהים לקראות איך אנשים הפכו להיות מעובדים שקופים לעובדים מן המניין, עם פנים ושמות. זה שינה באופן תהומי גם את חוויית העבודה שלהם וגם את היחס של החברה לעובדי הניקיון. עובדי הניקיון היום הם חלק מעובדי סלקום באופן מלא, על כל הזכויות וההטבות"

"אני חושבת שהדבר שהכי מרגש אותי הוא שאני מרגישה לגמרי שווה. כשיש קייטנה גם הנכדים שלי מוזמנים, כשמחלקים מתנות לילדים לתחילת הלימודים או לגיוס גם הם מקבלים, כשנותנים מתנות לחג או ליום הולדת גם אני מקבלת. אנחנו חלק בלתי נפרד מכל ההטבות והאירועים לעובדים. אני חושבת שזה ההבדל הכי משמעותי שאני מרגישה בין העסקה תחת הקבלן לעומת היום. זה ממש הבית שלי. אני כבר אחרי גיל פנסיה, ואני רוצה להישאר. אפילו מצאתי את עצמי אומרת לנכדים ולמשפחה 'אנחנו הכי חזקים ביחד', כמו שאומרים פה".

"סלקום היום היא חברה טובה יותר"

המהלך לקליטת עובדי הניקיון להעסקה ישירה לא הגיע בקלות, אלא לאחר משא ומתן ממושך ואינטנסיבי בין הנהלת החברה לוועד העובדים, שנשא את המאבק להעסקה ישירה כדגל וכתנאי מרכזי לחתימת ההסכם הקיבוצי, זאת על רקע שנים לא פשוטות עבור עובדי הניקיון. הקבלן האחרון שעבד עם החברה לכאורה ניצל עובדים, גנב מהם כספים מהפנסיות ולא שילם זכויות סוציאליות נוספות.

"הוועד לא ויתר על זה", מספרת קדוש. "למרות שבמהלך הדרך הוא גם היה יכול לרדת מזה, זה היה דבר שאין עליו שום פשרה – או שהעובדים האלה איתנו או שיוצאים למאבק. היינו עבורם הכי חשובים בעולם. נלחמו עלינו כדי שנהיה יחד בחברה. הרגשנו שמאוד דואגים לנו".

"בוודאי שלא היינו מוכנים לוותר על זה", אומרת יניב. "יש פה אנשים שעובדים איתנו באותו מקום, חלקם שנים על גבי שנים. את אנאיד, למשל, אני מכירה מאז שהייתי מוקדנית שירות, לפני כמעט 20 שנה. היינו נשארות ביחד בלילות במוקד. היא קולגה שלי כבר שנים, היא חברה שלי. למה שהיא לא תהיה שווה לי? את הילדים שלי אני מלמדת שלכל בני האדם מגיע יחס שווה, אז איך אני אתן שפה יהיה משהו אחר?"

"אני זוכרת שישבתי מול המנכ"ל ולא הבנתי", מספרת יניב על תחילת המהלך. "ביקשתי ממנו להסביר לי מה ההבדל, למה העובדים האלה צריכים לעבוד תחת קבלן, למה הם לא כמו כל שאר העובדים. הוא אמר שלא שווה לו להעסיק אותם בהעסקה ישירה, לא דרך קבלן. אמרתי 'רגע, יש פה מישהו שגוזר קופון על התיווך הזה', ולא הבנתי איך זה יכול להיות".

"סלקום כיום היא חברה טובה יותר ואנושית יותר", היא מוסיפה. "יש פה ועד חזק, ואנחנו יחד עם ההנהלה נעמוד על הרגליים האחוריות בשביל כל עובד ועובדת. כל מי שמכיר את הוועד שלנו יודע ששרירים וכוח יש, אבל ברגע שניצחנו בעובדות, ולא ניסינו להכניס אצבע בעין, אלא הבאנו עובדות ומספרים, זה היה מאוד ברור. הראינו למנכ"ל שהעסקה ישירה יכולה להיות טובה גם לעובדים וגם לחברה. זה הרגע שאמרנו לו: יש לך שתי אופציות, או לקלוט את העובדים, או לקלוט את העובדים".

גם המאבק נגד הניצול של הקבלן נמשך, אבל הפעם – עם הגב של ועד העובדים. "לפני שלושה חודשים היינו ביחד בבית המשפט", מספרת סמוזיץ'. "כולנו באנו, לא היה מקום באולם. השופטת ועורכי הדין היו בשוק". יניב מוסיפה בביטחון מוחלט שהניצחון המשפטי הוא רק שאלה של זמן. "אנחנו יודעים שננצח", היא אומרת. "ושהעובדים האלה יקבלו את כל מה שמגיע להם, עד השקל האחרון. אנחנו נהיה איתם בזה לאורך כל הדרך. אנחנו יודעים טוב מאוד שהכוח שלנו הוא בביחד, בגב שאנחנו נותנים אחד לשני".

על התועלת שמפיקה החברה מהמהלך, אין לקדוש ספק. "כשמסתכלים פה על כל עובדי הניקיון, רואים שיש פה אנשים שעובדים המון שנים בסלקום. זה לא המצב בכל מקום. אם לא היינו נכנסים להעסקה ישירה אני לא חושבת שהם היו נשארים ועובדים פה כל כך הרבה שנים. קיים היום מחסור בעובדים בכל מיני מקומות, אבל פה העובדים נשארים. אני מאחלת לכל חברות ההייטק, גם הכי חזקות במשק, שיהיה להם גם ועד חזק, שיקלוט אליו את כל העובדים, ולא ישאיר עובדים שקופים ומופקרים מאחור".

"ברמה המשקית, אני מאוד רוצה שכולם ילכו בדרכנו. אנחנו חברת ענק, אני יודעת שאחרים במשק מסתכלים עלינו, ואני רוצה שאצל כולם, אצל כל הוועדים, כל העובדים יהיו שווים. אני יודעת שזה כבר השפיע, יש חברות שהלכו אחרינו, ואני מאוד רוצה שהמגמה הזאת תמשיך. זה גם לא כל כך מורכב, זה פשוט לאהוב אנשים ולהסתכל על כולם כשווים. אני חושבת שזה נותן לנו, כחברה וכוועד עובדים, לא פחות ממה שזה נותן להם".