זו הייתה ללא ספק תופעה חדשה ותקדימית בעולם יחסי העבודה. לראשונה בישראל, התארגנו עובדי שתי חברות שונות מאותה הקבוצה, עובדי פלאפון ובזק בינלאומי, לוועד משותף – ועד עובדי אלפא, ודרשו מהמעסיק לנהל עימם במשותף משא ומתן קיבוצי על עתידם התעסוקתי. הדרך להכרה בישות החדשה לא הייתה קלה. היא עברה, בין היתר, דרך דיונים סוערים בבית דין לעבודה, אבל בתום מאבק עיקש, אותו הובילו ראשי הוועדים בשתי החברות, יחיאל שמן בפלאפון ולימור ליברמן לביא בבזק בינלאומי, הושגו כמעט במלואן מטרות הוועד המאוחד – מניעת פירוקה של בזק בינלאומי, והבטחת השמירה על האינטרסים של עובדי פלאפון, ובראשם שמירה על הרשת הסלולרית בבעלות החברה והדיפת הניסיונות למיקור חוץ והעסקה קבלנית.
הודעה דרמטית לבורסה, שהתקבלה במרץ 2021, על כוונתה של חברת בזק לפרק את חברת הבת הרווחית שלה בזק בינלאומי לשלוש חברות בת, הייתה שיאו של מהלך מתוכנן שרקמה הנהלת הקבוצה שלוש שנים קודם לכן. ראשיתו בהכרזה על 'פרויקט אלפא', שמטרתו הייתה לייצר 'סינרגיה' בקבוצה, הן בפעילויות והן בכוח העבודה, ולאפשר לשלוש החברות למכור זו את מוצריה של זו במתכונת של חבילות 'טריפל'. על המשימה הופקד מנכ"ל פלאפון רן גוראון, שמונה במקביל לתפקידו גם כמנכ"ל בשתי חברות הבת הנוספת בקבוצה, בזק בינלאומי ו־YES.
הפרויקט שיצא לדרך בקול תרועה רמה ובהסכמת הוועדים, הבטיח רבות, אך בתוך שנתיים בלבד ביצעה ההנהלה פניית פרסה כוחנית ובוטה, שהזכירה לעובדים נשכחות עוד מימי ההתארגנות הסוערים. "רן גוראון היה זה שהחליף את גיל שרון, המנכ"ל שמולו נאבקנו קשה מאוד להכרה ביציגות", מספר קלמן רדאל (62), מנהל המעבדה בחטיבת ההנדסה של פלאפון, שעובד בחברה כבר למעלה מ־25 שנים. "אף פעם לא הייתי חבר ועד, אבל כן הייתי מהגרעין שדחף להקמתו ומהקבוצה שהגיעה לפגישה הראשונה בהסתדרות עוד בשנת 2011. כשרן גוראון הגיע, הייתה לנו תקווה. בא מנכ"ל שמדבר על פיתוח והתפתחות ומספר שהוא רוצה לפתח את שלושת החברות. רעיון הסינרגיה נשמע טוב, לפחות בהתחלה, וזה גם מה שהוועד שידר בהסכם הסינרגיה שנחתם אז. זה נשמע רעיון חיובי שהולך לכיוון של יצירת מעצמת תקשורת".
״כשרן גוראון הגיע, הייתה לנו תקווה. בא מנכ"ל שמדבר על פיתוח והתפתחות ומספר שהוא רוצה לפתח את שלושת החברות. רעיון הסינרגיה נשמע טוב, לפחות בהתחלה, וזה גם מה שהוועד שידר בהסכם הסינרגיה שנחתם אז. זה נשמע רעיון חיובי שהולך לכיוון של יצירת מעצמת תקשורת"
אולי בשל רמת האמון הנמוכה של העובדים בהנהלת בזק, על רקע מאבקים מרים מהעבר, היו גם מי שרעיון הסינרגיה עורר בהם ספקות: "כשהקימו את ההנהלה המשותפת לשלושת החברות, זה עורר בנו חשד", סיפר רפי וויט (47), שעובד מזה כ־15 שנים כתומך טכני בבזק בינלאומי. "הבנו שמנכ"ל אחד והנהלה אחת לשלושת החברות, זה לא דבר טוב. זה אומר דרשני. החשש העיקרי שלנו היה שינסו לשאוב מהחברה את פעילות ה־ISP, האינטרנט הפרטי, שמחזיק לנו כמעט מיליון לקוחות. ובאמת, בזק עשו שורה של ניסיונות לעשות זאת. כשההודעה על הכוונה לסגור את החברה הגיעה – התחלנו להפגין, אבל עד ההצטרפות של עובדי פלאפון למאבק, לא היה נראה שנצליח למנוע את רוע הגזירה".
לדבריו של וויט, רתימת העובדים בבזק בינלאומי למאבק הייתה מאתגרת, שכן רבים מהם, בעיקר אלה הקשורים לתחום האינטרנט הפרטי, הם עובדים צעירים, חלקם הגדול סטודנטים, שלא בהכרח ראו עצמם מפתחים קריירה בחברה. "לרבים מהעובדים האלה בהחלט ישנה אפשרות להתקדם בתוך החברה, בזכות התארים שהם לומדים, הוותק שצברו והתנאים הטובים בהסכם הקיבוצי. אלה דברים שחבל לוותר עליהם. ועד העובדים עבד קשה מאוד כדי להסביר להם את חשיבות המאבק ולרתום אותם, אבל האמת היא, שכל עוד נלחמנו לבד כנגד התוכנית לסגור אותנו, נראה היה שהסיכויים שלנו להצליח קלושים מאוד".
החבירה של עובדי שתי החברות למאבק משותף לא הייתה מובנת מאליה. לדברי רדאל, ההנהלה המשותפת לשתי החברות ניסתה לנקוט במדיניות של 'הפרד ומשול'. "עוד לפני שהם הודיעו לבורסה על הכוונה לפרק את בזק בינלאומי, הם באו לוועד של פלאפון ואמרו להם 'אנחנו הולכים לעשות מהלך שאתם תרוויחו ממנו. אנחנו מתכוננים לפרק את בזק בינלאומי, ואתם תתרחבו בעוד 200-300 עובדי מטה שתקבלו מבזק בינלאומי'".
ועדים רבים היו נופלים למלכודת הזו, משוכנע רדאל, אבל לא ועד עובדי פלאפון, שמאבק ההקמה התקדימי והקשה בשנת 2012, שלווה בהתנהלות כוחנית מצד המנהלה, עדיין צרוב בתודעתו. "יש לנו חשדנות בריאה כלפי הצהרות של ההנהלה, ואנחנו יודעים שהנהלות קודם כול מחפשות למקסם רווחים, אומר רדאל. "ההצעה ה'נדיבה' הזו הדליקה אצלנו את הנורות האדומות והוועד הבין לאן בזק הולכת: הם רוצים לשתות את תחומי הפעילות של חברות הבת לבזק, ובינתיים שפלאפון תהפוך ל'משחטה' של כוח אדם. יכול להיות שבטווח המידי היו מצרפים אליה עוד מאות עובדים, אבל ברגע שהפעילות הייתה נגמרת, תוך שנה או שנתיים, הם היו דוחפים לגלי פיטורים ענקיים".
הסימנים המדאיגים הראשונים שעוררו את חשדנותו של רדאל בכוונות ההנהלה, הופיעו עם רכישת קבוצת בזק על ידי חברת סרצ'לייט. "בהסכם הראשון שחתמנו עם גוראון, הוועד שלנו הסכים לוותר על 210 תקנים, אבל רק בפרישה מרצון. הציעו לעובדים חבילות פרישה טובות כל כך, עד שהביקוש לפרישה היה גדול יותר מהמכסה שנקבעה. תוכנית הסינרגיה לא הדאיגה אותנו, האמנו בכוונות של ההנהלה, אבל הכניסה של סרצ'לייט עוררה בנו חשש. הבנו שזו לא חברה שבאה להשקיע בבזק, אלא כזו שבאה למקסם את ההשקעה הזמנית שלה ולנסות למכור את בזק הלאה ברווח גדול יותר. כלומר, לעשות עלינו סיבוב".
מה שהדאיג במיוחד את העובדים בחטיבת ההנדסה היו המגעים שנרקמו מאחורי הקלעים להעברת הבעלות על הנכסים של הרשת הסלולרית ופיתוחה לידי קרן הריט "אלומה", מהלך שסיכן את עתידם המקצועי של מאות עובדים. "אני לא יודע מי העלה את הרעיון של איחוד הכוחות בין ועדי העובדים של שתי החברות, אבל ההבנה בקרב העובדים בפלאפון שכל רצונם של הבעלים האמריקאים הוא לחתוך בבשר החי בחברות הבת, בתהליך הדרגתי שבסוף יגיע גם אלינו – ההבנה הזו חלחלה מהר מאוד".
מהלך הקמת הוועד המשותף יצא לדרך בסוף מאי 2021, בהכרזה חגיגית של ראשי הוועדים, שמן וליברמן לביא, לצד יקי חלוצי, יו"ר איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק. באירוע העוצמתי, שהתקיים בבית נבחרי ההסתדרות שבארלוזורוב, השתתפו מאות עובדים משתי החברות. סירובה של ההנהלה לשאת ולתת עם הוועד המשותף, הוביל לסכסוך עבודה ולשורה של צעדים ארגוניים שנקטו העובדים בשתי החברות, בהם עצירה מוחלטת של גביית החשבונות מהלקוחות. בנוסף, פתחו העובדים בשורה של צעדי מחאה סוערים מול בתיהם של אנשי ההנהלה הבכירה ובעלי החברה.
"היה נראה לי טבעי לגמרי שעובדי שתי חברות אחיות ישתפו פעולה במאבק כנגד הנהלה שמבקשת לפגוע בהן", אומר וויט. "אירוע ההכרזה על הוועד המשותף בהסתדרות והידיעה שההסתדרות תומכת בנו, נתנו למאבק הזה רוח גבית ותנופה. המאבק גיבש מאוד את העובדים של בזק בינלאומי וחיזק את הכוח הארגוני שלנו. לאורך שנים יחסי העבודה בחברה שלנו היו טובים, ואני חושב שהם כך גם היום. אבל יש רגעים שבהם נדרשת גם גישה יותר קשוחה. היו גם הפגנות לא פשוטות, שבהן שכנים התעצבנו וצעקו עלינו. היה שלב שבו העובדים קיבלו הודעה בכתב שהם לא יקבלו שכר עבור יום שביתה וההתמודדות עם זה הייתה מאתגרת. אבל בסופו של דבר, יש משהו יפה בשיתוף של עובדי שתי החברות יחד ובתחושת האחדות שנוצרה בתוך מאבק. זה מגבש ומאחד מאוד. בסופו של דבר, זה גם טוב לאינטרקציה בין העובדים בענייני עבודה, כי פתאום אתה עומד שכם לשכם עם אנשים שאתה עובד איתם".
תוכנית הסינרגיה לא הדאיגה אותנו, האמנו בכוונות של ההנהלה, אבל הכניסה של סרצ'לייט עוררה בנו חשש. הבנו שזו לא חברה שבאה להשקיע בבזק, אלא כזו שבאה למקסם את ההשקעה הזמנית שלה ולנסות למכור את בזק הלאה ברווח גדול יותר.
"הצעדים שההנהלה נקטה נגדנו במאבק כדי לעצור את ההתארגנות המשותפת ואת העיצומים, בכלים משפטיים ובצעדי הרתעה כנגד המובילים, רק חיזקו אותנו וגרמו לנו להיות נחושים יותר", מסביר רדאל. "הדיונים המשפטיים לא עניינו אותי. כבר ב-2012 בכנס שנערך לעובדי פלאפון יקי חלוצי אמר לנו שביחסי עבודה – בתי משפט יכולים לעזור, יכולים לעכב ויכולים להיות רק חותמת – אבל מה שמכריע בסוף זה הכוח הארגוני, הנחישות והסולידריות".
בסופו של דבר, אומר רדאל, הכוח הארגוני היה זה שהכריע את המאבק. "ההנהלה אמרה שהיא לא מכירה בוועד המאוחד ולא מוכנה לדבר איתו. אבל על אפם וחמתם, קם ועד משותף, שעמד מול ההנהלה המאוחדת של החברות, דיבר בקול מאוחד בשם העובדים ונקט בעיצומים משותפים. זה גם המקום שמדגיש את החשיבות של ההסתדרות, האיגוד, שיודע להושיב יחד את ראשי הוועדים ולרקום שיתוף פעולה כזה מוצלח. את יו"ר האיגוד יקי חלוצי, ראינו בכל הפגנה בשטח. זה מחזק מאוד. כעובד בפלאפון הייתה לי תחושה של אחריות גם על העובדים של בזק בינלאומי. סולידריות. פספסתי רק הפגנה אחת, וגם זה קרה רק בגלל שלא מצאתי חניה מול הבית של דוד פורר כי הגיעו המון עובדים להפגין. מבחינתי, להיות שם עם העובדים של בזק בינלאומי, הזכיר לי איך במאבק ההתארגנות שלנו באו להפגנות שקיימנו החבר'ה הצעירים של דרור ישראל לתמוך ונתנו רוח גבית ותחושה טובה".
בסופו של דבר המאבק מנע את פירוק בזק בינלאומי. "היו צמצומים, אבל מי שהלך יצא עם חבילת פרישה טובה וראויה", אומר וויט. "בסוף, המאבק שלנו הביא לכך שההנהלה חזרה בה מהתוכנית לפצל ולמזג את בזק בינלאומי ובמקביל גם גנזה את תוכנית 'אלפא'. החברות תפסו כיוון עסקי טוב, ולא פחות חשוב מכך, הכוח הארגוני של העובדים גדל ואיתו הביטחון התעסוקתי. מה זה כוח ארגוני? זה שאחד מדבר עם השני ולא כל אחד נמצא בפינה שלו. אני חושב שבהנהלה יחשבו היטב לפני שייצאו למהלך נוסף כזה. נוצר מאזן אימה בריא, שנחוץ לצד הנכונות של הוועד לדון ולפעול עם ההנהלה לשיפור מצבה של החברה".
"הניסיון להוציא את פעילות הרשת שלנו למיקור חוץ ירד מהפרק לפחות לשלוש שנים, וזה דבר משמעותי", מוסיף רדאל. "אבל הדבר המשמעותי הנוסף הוא הפגנת העוצמה של הוועד, שהבהירה להנהלה שהוועד רואה רחוק ושלא ניתן לקנות אותו ולהציע לו תוכניות שפוגעות בעובדים, אפילו אם הם עובדי חברה אחרת בקבוצה. זה ועד שהעובדים ורווחתם עומדים בראש מעייניו. המאבק הזה הדגיש את הכוח של האיגוד שלנו בראשותו של יקי חלוצי, הגיבוי שארנון בר-דוד וההסתדרות נותנים לו, והידיעה שיש טעם אמיתי לכל המנגנון הזה שנקרא התארגנות עובדים מול הגורמים והזאבים תאווי הכסף".
את פרויקט אלפא יזמה קבוצת בזק כבר בשנת 2019, מתוך כוונה למזג את פעילויות שלוש חברות הבת שלה תחת המותג של yes, ובכך להפוך לחברת תקשורת שמציעה ללקוחות חבילות טריפל של כלל שירותים, טלוויזיה, סלולר ואינטרנט. במסגרת התוכנית העסקית השאפתנית מונתה מרבית הנהלת פלאפון הבכירה, לרבות המנכ"ל רן גוראון, לנהל את שלוש החברות, ועובדי יחידות רבות בחברות הפכו לסינרגטיים, כלומר מילאו משימות של יותר מחברה אחת בקבוצה – כך, במבנה שלא ניראה כדוגמתו במשק, נוצרה ישות עסקית תקדימית שפעלה כייצור כלאיים תחת המותג "אלפא".
שנתיים בלבד חלפו, ובמרץ 2021 החליטה ההנהלה לנטוש את התוכנית היומרנית בעיצומה ולהניח על השולחן תוכנית חדשה, במסגרתה הכריזה בהודעה לבורסה על כוונתה לסגור את חברת בזק בינלאומי, לפזר את עובדיה בין יתר החברות הבנות ולהעביר את המטות שלהן לפלאפון, תוך פיטורי מאות עובדים. כבר אז היה ברור שאיחוד ועדים לנציגות משותפת הוא המענה המתבקש לקראת מאבק משותף כנגד הגזירות שהביאה איתה התוכנית – נציגות משותפת וחזקה העונה לשם המקורי שהעניקה ההנהלה לפרויקט – "אלפא".
העובדה שעובדי חברת yes מאוגדים תחת הארגון המתחרה, ההסתדרות הלאומית, לא אמורה הייתה להפריע לאיחוד בין החברות, בטח לא כשמעל ראשי העובדים מרחף איום כל כך מוחשי, אך הניסיון לרתום ולצרף למהלך את הוועד מהלאומית נתקל בכתף קרה, בניגוד מוחלט לאינטרס של העובדים עצמם. הסירוב, כך התברר, נבע מראייה צרה של הארגון המתחרה, שהעדיף לראות את התועלת שתצמח לו בטווח הקצר מקליטת חלק מעובדי בזק בינלאומי המפוטרים, מבלי לראות את האיום הנשקף מעבר לפינה לעובדיו עם ביטול ההפרדה המבנית עם בזק הקרב ובא, ואת האינטרס המשותף הרחב של העובדים.
כך או אחרת, למרות פניות רבות מצד עובדי yes שביקשו להצטרף למהלך ואף החלו בהתארגנות ספונטנית לטובת העניין, הוחלט לבסוף על יציאה משותפת של פלאפון ובזק בינלאומי בלבד, הפועלים תחת איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות.
במהלך תקדימי, לראשונה בעולם יחסי העבודה בישראל, דרשו עובדי שתי חברות הבת של בזק, להיות מיוצגים יחד אל מול ההנהלה המשותפת להם – במטרה להיאבק על זכויות העובדים בשתי החברות ולמנוע את הגזירות שביקשה ההנהלה להוציא אל הפועל בתכנית שרקמה. "כבר כשחתמנו על הסכמי הסינרגיה בין החברות בשנת 2019, חשבנו להקים מועצת ועדים, אבל לא הייתה לכך אז בשלות עדיין", מספר יו"ר ועד עובדי פלאפון יחיאל שמן. לדבריו, התחושה אז הייתה שמהלך הסינרגיה בין החברות נועד לחזק אותן ולהגדיל את רווחיותן ואת ביטחונם התעסוקתי של העובדים".
האסימון באשר לכוונותיה האמיתיות של ההנהלה נפל לשמן, כך הוא משחזר, כשההנהלה המשותפת לשלושת החברות הציעה לו לקלוט לפלאפון את 500 עובדי המטות של בזק בינלאומי ו־yes, שעה שבזק בינלאומי עצמה צפויה להתפרק. "הבנתי שבלי מטה אין לבזק בינלאומי עתיד ושבעצם מבקשים להשתמש בי כדי לפרק את החברות האחרות. אבל הבנתי גם שאם זה הכיוון, אז גם התור שלי יגיע. למעשה, הבנו שאם ההנהלה החליטה יום בהיר אחד לפרק חברה רווחית עם יותר מ-1,300 עובדים, ברור שאנחנו מתמודדים כאן עם מהלכים לא קונבנציונליים, וצריך לחשוב בהתאם, לראות את הצעדים הבאים. המהלך, לדבריו, נועד לייבש את החברות, להחליש ולפרק אותן כדי לנסות לשאוב חלקים מהפעילות שלהן לבזק – מהלך מתוכנן שנועד ליצור הלכה למעשה מציאות של ביטל ההפרדה המבנית באופן לא פורמלי ולהערים בכך על מאמצי הרגולטור למנוע זאת ממנה.
התגובה של הוועדים, כאמור, הייתה יצירת נציגות משותפת בדמות ועד אלפא ודרישה למשא ומתן משותף על עתידם התעסוקתי של העובדים בשתי החברות. "המטרה לא הייתה הסולידריות, אלא ייצוג נכון יותר של האינטרסים של העובדים", מסביר יו"ר איגוד עובדי האינטרנט וההיי-טק יקי חלוצי. "מה שאנחנו הבנו הוא שמול גוף כלכלי אחד בעל ראייה כלכלית ואסטרטגית כוללת ועם אינטרס כלכלי אחד, צריכה לעמוד נציגות עובדים מאוחדת, וזה שינוי של כללי המשחק", מסביר חלוצי. לדבריו, המהלך התקדימי זכה לתמיכה גורפת של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, שהתייצב לצד העובדים הנאבקים והעניק להם גיבוי מלא.
"בהנהלה חשבו שכולם עובדים לפי האינטרסים הצרים והמיידיים שלהם. שלעובדים לא אכפת, ושהנציגות שלהם טיפשה ואינטרסנטית, אבל הם לא העריכו אותנו נכון. הם ניסו לפצל בינינו עם רטוריקה של 'מה קשורים עובדי פלאפון' או 'לוקחים אתכם לסיבוב מיותר', אבל אנחנו הלכנו עם תחושת הצדק והאמת שלנו ולא התנצלנו", אומר חלוצי. "באנו אל העובדים עם כל האמת בפרצוף גם כשהיא הייתה קשה. אמרנו להם שאנחנו הולכים למאבק קשה, ארוך, מתוך הסתכלות מעמיקה קדימה ולא מתוך ראייה של כאן ועכשיו, ואני חושב שהעובדים העריכו את זה מאוד. מצד אחד הם ראו הנהלה שמנסה לסכסך, ומצד שני הם ראו נציגות עובדים שלא באה בגישה פופולרית וזולה, אלא עם האמת. אנחנו לא פה בשביל להביא לעובדים מסיבות של עומר אדם. זה אחלה, זה צ'ופר, אבל לא בזה מסתכם התפקיד שלנו".
המאבק, שהיה נחוש וממושך, כלל שורה ארוכה של צעדים ארגוניים ומחאתיים שנמשכו למעלה משלושה חודשים, ובהם הפגנות מול בתיהם של מנהלים בהנהלה המשותפת, עצירת הגביה של חשבונות הלקוחות, עצירה של פיתוח רשת דור 5, עיכוב ההשקה של מכירת מכשירי אייפון 13 ואף שביתה מלאה. את נחישותם מעוררת ההשראה של העובדים לא ניתן היה לעצור, גם לא הניסיונות לרתום את המשטרה במאמץ למנוע את ההפגנות מול ביתו של נציג בעלי השליטה בקבוצת בזק, דוד פורר, באמצעות הגדרתו כאיש ציבור. מי שנזעק לסייע לעובדים היה יו"ר ועדת החוקה בכנסת דאז, ח"כ גלעד קריב (עבודה), שהתערב במטרה להבטיח את זכות ההפגנה והמחאה במסגרת סכסוך העבודה. בשיאו הגיע המאבק לכדי תביעה אישית שהגיש מנכ"ל החברה רן גוראון כנגד יו"ר הוועד ופעיל מוביל נוסף, שהתבררה מיד כתביעת השתקה.
לאורך חודשי המאבק נמנעה ההנהלה המשותפת מלשאת ולתת עם ועד העובדים המאוחד לשתי החברות ופעלה נגד המהלך בכל האמצעים שעמדו לרשותה, אולם לבסוף נאלצה להיכנס למו"מ מול נציגות העובדים המשותפת. הפעילות הנחושה של העובדים, ששילבה לצד הידברות במסגרת המשא ומתן המורכב מאבק ארגוני והפגנות בלתי פוסקות שהלכו והתלהטו, נשא לבסוף פרי והחברה נסוגה הן מהתוכנית לפירוק בזק בינלאומי והן מהכוונה להעביר את הבעלות על רשת פלאפון לחברת "אלומה". בסופו נחתם הסכם קיבוצי מיוחד ותקדימי עבור כ־3,000 עובדי שתי החברות, שכלל, בין היתר, תוספת שכר של 9% אחוזים (3% בכל שנה משנות ההסכם), ושורה של מענקים והטבות לעובדי הקבוצה. ״לאחר מו״מ מורכב ותוכניות עסקיות המשתנות ללא הרף, הצלחנו לחתום על הסכם המהווה הישג אמיתי לעובדים ולא פחות חשוב: אופק ומיקוד עסקי לחברה", אמרה סגנית יו"ר ועד עובדי אלפא ויו"ר ועד עובדי בזק בינלאומי, לימור ליברמן-לביא עם חתימת ההסכם. "תנאי הפרישה התקדימיים שהשגנו יעניקו לפורשים גב כלכלי איתן להמשך הדרך. זה מגיע להם במיוחד לאור המסירות וההתמדה שהפגינו במקום העבודה במשך שנים כה רבות".
במסגרת ההסכם נקבע בין היתר, כי עובדים לא יפוטרו בהליכי התייעלות עד שנת 2025, אך חלקם יוכלו לפרוש מרצון עם מענק פרישה מוגדל ותקדימי בענף בגובה של 280%. בנוסף נקבע כי ההנהלה תתחייב לשמור את בעלותה על רשת הסלולר של פלאפון ולא למכור או להחכיר אותה לתקופה של שלוש שנים וחצי. בין ההישגים הבולטים הנוספים מבחינה מבנית, הם ההסכמות כי עבודות התיקונים של בזק בינלאומי יוכנסו למעבדת התיקונים בפלאפון, וכי עובדי מיקור חוץ ייקלטו באופן הדרגתי להעסקה ישירה בחברה.
בעוד חברות בזק בינלאומי ופלאפון עגנו בחוף מבטחים והתייצבו בתום המאבק כשהם נהנים מאחד ההסכמים הטובים והתקדימיים במשק, נותר גורלה של חברת יס בערפל, כאשר קבוצת בזק דוחפת לאישור רגולטורי למזג אותה לתוך חברת האם.
