דווקא בימינו, כאשר שרשרות הייצור של חברות היא גלובלית וחוצה גבולות, הרעיון של מרקס ואנגלס לפיו על כל העובדים ברחבי העולם להיות מאורגנים – רעיון שבמקרים רבים הושם ללעג, הופך אקטואלי וחשוב מאי פעם. מי ששותף בשנים האחרונות להתנסות החדשה והמרעננת של החייאת רעיון ההתאגדות הגלובלית הוא איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק, שפעל באמצעותו בתהליך ההתארגנות של עובדי אריקסון ישראל, לאחר שפנה לרשת האיגודים הגלובלית של החברה ורתם אותה כדי לסייע בפתרון משבר שפרץ במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי הראשון בסניף הישראלי של החברה.

רשת איגודי העובדים הגלובלית של אריקסון, חברת אלקטרוניקה רב-לאומית מובילה, שפועלת ברחבי העולם ומעסיקה כ־100,000 עובדים ב־180 מדינות, נוצרה ביוזמה משותפת שלUNI Global Union, IndustriALL והאיגודים השוודיים באריקסון. מטרתה המרכזית של הרשת, שנוסדה באפריל 2016, היא לאחד את האיגודים וועדי העובדים של אריקסון מרחבי העולם תחת מטרייה אחת, לשתף אותם במידע, להגן על זכות העובדים להתארגן ולנהל משא ומתן קיבוצי, ולקיים שיח משותף עם החברה ברמה הגלובלית.

"בכל מדינה לעובדים יש את ההסכמים, חוקי העבודה והמו"מ שלהם, אבל בסופו של דבר אנחנו עובדים תחת מטרייה אחת של חברה גלובלית רב-לאומית", אומר אלברטו רומן, נציג מהתאגדות עובדי אריקסון בספרד. "לחברה יש כללים וקוד אתי להתנהלות עסקית שחלים על כל עובדיה ועל ההנהלות בכל המדינות. ערכי הליבה של החברה; מקצוענות, כבוד, התמדה ויושרה, תקפים בכל מקום."

רומן, מהנדס אינטגרציה בתחום הטלקומוניקציה באריקסון, המשמש כחבר במועצת העובדים של האיגוד ובאגף הבינלאומי של UGT – איגוד עובדים גדול ומרכזי בספרד, היה שותף בשנתיים האחרונות לכמה מפגשים של רשת איגודי העובדים הגלובלית של אריקסון. "כולנו פועלים כדי להשיג הסכמים טובים והוגנים, בתנאים משתנים", אומר רומן. "צריך לזכור שבמדינות השונות יש חקיקה מקומית, אבל האתגר האמיתי של הרשת הגלובלית של איגודי העובדים הוא לייצר תרבות משותפת של כבוד לזכויות עובדים. במיוחד במדינות שבהן הנושא הזה לא מושרש. בספרד יש לנו תרבות שתומכת בהתאגדות, אבל עדיין צריך להגיע להסכמים טובים עם החברה".

אלברטו רומן (צילום: באדיבות המצולם)

לרשת האיגודים הגלובלית באריקסון היה חלק גם בפריצת הדרך להסכם קיבוצי שהושג באריקסון ישראל, מרכז קטן יחסית של החברה הכולל כ־60 עובדים, שהתארגנו בשנת 2020. מאמצי ההתאגדות של העובדים אומנם הצליחו והתהליך לא נתקל בקשיים גם אחרי ההכרה ביציגות, אבל אלה הגיעו במו"מ עם ההנהלה המקומית על הסכם קיבוצי. "הצלחנו לאגד את העובדים תחת ההסתדרות לפני כארבע שנים, זה לא היה קל", מעיד בני אזולאי, מהנדס Solution Architect ונציג ועד עובדי אריקסון בישראל. "ברוב חברות הטכנולוגיה בישראל לא מקובל להתאגד, אף על פי שבעשור האחרון יש יותר ויותר התאגדויות. מנקודת המבט שלי במשא ומתן, לא היה ברור לי אם העובדה שאנחנו חלק מחברה בינלאומית היא יתרון או חיסרון. במשא ומתן ראינו רק את ההנהלה המקומית, אבל ידענו שלאריקסון, כחברה שוודית, יש היסטוריה ארוכה ותרבות של התאגדות".

בני אזואלי (צילום: באדיבות המצולם)

בעקבות פנייה של איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בהסתדרות לרשת האיגודים השוודים, הביאו עמיתיה את הנושא לידיעת ההנהלה העולמית בשוודיה ובכך נפרץ המבוי הסתום שנוצר: ההנהלה המקומית נלחצה ונאלצה לחזור לשולחן המשא ומתן. "בסופו של דבר ההנהלה המקומית הבינה שעדיף לכל הצדדים להגיע להסכם, והשגנו אותו", אומר אזולאי.

שיתוף הפעולה חוצה היבשות המחיש את כוחן של רשתות האיגודים המקצועיים והרלוונטיות של הסולידריות הגלובלית בין העובדים. רשת איגודי העובדים הגלובלית של אריקסון מפלסת את דרכה בשנים האחרונות, ומנסחת מחדש את רעיון התאגדות העובדים בחברות גלובליות ורב-לאומיות.

צריך לזכור שבמדינות השונות יש חקיקה מקומית, אבל האתגר האמיתי של הרשת הגלובלית של איגודי העובדים הוא לייצר תרבות משותפת של כבוד לזכויות עובדים. במיוחד במדינות שבהן הנושא הזה לא מושרש״ אלברטו רומן, התאגדות אריקסון ספרד

במהלך השנה מקיימים נציגים ממרכזי החברה במדינות השונות ברחבי העולם מפגשים מקוונים ומפגשים שנתיים פנים אל פנים בהשתתפות נציגים מ־15 מדינות, אותם מארח מטה החברה בשוודיה. המפגשים מוקדשים להחלפת מידע ולעדכון על פעילות האיגודים בכל מדינה, לתקשורת ותיאום בין האיגודים המקומיים, ולדיון במדיניות החברה בנושא אחריות חברתית וזכויות אדם. בנובמבר 2023 המפגשים אף תפסו תאוצה והרשת שהוקמה הפכה למעיין ועד בינלאומי בעל מפתח נציגות אזורית ומקומית ומנגנון קבלת החלטות.

איך בנוי הארגון? האם לכולם יש נציגים?
אזולאי: "במפגש המקוון האחרון שהתקיים דנו בנושא הזה והיו לגביו חילוקי דעות. עלתה השאלה אם הייצוג צריך להיות לפי מדינה או לפי מפתח מספרי. ישנן מדינות עם מספר גדול מאוד של עובדים, כמו סין למשל, אבל הם לא מאוגדים, ויתכן מאוד שחברות בארגון עלולה להזיק להם. יכול להיות שהם אפילו לא מעלים על דעתם להתאגד. לעומת זאת, יש מדינות עם מספר קטן של עובדים, כמו ישראל. זה עוד לא סוכם, אבל יש תוכנית להקים ועדת היגוי שתתווה את הכיוון".

ספרו על מפגש הגלובלי שבו השתתפתם
אזולאי: "במפגש שהתקיים במטה החברה בשוודיה בשנה שעברה השתתפו נציגים מ־15 מדינות, בהן מלזיה, חוף השנהב, אלג'יר, טוניס, סנגל, וכרגע יש נציג אחד שמייצג את כל הוועדים במרכזי החברה באירופה. המפגש האנושי היה מעניין, במיוחד בהיבט של האתגרים שאיתם מתמודדים העובדים במדינות שונות. לפני שנתיים גם אנחנו התמודדנו עם אתגר גדול ואפשר לראות את האמפתיה שקיימת בין העובדים, כי היינו במצב דומה. הפגישה עם הנציגים ממדינות שונות, שמכירים את ההתמודדות הזאת, היא באמת חוויה טובה. באופן אישי, היה חשוב לי גם לפגוש את הוועד השוודי המקומי, ליצור איתם קשרים ולהציג בפניהם סוגיות שאפשר לעבוד עליהן במשותף".
רומן: "המפגש בין עובדי החברה שהגיעו ממקומות אחרים בעולם והשונות ביניהם היה מאוד מעניין. מעבר לעובדה שחלקנו הרבה מאוד מידע, זה היה בעיקר מפגש אנושי. מכירים שם קולגות ונוצרות חברויות, שם פגשתי לראשונה את בני, ואני מקווה לפגוש אותו גם במפגש הבא של הארגון".

מה למדתם מהמפגשים האלה על מצבם של עובדי אריקסון ברחבי העולם?
אזולאי: "למדתי שבאירופה קיימת מועצה של עובדי אריקסון ממדינות האיחוד. החוק שם מחייב הקמה של מועצות עובדים אירופיות (EWC), שמייצגות את עובדי החברות הרב לאומיות הגדולות שפועלות באיחוד האירופי. מכיוון שהדברים הרבה יותר מוסדרים אצלם, האירופים לא שלחו למפגש הגלובלי של אריקסון נציג מכל מדינה, אלא נציג אחד מטעם הפורום האירופי, כדי לא "להשתלט" על המפגש ולאפשר לנציגים מחלקים אחרים בעולם להיות מעורבים".

להפתעתו, גילה אזולאי שחוקי העבודה בישראל מיטיבים באופן יחסי למדינות אחרות. "עובדים במדינות רבות, במיוחד באסיה ובאפריקה, אבל גם במזרח אירופה, נאבקים עדיין על זכויות בסיסיות. עבורי המפגש היה אמביוולנטי. ניסיתי להבין אילו יתרונות יכולים לצמוח מהמפגש הגלובלי עבור העובדים הישראלים וגיליתי שאנחנו במצב די טוב יחסית לאחרים".
איך מגשרים על הפערים הגדולים בין האתגרים שאיתם מתמודדים עובדים במדינות שונות?

כנס ועד גלובלי אריקסון (צילום: דוברות ההסתדרות)

אזולאי: "הפערים בולטים במיוחד בכל הקשור לזכות ההתארגנות. כמעט כל הסוגיות שעלו היו קשורות למאבק על ההתארגנות והיציגות. במלזיה דרושות חתימות של 51% מהעובדים כדי להכיר ביציגות. זה כמובן מופרך, כי קשה מאוד, עד כמעט בלתי אפשרי, לאגד חלק גדול כל כך מהעובדים לפני שקיים הסכם ויש הישגים. אלה בדרך כלל עובדים במפעלי ייצור ועובדי שירות, שנמצאים בשלב שונה משלנו בשרשרת הייצור".

"הסוגיות המרכזיות שעולות במו"מ אצלנו קשורות לביטחון תעסוקתי ולשימור תנאי ההעסקה של העובדים", מוסיף אזולאי. "בשוק קטן כל כך, ובטח כשמדובר בחברה קטנה ברמה המקומית, התחרות יכולה לגרום לצמצום משמעותי של העבודה. החשש שלנו היה מהיום שאחרי. להבהיר איך הדבר ישפיע על תנאי ההעסקה של העובדים, למשל אילו זכויות יהיו למפוטרים ומה גובה הפיצויים שיקבלו. חשוב להבין שברגע שמתארגנים ונכנסים למערכת יחסי עבודה עם ההנהלה, זו דרך חד סטרית וצריך לטפל בכל ההיבטים".

רומן: "הנושאים שעומדים במרכז המו"מ שלנו עם ההנהלה בשנים האחרונות, במיוחד מאז מגפת הקורונה, מאוד מאפיינים מדינות מערביות וקשורים בעיקר לעבודה מרחוק. בספרד יש לנו סעיף בהסכם שנוגע ל"ניתוק דיגיטלי", שאנחנו מאוד מרוצים ממנו".

איך מגיבה ההנהלה הראשית להתארגנות הגלובלית של העובדים?
אזולאי: "החברה מארחת את המפגשים במטה שלה בשוודיה, ונציג בכיר מההנהלה הראשית שותף לאחת הישיבות במפגש. הם מתייחסים לדבר במלוא הרצינות. הם לא מבטיחים כלום, אבל הם קשובים. יחד עם זאת, אנחנו לא יודעים איך זה משפיע בסופו של דבר על ההחלטות".
רומן: "קורה שסוגיות מסוימות מגיעות למבוי סתום במו"מ מקומי. הישיבה בפורום הגלובלי המשותף מאפשרת לנו לסמן את הנושאים האלה, לזהות אותם כמוקדים אפשריים לבעיות, ולשים לב כשהם צצים במקומות שונים. זה מאפשר לנו גם להתייצב יחד מאחורי הנציגים מהמדינות השונות ולהעביר להנהלה מסר משותף שאנחנו פוקחים עין".

"מנקודת המבט של העובדים באירופה, במקרה שלי, אין לנו בעיות שנוגעות לזכויות אדם וזכויות עובדים", מוסיף רומן. "אבל הקונספט הגלובלי הוא של "עין הנץ", שבוחנת את האתיקה העסקית ואת השמירה על זכויות האדם של העובדים בכל מדינה. התפקיד שלנו הוא לתמוך במדינות שבהן זכויות העובדים לא מפותחות ולא מפוקחות".

לפני שנתיים גם אנחנו התמודדנו עם אתגר גדול ואפשר לראות את האמפתיה שקיימת בין העובדים, כי היינו במצב דומה. הפגישה עם הנציגים ממדינות שונות, שמכירים את ההתמודדות הזאת, היא באמת חוויה טובה. באופן אישי, היה חשוב לי גם לפגוש את הוועד השוודי המקומי, ליצור איתם קשרים ולהציג בפניהם סוגיות שאפשר לעבוד עליהן במשותף". בני אזולאי, ועד אריקסון ישראל

יחד עם זאת, לדברי רומן, חשוב לפורום הגלובלי לשמור על קשר טוב עם הנהלת החברה. "המטרה שלנו היא לעבוד עם החברה," הוא אומר. "התפיסה שלפיה החברה היא האויב שלנו היא מיושנת. אנחנו עובדים יחד, זו החברה שלנו. אנחנו רוצים שהחברה תצליח וזאת האחריות שלנו לעזור לחברה, במקרה הצורך. כשאנחנו מדווחים לחברה שעלולות להיות בעיות בנושאים מסוימים שהם לא מודעים להם, זה עוזר לחברה והפידבקים טובים".
"כך למשל, סוגייה שעלתה בפורום המשותף שהתקיים יחד עם נציג משאבי האנוש ממטה החברה, בנוגע לפעילות החברה באפריקה. החברה פועלת במספר מדינות ביבשת, תחת הנהלה אזורית אחת, אלא שלמדינות השונות ישנם חוקי עבודה נפרדים ושונים ויש לכך השפעה על תנאי ההעסקה של העובדים. הבעיה הוצפה בדיון וזכתה להתייחסות גם מצד החברה".

לדברי אזולאי, הצפת הסוגיות חשובה מאוד, למרות שבשלב זה לא מתקבל פידבק מההנהלה לגבי אופן הטיפול בהן. "עוד נצטרך להגדיר איזה מן דין וחשבון אנחנו מעוניינים לקבל."

איך מגיבות ההנהלות המקומיות?
אזולאי: "ההנהלה המקומית בישראל מודעת לשיתוף הפעולה הזה ולמפגשים שאנחנו מקיימים. זה עולה בשיחות מסוימות, אבל בגלל שיש לנו הסכם עם ההנהלה המקומית ויחסים טובים איתה, זה לא עניין גדול. יש ערך וחשיבות לקשר עם ההנהלה המקומית, ולא רק לדיאלוג עם ההנהלה במטה החברה בשוודיה. הם אלה שאיתם אנחנו מנהלים משא ומתן. מה גם שהאוריינטציה העסקית והניהולית במטה הארגון בשוודיה שונה מזו של ההנהלה בישראל".

מה התפקיד שמייעדת לעצמה ההתארגנות הגלובלית של העובדים?
אזולאי: "השאלה לגבי תפקידה של ההתארגנות הגלובלית של עובדי אריקסון עדיין לא פתורה גם עבורי. אלו שאלות שאנחנו מבררים תוך כדי תנועה, ותוך בחינה של היתרונות והחסרונות של כל דבר. למשל, איך יכולה הישות שנקראת האיגוד הגלובלי לסייע לעובדים במלזיה, שלא מצליחים לנהל משא ומתן עם ההנהלה המקומית? הייתי רוצה שנגיע למצב שבו ההתאגדות הגלובלית לוקחת צעד קדימה מול ההנהלה העולמית ודורשת מהחברה לפעול בהגינות, בהתאם לתרבות הארגונית המחייבת של החברה, ולטפל בחריגה מערכי החברה. אולי זה דבר שקורה כבר ואני לא מודע לכך, אבל כרגע להבנתי זה עוד לא משהו שמוסכם".

"לעומת זאת", מסייג אזולאי. "זו עלולה להיות חרב פיפיות. אם הארגון העולמי נכנס למקומות שבהם יש לו יכולת להשפיע, כולל במדינות שבהן יש הסכמים ויחסים טובים, זה עלול דווקא לפגוע או להזיק למרקם היחסים שהוועד המקומי יצר עם ההנהלה המקומית".
רומן: "כמובן שמצב שבו הארגון הגלובלי יהיה מעורב בכל הסוגיות המקומיות הוא בלתי אפשרי. השוני בין המדינות גדול, וכך גם חוקי העבודה והקשר עם ההנהלות המקומיות, אבל יש חשיבות גדולה לקשר שנרקם בין העובדים במדינות השונות. אנחנו צריכים לפעול להרחבת התרבות של סולידריות, כבוד לזכויות אדם ולזכויות עובדים, מתוך הבנה של היחסים השונים, התרבויות והדתות השונות. אנחנו לא יכולים להציל את העולם, אבל בעבודה המשותפת אנחנו יכולים לפתוח ולקדם את הדיאלוג עם החברה עבור מדינות שצריכות את העזרה שלנו. הסולידריות ואחריות כלפי עובדים מאוד חשובות".

לדבריו, שיתוף הידע וההסכמים שנחתמו במדינות השונות יכול לסייע ולתת כיוון למדינות אחרות. "בספרד יש לנו סעיף בהסכם שנוגע לניתוק דיגיטלי. זה יכול לשמש כדוגמה ותקדים עבור נציגים נוספים מהתארגנות במדינות אחרות".

״הארגון הגלובלי יכול לתמוך בדיאלוג עם ההנהלה המקומית, אבל עבורנו העובדים, העובדה שיש לנו פלטפורמה להיפגש ולדון על המטרות ודרכי הפעולה כארגון הגלובלי למען העובדים במדינות השונות, זה דבר חשוב ויקר ערך כשלעצמו. צריך לבנות את זה, זה ייקח הרבה שנים, אבל אנחנו עובדים קשה כדי להגיע לזה״

אזולאי: "אנחנו עושים את זה ברמה המקומית, בין הוועדים שנמצאים תחת איגוד עובדי הסלולר, האינטרנט וההייטק בישראל. העובדה שאנחנו יושבים סביב שולחן משותף עם עובדים מחברות אחרות, מאפשרת לנו לראות תמונה רחבה יותר ולהשיג הישגים טובים יותר, בזה אין ספק".
לדברי רומן, העובדה שחברת אריקסון מאפשרת את המפגשים האלה, ואפילו מארחת אותם, היא משמעותית. "יש חברות אחרות בסקטור שלנו שלא מאפשרות את זה, אבל לאריקסון חשוב שהעובדים ישמיעו את קולם. גם עבורם זו הזדמנות לשמוע דברים שהם לא שומעים בדרך כלל, וזה פנטסטי".
אזולאי: "היה מקרה דומה בחברת SAP, שבו ההנהלה המקומית הוצאה מהמשא ומתן ובמקומה נכנסה ההנהלה הגלובלית. זה דבר שאני רוצה שיהיה גם אצלנו, שנדע שיש לנו לאן לפנות במקרה של משבר".

איך ניתן לרתום את רשת איגודי העובדים הגלובלית לטובת המאבקים המקומיים?
אזולאי: "זו היתה השאלה שעניינה אותי במפגש הנציגים הבינלאומי שקיימנו בשנה שעברה – איך אנחנו יכולים לרתום את הקשר הגלובלי לטובת קידום סוגיות ונושאים מסוימים, ולפעול מול ההנהלה הגלובלית וההנהלה בשוודיה שמכירה בתרבות של התאגדות. מצד שני, אני מבין שהגישה הגלובלית כנראה תשפיע יותר במדינות מערביות".
לדבריו, קיימת חשיבות רבה לכך שלהתארגנות הגלובלית תהייה יכולת להתערב בנקודות הסלמה ביחסים בין ההנהלות המקומיות ובין העובדים. "כשמתפוצץ המשא ומתן, הייתי רוצה שתהיה אפשרות לרתום את הכוח הגלובלי של העובדים. צריך לחשוב איך עושים את זה".

רומן: "אנחנו עוד בשלבים הראשונים, וצועדים בצעדים קטנים. לפעמים כשמשהו טוב מתחיל לצמוח, יש מוטיבציה לרוץ קדימה, אבל צריך לזכור שאנחנו עוד מפלסים את דרכנו ומבררים את תפקידנו. כרגע אנחנו עוד בונים את הארגון ומנסחים את המשימות שלו, לכן דברים זזים לאט. אני חושב שבעתיד זה יהיה בסיס טוב לפריצות דרך, לשם אנחנו מכוונים".
"למזלנו", כך הוא מדגיש, "אנחנו עובדים בחברה שמכבדת את זכויות העובדים. במובן הזה, העבודה של ההתארגנות הגלובלית של העובדים קלה יחסית. הארגון הגלובלי יכול לתמוך בדיאלוג עם ההנהלה המקומית, אבל עבורנו העובדים, העובדה שיש לנו פלטפורמה להיפגש ולדון על המטרות ודרכי הפעולה כארגון הגלובלי למען העובדים במדינות השונות, זה דבר חשוב ויקר ערך כשלעצמו. צריך לבנות את זה, זה ייקח הרבה שנים, אבל אנחנו עובדים קשה כדי להגיע לזה".

מה היו התגובות בוועדים המקומיים שלכם?
אזולאי: "מאז שחתמנו על ההסכם הקיבוצי היחסים מתנהלים על מי מנוחות, אין קונפליקט, לכן ההצטרפות למפגשים הגלובליים של העובדים לא היתה מטלטלת או מערערת. עלו שאלות, אבל לא משהו יותר מידי מאיים".

"להיבט הגלובלי יש גם משמעות מקומית חזקה", הוא מוסיף. "יש יתרון לממשק בין העובדים להנהלה המקומית, במקביל להנהלה הגלובלית. גם אם אין כאן הפרות בוטות של זכויות עובדים, מספיק שיתחלף מנהל מקומי שיפר את האיזון שהושג בדיאלוג הזה והדברים משתנים. אני רוצה שיהיה לנו ערוץ ישיר דרך הארגון הגלובלי. זה אולי נשמע אגואיסטי, אבל בסופו של דבר, אם זה יכול לעזור לעובדים כשהם נפגשים באי צדק, זה יכול להיות משמעותי".
רומן: "בספרד יש תרבות מושרשת של התארגנות עובדים, כך שהארגון הגלובלי עבורנו הוא מצוין. זה עוד מעגל שבו העובדים יכולים להשמיע את קולם, להכיר את הבעיות במדינות אחרות, לעזור ולתמוך – זאת הסולידריות האמיתית. בספרד מאוד מקובל לשתף פעולה ולתמוך. היכולת שלנו לשתף בהסכמים, במידע, היא דבר שמצמיח. לפעמים מה שנחוץ כדי לקחת את הצעד הבא זה השיח עם קולגות. זה תמיד טוב ויש לזה גיבוי".

מה צריך לקרות כדי שלרשת ארגוני העובדים תהיה השפעה?
אזולאי: "המבנה של הארגון עוד לא חזק מספיק. אני מקווה שבמפגשים הבאים תהיה המשכיות לתהליכים שהתחילו, יוקמו ועדות וצוותי עבודה ונוכל לקדם את הדברים ולגבש אסטרטגיה ותוכנית עבודה. אני שמח שיש לנו הזדמנות לקחת חלק במשהו יותר גדול, מעבר לארגון המקומי".
רומן: "אני חושב שצריך להגביר את ההשתתפות של הנציגים ולבסס את הפעילות שלנו. המפגש המשותף של נציגים מכל העולם, במטה החברה בשוודיה, שידר מסר חשוב ועוצמתי להנהלה הראשית של החברה: כולנו מאוחדים. אנחנו לא נפרדים למדינות ויבשות – כולנו כאן סביב שולחן אחד".