העבודה שלי הייתה מאוד מעניינת", מסכם דותן כמעט עשרים שנות עבודה בחברת סאפ. "התפקיד היה סוג של בילוש, כל הזמן הייתי צריך לבדוק מי תוקע את העניינים. היה מאוד כיף". את תחילת דרכו בסאפ, חברה גרמנית גדולה שעוסקת בעולמות ה־ERP, עשה דותן בשנת 1999, ממש כשסאפ ישראל נרכשה.
דרכו הארוכה בסאפ ידעה תקופות מאתגרות בשוק. "לצד תקופות של שגרה, היו גם תקופות שבעולם התפוצצו בועות, בהן בועת ההייטק, עד שבשלב מסוים אתה מרגיש שכל העבודה תלויה בשוק מניות. כשאתה יושב במשרדים הממוזגים האלה ומסתכל במחשב, אתה רואה שבתכלס, אם אני חושב במונחים של א"ד גורדון, אני מייצר עגבנייה ומוכר אותה. גם פה אני מייצר משהו, אבל במקביל מתנהל שוק מניות ובעצם כל מה שקורה מתרחש שם. הסכומים שם הם ענקיים, גם אם ימכרו את כל התוכנה חמש פעמים הם לא יגיעו לרמת הרווחים בבורסה".
השפעת שוק המניות על פעילות החברה, כפי שמתאר דותן, הגיע בשנת 2014 עד כרמיאל, כאשר ענקית התוכנה החליטה לסגור את מרכז הפיתוח ולפטר את עובדיו. "בסאפ כרמיאל עסקו בפעילות שונה לגמרי מהמחלקה שלנו ברעננה", מסביר דותן. "זה היה סניף שהתמחה בדאטה ובסיס נתונים, שפתאום נסגר ואנשים הלכו הביתה. התמונה הזאת, שמחוץ לסניף שלנו בצפון, על רקע הנוף הפסטורלי, עומד אמבולנס למקרה שיצטרך לפנות עובד שיתעלף כי פיטרו אותו, התמונה הזאת הייתה מזעזעת".
מה זעזע אותך בתמונה הזאת?
"זה היה מזעזע כי סאפ זו חברה גרמנית ולא אמריקאית. באירופה החברה שמה במרכז את העובדים ולא את בעלי המניות. פתאום אתה מבין שזה הפך למשהו אחר, אמריקאי, חברה שמתחילה פתאום לפטר. זה היה מהפך מחשבתי עבור אנשים בגילי שעובדים המון שנים בחברה, זה לא היה נפוץ אצלנו".
״כשאתה יושב במשרדים הממוזגים האלה ומסתכל במחשב, אתה רואה שבתכלס, אם אני חושב במונחים של א"ד גורדון, אני מייצר עגבנייה ומוכר אותה. גם פה אני מייצר משהו, אבל במקביל מתנהל שוק מניות ובעצם כל מה שקורה מתרחש שם״
איך העובדים הגיבו?
"קמו כמה עובדים שהבינו שהמצב השתנה בעקבות הפיטורים, והתחילו לחפש גוף שיגן עליהם. כשאתה עובד המון שנים בחברה כמו סאפ, במקום שבו דואגים לך וזה כמו הבית שלך, אז כשהתחילו פתאום להקים ועד זה יצר קונפליקט, זה דבר שממש הופך את הקרביים. הייתה נקודה שהחבר'ה הלכו לחתום בהסתדרות ושאלו אותי אם אני בא, אני לא אשכח את התחושה הזאת. לא הלכתי, התהפכו לי הקרביים, והאנשים שהלכו לעשות את זה הם גיבורים. הריקושטים היו בפינת עישון, יריבויות, שיחות, יש פה אנשים גברים אמיתיים שעשו משהו, היה מקסים לראות את זה מהצד".
רגע האמת מבחינת דותן, הגיע בעיתוי שבו מצד אחד מצב המניות אותת על גל נוסף של פיטורים שעומד בפתח, ומצד שני עימות שהתפתח בין העובדים להנהלה על רקע ההתארגנות. "המניות שוב זזו והיה צריך שוב לחתוך", הוא אומר. "אלא שהפעם הוועד נכנס לפעולה והם עבדו חזק מאוד. ישראל הייתה אחד האתרים שבהם היה הכי קשה לפטר עובדים, אחרי גרמניה כמובן. אנשים פה בוועד באמת הצליחו להפוך את הגזרה לפחות מרושעת, אבל לאט לאט הבנתי שהלחץ מתחיל להיות מופנה כלפיי ושאני הולך להיות בין המפוטרים."
איך זה השפיע עליך?
"זה לא היה אגרסיבי. זאת הייתה עבורי הזדמנות לפרוש. הייתה לי תמיד פנטזיה להיות מורה למתמטיקה, היה לי ויז'ן כזה. לכן, כשנפל לי האסימון שאני בין אלה שיש להם הזדמנות לפרוש שמחתי. זה התבשל אצלי, הרגשתי שכל התנאים שנוצרו מובילים לנקודה מסוימת שבה אוכל לפרוש. לשמחתי, הציעו לנו פיצויי פרישה יפים שנתנו לנו בסיס להמשיך הלאה".
איך נראתה חבילת הפרישה?
"פיצויי הפרישה היו מאוד נדיבים והתחושה הייתה שזה מהלך הוגן, בסופו של דבר העלות היא מגוחכת לעומת הרווח של ההנהלה מהתייעלות. החברה פשוט יוצאת טוב וגם העובד. הוועד הצמיד לנו תמיכה של יועצי מס ויועצים פנסיוניים וכיום אני בדיוק משפצר את קורות החיים שלי, שכתבה עבורי יועצת תעסוקה שקיבלתי מסאפ. התחושה היא שכל פסיק וכל שקל הושג בדם ויזע של הוועד".
בסופו של דבר תהליך הפרישה הטיב איתך
"מאוד, הדברים האלה הושגו על ידי הנציגות שלנו מאחורי דלתות סגורות, כשאנחנו לא שומעים מה קורה, אבל אני יודע שזה לא הלך בלי להפוך שולחנות. האנשים האלה נאבקו על זה בעור שיניהם".
מה התובנות שלך מהמהלך?
"יש לי המון תובנות, אנחנו כל הזמן לומדים. אתמול חבר סיפר לי על שיחת איום שהוא קיבל מהמנהל שלו וחשבתי על זה. למנהלים כנראה יש צורך ליצור שבר מסוים, הם לא בהכרח אנשים מרושעים, ככה הם למדו. חלק מהמנהלים שלי היו חברים שלי. הם יכולים להיות אחלה בני אדם ולפטר בלי להניד עפעף. אחד הדברים הבולטים שבו הצטיין הוועד שלנו היה שהם ידעו לעשות את האבחנות האלה, גם להיות חברים וגם לנהל את הריבים סביב השולחן, לא צריכים לחשוב בשחור ולבן".
מה עשית אחרי הפרישה מסאפ?
"הלכתי ללמוד הוראת מתמטיקה לבתי ספר על יסודיים. אני לא מהנדס בהכשרה שלי, אז הלכתי בדרך הארוכה ולמדתי הוראה בבית ברל. זו הייתה תקופה יפה. כיף להיות סטודנט, ובכלל כיף ללמוד מתמטיקה. בדיוק בתקופה הזאת החלה הקורונה, ששיבשה את סדר היום. אנשים זכו להיות קרובים לילדים שלהם וזה היה מטורף. לקראת סוף הלימודים התחלתי לחפש עבודה והתקבלתי להדסים באבן יהודה, שזה תיכון טוב".
איך זה לעבוד בהוראה בהשוואה לסאפ?
"העבודה מאוד מאתגרת ומעניינת. לימדתי שלוש כיתות יו"ד שונות, נחשפתי לסיפורים אנושיים, ראיתי את מצבם התעסוקתי המאתגר של המורים, הוא הרבה יותר גרוע מההייטק. זה גרוע לא רק בגלל השכר הנמוך, אלא בגלל שאתה כל הזמן מחפש מה לא עשית נכון, אף אחד לא נותן לך כבוד. זה מאוד קשוח, אבל יש בהוראה אנשים מדהימים. אני הגעתי בגיל קצת מבוגר וההשקעה שנדרשה ממני הייתה מאוד גדולה, לא קל ללמד ולהחזיק כיתה, בטח אחרי הקורונה. יום אחד בהוראה זה יותר מעשרים שנה בהייטק. אין דרך אחרת להגיד את זה".
למרות החיבור המדהים שחש להוראה, החליט דותן לסיים את הקריירה החדשה והקצרה שזה עתה החל. "אחת הסיבות שבגללן עזבתי את ההוראה היא עומס רגשי. גם התגמול הכלכלי נמוך ביותר, אבל התגמול הרגשי מאוד גבוה. החיבור מדהים. האוכלוסייה של המורים איכותית, יש במערכת אנשים מדהימים, אתה רואה אנשים שעושים דברים נפלאים".
ולאן אתה ממשיך מפה?
"מחפש עבודה בחברת הייטק כאיש פרפורמנס".
בחודש פברואר 2019 הודיע מנכ"ל חברת SAP, ביל מקדרמוט, על סגירה של למעלה מ-4,000 משרות ברחבי העולם. הנהלת החברה בישראל נתבקשה לסגור כ-114 משרות, רובן בתחום תפקידי הפיתוח. בעקבות סכנת הפיטורים נכנס הוועד למו"מ אינטנסיבי במטרה למצוא פתרונות הוגנים לחברה ולעובדיה. בסיומו של המו"מ שארך שבועות רבים הגיעו הצדדים להסכמות כי לא יהיו פיטורים בישראל וכי החברה תבצע מספר מהלכים להתאמת כוח האדם הקיים לטובת צרכי החברה העתידיים. בין היתר כלל ההסכם תוכנית פרישה מרצון בתנאים אטרקטיביים עבור 46 עובדים, עם חבילות פרישה מוגדלות שחושבו בין היתר בהתאם לגילם ולמספר ילדיהם, לצד תוספת הסתגלות וחופשה בת חודשיים בשכר.
