במסווה של תכנית לשיקום תשתיות, מתכנן נשיא ארה"ב הנכנס דונלד טראמפ להוביל הפרטת ענק של תשתיות לאומיות, במה שצפוי להיות אחד ממהלכי ההפרטה הגדולים בהיסטוריה של ארה"ב, כך עולה מניתוח התכנית שפרסם טראמפ לפני הבחירות. על פי התכנית ישוקמו חלק ניכר מתשתיות המים, החשמל הביוב והדרכים בארה"ב, אשר נמצאות במצב חמור ביותר, בעלות של טריליון דולר, באמצעות חברות פרטיות שיזכו להטבות במס ובעלות על התשתיות. הכלכלן האמריקאי פול קרוגמן אמר על התכנית כי "התכנית היא הונאה, שתעשיר קבוצה קטנה של מקורבים לצלחת על חשבון משלם המיסים".

תכניתו של טראמפ נכתבה ע"י פיטר נבארו וווילבר רוס, שניהם מועמדים לתפקידים בכירים בממשל החדש. פיטר נבארו הוא כלכלן שמונה על ידי טראמפ לראש המועצה הלאומית לסחר, גוף חדש בממשל האמריקאי שתפקידו יהיה ייעוץ לנשיא על אסטרטגיית מסחר. ווילבר רוס הוא מיליארדר אמריקאי, בנקאי לשעבר שעבד בחברות הגדולות של וול סטריט. רוס מונה לאחרונה ע"י טראמפ למזכיר הסחר בממשלה החדשה.

במסמך שנכתב במשותף ע"י רוס ונבארו ופורסם באוקטובר, נכתב כי ההשקעה תהייה בהיקף של טריליון דולר, פי שתיים מהסכום שקלינטון הבטיחה להשקיע. אך האופן שבו הציעו השניים לבצע את ההשקעה הוא בהצעת זיכויי מס לחברות פרטיות בתמורה להשקעה שלהם בפרויקטים מוסכמים. זיכוי מס הוא הנחה שניתנת ע"י הממשלה לחברה בתמורה להשקעה שלה בפרויקט. עפ"י ההצעה, זיכויי המס לחברות יעמדו על 82% מההון העצמי המושקע. להערכתם, סך זיכויי המס שיידרשו מהממשל כדי לעמוד על השקעה פרטית של טריליון דולר יהיה 167 מיליארד. במסמך נכתב כי "יש הזדמנות יוצאת דופן לביצוע יוזמה המנצלת את העלות הנמוכה והיעילות של המגזר הפרטי לטובת התשתיות הציבוריות".

65% מהכבישים האמריקאים נמצאים במצב ירוד (צילום: AP).

65% מהכבישים האמריקאים נמצאים במצב ירוד (צילום: AP).

במסגרת התכנית, השליטה על התשתיות תעבור מידי ממשלות המדינות השונות לידי החברות  המשקיעות והן יהיו אחראיות לתפעולן השוטף לאחר ההשקעה. המסים שאמורים לממן את תחזוק התשתיות וקוצצו, ובמקומם יגבו החברות דמי שימוש ישירים מהאזרחים. משמעות הדבר היא שבתמורה להשקעה עליה יקבלו החברות הנחה במס, יזכו המשקיעות בבעלות על התשתיות בהם השקיעו בזול. לא ידוע עדיין באיזה היקף תיושם התכנית, אם בכלל. אבל אם תיושם בהיקף רחב, תכנית זו עשויה להיות ההפרטה הגדולה ביותר של תשתיות לאומיות אמריקאיות אי פעם.

65% מהכבישים האמריקאים נמצאים במצב ירוד 

ברמה המוצהרת, ההשראה לתכנית שמתכוון ליישם טראמפ היא תכנית התשתיות של נשיא ארה"ב לשעבר דוויט אייזנהור, תכנית שנחשבה להצלחה מסחררת, הן בשיקום התשתיות והכבישים, והן בהמרצת הכלכלה האמריקאית על ידי השקעה ציבורת רחבה. הפער הגדול, שהופך את התכניות לשונות בתכלית, הוא מקור ההשקעה: בעוד טראמפ מתכוון להסתמך כאמור על השוק הפרטי, בתקופתו של אייזנהור השקיעה המדינה ישירות במשק בכדי ליישם את התכנית.

במסגרת תכנית אייזנהור, שאושרה ב-1956, השקיעה הממשלה סכום של 25 מיליארד דולר לטובת בניית 66,000 ק"מ של כבישים מהירים החוצים את ארה"ב. מעבר לבניית תשתיות, מטרת ההשקעה הייתה יצירת מקומות עבודה נוספים בשוק האמריקאי, ודרך כך עידוד ביקושים, ש ועידוד המגזר העסקי כולו. השקעה זו הייתה ההוצאה הגדולה ביותר שנעשתה ע"י הממשלה האמריקאית על תשתיות מעולם.

עם זאת, מאז יישום תכניתו של אייזנהאוור, הולך ומצטמצם התקציב המיועד לטיפול בתשתיות. בין השנים 2003-2014 ההוצאה הפדרלית הראלית על תשתיות ירדה ב- 19%, או במילים אחרות: ייבוש תקציבי של התשתיות. את תוצאות מדיניות זו אפשר לראות בשטח: עפ"י דו"ח של הבית הלבן 65% מהכבישים האמריקאים נמצאים במצב ירוד, ו25% מהגשרים דורשים טיפול מיידי לצורכי בטיחות. לפי ארגון הנדסאים אמריקאי, נדרשים היום 3.6 טריליון דולר להשקעה בתשתיות ארה"ב כדי להביא אותם לרמת הסטנדרט המערבי.

דרכים לעשירים ובנייה לא בטוחה

תכנית התשתיות של טראמפ זכתה לביקורת נוקבת ע"י כלכלנים אמריקאים, בטענה כי תעודד חוסר שוויון, הקצאת משאבים סלקטיבית וירידה בסטנדרט העבודה והפיקוח.

בשונה מתשתיות המוקמות על ידי הממשלה, שאחראית בראש ובראשונה לטוב אזרחיה, משקיעים פרטיים יכנסו לתחום התשתיות רק במידה וצפוי להם רווח. תשתיות המוחזקות באופן פרטי ממומנות ע"י דמי שימוש, אותם משלמים האזרחים. באזורים בהם האוכלוסייה חסרה את האמצעים לשלם את דמי השימוש, לא יעשה רווח ע"י החברה, ולא יהיה כדאי להשקיע בה, אלא אם הממשלה המקומית תשלם לחברה בעצמה, מתוך כספי המסים על השירות. כך, למשל, בעיר ענייה בארה"ב מחירי האוטובוסים עשויים לעלות במידה ושירות זה יימכר לחברה פרטית שצריכה לכסות את ההוצאות שלה. בעיר בה התושבים לא יכולים להרשות לעצמם את דמי השימוש, החברה עשויה לקרוס, ואיתה השירות עצמו, או שהשקעה כזו לא תהייה כדאית מלכתחילה. במצב כזה, אין להבטיח שלכל אזרחי ארה"ב תהייה גישה שווה לתשתיות.

דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר של ארה"ב (צילום: AP)

דונלד טראמפ, הנשיא הנבחר של ארה"ב (צילום: AP)

בנוסף, כדי "לתמרץ" את החברות להשקעה, מציעים רוס ונבארו לחתוך בפיקוח "המסרבל והמגביל" לטענתם. מהלך זה אכן יהפוך את ההשקעה לזולה יותר, מכיוון שהחברות המשקיעות ידרשו לפחות צעדים שמטרתם שמירה על רמת בנייה בטוחה ואחראית. היות ומטרתה של חברה פרטית היא רווח בלבד, ככל שיתקיים פחות פיקוח על רמת ואופן ביצוע העבודה, כך גוברים הסיכויים לניסיון של חברות אלו לקצץ בהוצאות ע"י ביצועה באופן מהיר ומרושל, או בסטנדרט נמוך יותר. באופן זה, עשוי לגבור סכנת החיים של אזרחי ארה"ב תוך שימוש בתשתיות.

בוול סטריט מחכים לטראמפ

הריבית בארה"ב עומדת היום, גם אחרי העליה של החודש שעבר, על 0.75%. זהו אחוז ריבית נמוך, שהופך את ההשקעה לזולה וכדאית יותר, היות וההחזר על ההלוואות הוא נמוך. במצב כזה, ההשקעה, בין אם תיעשה ע"י המדינה או גורם פרטי, עשויה להיות משתלמת מאוד.

כך, במידה והתכנית תיושם, רוכשי התשתיות עשויים לעמוד מול רווחים פוטנציאליים גדולים בהשקעה נמוכה ומסובסדת ע"י המדינה. וול סטריט הגיבה תגובות חיוביות ביותר לתכנית. יש לציין כי מאז שנודעו תוצאות הבחירות, עולה בהתמדה שווי המניות של הבנקים הגדולים בוול סטריט. זאת מתוך ציפייה לרווחים גדולים מצדם, גם בעקבות המדיניות הכלכלית הצפויה של טראמפ.

לתכנית נמצאו תומכים גם במפלגה הדמוקרטית, ביניהם ברני סנדרס שהתמודד על המועמדות לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית. בנובמבר אמר כי יוכל "לעבוד עם טראמפ בנושאים כמו תשתיות ומסחר".