מבקר המדינה השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא העביר היום ליועץ המשפטי לממשלה את הדוח בנושא הקרן הקיימת לישראל, בתוספת מידע על חשד למעשים פליליים בארגון. הדו"ח סוקר את פעילותו של המינהל לפיתוח הקרקע (מפ"ק) בקרן, שהיא הבעלים של 12% מהקרקע בישראל.

אחד מפרקי הדוח מתאר פעולות שנעשו בקרן, ושמטרתן להעביר מימון מהקק"ל לפרויקט של הקמת אגף מוסמכים להנדסת תעשייה וניהול במכללת שנקר. ממצאי פרק זה מעלים חשש למעשים פליליים בקק"ל, הנוגע לפעולות שנועדו לכאורה להעביר מימון לפרויקט זה שלא כדין. המבקר הדגיש כי החשש למעשים פליליים הוא כלפי קק"ל.

עיקר הדו"ח עוסק במינהל לפיתוח הקרקע (מפ"ק), יחידה בקק"ל האחראית על ליבת הפעילות של קק"ל מאז הקמת המדינה – פיתוח והכשרה של מקרקעין להתיישבות היהודית בארץ. מפ"ק הוקם מכוח אמנה שנחתמה בשנת 1961 בין קק"ל לבין ממשלת ישראל, והוא פועל מכוחה בכל מקרקעי ישראל ומטפל זה עשרות שנים בכל תחום הייעור ובפרויקטים בתחום הכשרת קרקע ופיתוחה. בשנת 2014 הועסקו במפ"ק 600 מתוך 900 עובדי הקרן. פעילותו התחלקה בין מרחבים בארץ, שמבצעים בעצמם חלק ממיזמי הפיתוח ומוציאים את חלקם לקבלנים חיצוניים.

בביקורת, שהתבצעה בחודשים אוגוסט 2014-אוקטובר 2015 בדק משרד מבקר המדינה את אופן יישום הוראות האמנה בין מדינת ישראל לבין קק"ל בכל הנוגע לפיתוח מקרקעי ישראל בידי קק"ל. כמו כן נבדק ההסדר בין המדינה לבין קק"ל משנת 2015 שעוסק בעניינים הנוגעים באמנה. בנוסף נבדקה ההתחשבנות הכספית בין המדינה לבין קק"ל בהתאם לאמנה.

המבקר מציין כי פעילות המינהל הקיפה סכומי כסף גדולים. בשנים 2008-2014 הגיעו עיקר הכנסותיה של קק"ל – כ-8 מיליארד ₪ מתוך כ-10.5 מיליארד ₪ –  מרווחים שנוצרו מניהול קרקעות קק"ל בידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). כ-4.5 מיליארד ₪ שימשו בשנים האמורות את קק"ל להגדלת נכסיה הפיננסיים, בלא שקיימה עבודת מטה בדבר הצורך בצבירתם. בין השנים 2011-2014 מימנה קק"ל ,באמצעות מפ"ק, ביצוע 797 פרויקטים בסך כולל של  כ-962 מיליון ₪.

המבקר מצביע על כך שהחלטות אסטרטגיות בפרוייקטים שהיקפם מיליוני שקלים התקבלו בפורום מצומצם, ללא אמות מידה ידועות וברורות, וללא השוואה סדורה בין חלופות. מדובר ב"וועדת הפרוייקטים העליונה", בה היו חברים נושאי משרה מועטים בקק"ל, שנבחרו על פי מפתח פוליטי – ארבעת חברי ההנהלה הפעילה הקודמת, ובעיקר יו"ר קק"ל לשעבר (מר אפי שטנצלר) והיו"ר העמית לשעבר (מר אלי אפללו), הם שהכריעו לפי הבנתם ושיקול דעתם אלו פרויקטים תממן קק"ל ותבצע ובאלו תנאים.

המבקר קובע גם כי פעילות "ועדת הפרוייקטים העליונה" חרגה מכללים רבים של מינהל תקין: הישיבות שערכה לא תועדו, הוועדה אישרה בקשות למימון וביצוע פרוייקטים שלא הוגשו בהתאם לכללי קק"ל. עוד מציין המבקר כי בכמה מקרים נמנעו יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר מלשלוח לגורמי החוץ שיזמו את הפרויקטים התחייבויות בדבר מימון הפרויקטים וביצועם למרות שאלה אושרו.

המבקר מצא הבדלים בהחלטות ועדת הפרויקטים העליונה לגבי שיעור המימון של פרויקטים מאותו הסוג, והצביע על כך שלעתים בוצעו שינויים שהיטיבו עם פרויקטים מסוימים לעומת אחרים, אגב חריגה חוזרת ונשנית מהליכי האישור הנהוגים בקק"ל. כך קרה בכפר הנוער עיינות, בפרויקט שביצעה קק"ל בבית החולים איכילוב, בפארק ספורטק באור יהודה. בנוסף פעלה הנהלת קק"ל בלא ההרשאה תקציבית הנדרשת בנוגע להתחייבויות.

בפעילות המפ"ק נמצא גם חשד לניגודי עניינים של בכירים בקק"ל – דירקטורים ובעלי תפקידים אחרים בקק"ל לא נדרשו לפרט זיקות שעשויות להשפיע על פעילותם בתחומי עיסוקו של מפ"ק. דירקטורים שאינם חברי הנהלה פעילה היו מעורבים בפרויקטים שיש להם עניין בהם. עוד נמצא בדו"ח כי מנכ"ל קק"ל, מאיר שפיגלר, קיים פגישות וסיורים עם גורמי חוץ בהם ראשי רשויות מקומיות לגבי פרויקטים, ללא תיעוד ודיווח. לפיכך לא ניתן לדעת מה סוכם במהלכם. בכמחצית מסיורים אלו לא השתתפו גורמים מקצועיים ממפ"ק.

על התנהלות ועדת הפרוייקטים כתב המבקר כי "קבלת החלטות באופן ריכוזי, נטול מגבלות ממשיות ונעדר תיעוד, אגב צמצום השפעתו של הדרג המקצועי, עלולה לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות ובהתאם ליכולת השכנוע של הפונים, שלא בהכרח באופן מושכל ומיטבי. בניסיון לברר את העובדות קיבל משרד מבקר המדינה תשובות סותרות מבעלי התפקידים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטות, שבהן ייחסו את האחריות להחלטות זה לזה או לצד שלישי. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של בכירי קק"ל בתקופה הנבדקת."

הממשלה לא פיקחה

בחלק נוסף בדו"ח בוחן המבקר את חלקה של ממשלת ישראל ביישום האמנה שבינה לבין הקק"ל. על פי הדו"ח, ממשלות ישראל לדורותיהן לא מינו שר ליישום האמנה שבין הממשלה לקק"ל. בנוסף קובע המבקר כי "ממשלות ישראל זנחו את זכותן וחובתן הציבוריות המעוגנות באמנה, להשפיע על קביעת סדרי העדיפויות של פעילות קק"ל לפיתוח מקרקעי ישראל, שרובם בבעלות המדינה". המבקר מציין כי בעשרות השנים האחרונות קבעה קק"ל לבדה את סוגי הפרויקטים שיבוצעו ואת האזורים בארץ שבהם יבוצעו. "אי-מעורבות המדינה בקביעת מסגרת התקציב של מפ"ק ואופן חלוקתו, הותירה בידי קק"ל גמישות ומרחב שיקול דעת בלתי מוגבלים, שלעתים נעשו ללא סדרי מינהל תקין", קובע המבקר.

מבקר המדינה שפירא מדגיש כי "מתוך העולה בדוח זה אין די בתיקון ליקויים נקודתיים. על קק"ל לשנות את התרבות הארגונית הנוהגת בה ולהטמיע בקרב מנהליה את העובדה כי הכסף שהם מנהלים הוא ממונו של אחר. על כן על קק"ל להשתמש בזכויות ובחובות הכרוכות בניהול הכספים שבידיה, באחריות יתרה, בשקיפות ותוך הקפדה על נורמות מוגברות של מינהל תקין."

בנוסף קובע המבקר כי "הפרת האיזון בין הדרג הפוליטי בקק"ל לבין הדרג המקצועי בה במסגרת הליכי קבלת החלטות בדבר הקצאת מאות מיליוני ש"ח לפרויקטים ציבוריים מדי שנה – היא בבחינת "דגל שחור", ועל קק"ל לשנות בדחיפות ומן היסוד דרך פעולה זו.

סמכות ביקורת מוגבלת

יצויין שסמכות הביקורת של מבקר המדינה לגבי קק"ל עדיין מוגבלת. לדעת מבקר המדינה השופט(בדימוס) יוסף חיים שפירא הליקויים החמורים, העמוקים והיסודיים שעלו לגבי דרך פעולתה של קק"ל בביקורת שערך במפ"ק, מלמדים על הצורך הדחוף בהרחבת ביקורת המדינה גם על פעולותיה האחרות.

בשנים האחרונות נעשו כמה ניסיונות של הממשלה להחיל במלואה את ביקורת המדינה על קק"ל, אך הם לא צלחו. בהחלטה שקיבלה הממשלה בנובמבר 2015 בעניינים הקשורים לאמנה אף הכירה הממשלה בכך שיש הצדקה לאפשר למבקר המדינה לקיים ביקורת על פעולותיה של קק"ל.

יחד עם זאת, חלק מהממצאים הקשורים להתחשבנויות בין הקק"ל למדינה לא פורסמו בדו"ח, עקב בקשה של קק"ל לחיסיון עליהם. על פי החוק הסמכות לחסות היא בידי ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה, וככל שהוועדה תתיר הוא יפורסם בנפרד.

קק"ל וההסתדרות הציונית העולמית נענו ליוזמתו של יו"ר קק"ל מר דני עטר, ובסמוך לסיום הכנתו של דוח ביקורת זה אישרו נוסח של טיוטת הסכם בין קק"ל לבין הממשלה להרחבת ביקורת המדינה על קק"ל. תהליכי הגיבוש של טיוטת ההסכם ואישורה על ידי דירקטוריון קק"ל וההסתדרות הציונית ארכו יותר משנה והתקיימו בברכתו ובליוויו של משרד ראש הממשלה. אולם משהובאה טיוטת ההסכם לאישור הממשלה, לא אישרה אותה הממשלה, ולפי הנחיית ראש הממשלה הוקמה ועדת שרים שתבחן חלופות להחלת ביקורת על קק"ל.

הקק"ל: "ביצענו שינויים מרחיקי לכת בעקבות הדו"ח"

מהקרן הקיימת לישראל נמסר בתגובה לדו"ח: "קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. על אף שהדו"ח מתייחס לשנים 2012 – 2014, טרם כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדו"ח במלואו. יתרה מזאת, הנהלת קק״ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, לא המתינה למועד פרסום הדו"ח ומאז קבלת טיוטת הדו״ח, עבדה במרץ על תיקון הליקויים, ועד כה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון כדי להגביר את השקיפות, הבקרה והפיקוח. בין היתר:

• נכתבו כ 200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו; מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון; נועל עבודת הדירקטורים; נוהל מניעת ניגוד עניינים ועוד.
• שקיפות ותיעוד – כל דיוני האסיפה הכללית, הדירקטוריון, וועדות הדירקטוריון, ההנהלה, ועדת הפרויקטים העליונה ועוד מתועדים, בסופם מופץ פורמט סיכום ישיבה המסכם את נושאי הישיבה, המשתתפים, העמדות שהוצגו, חומרי הרקע שהוכנו לדיון, ההסתייגויות וההחלטות. הפרוטוקול מועלה לאתר האינטרנט של קק"ל ופתוח לציבור.
• הוסדרו נהלי ניגוד העניינים של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים, בעלי התפקידים חתמו על תצהירי ניגוד העניינים ואף הוסדר נוהל פרסום הסדרי ניגוד עניינים.
• תקציב קק"ל שונה מהיסוד – תקציב הפרויקטים הופרד מהתקציב השוטף, כך שלא ניתן לחרוג מתקציב הפרויקטים או מתקציב כל פרויקט בפני עצמו, וכן נבנו מנגנוני פיקוח רבעונים לגילוי ועצירת חריגות.
• תהליכי בחירת ואישור הפרויקטים שונה, ורוב מוחץ של הפרויקטים יבוצע מעתה בנוהל קול קורא, אשר יאפשר למוסדות ציבוריים מאושרים לפנות לקק"ל ולבקש לבצע איתם פרויקטים בהתאם לקריטריונים מוגדרים ואחידים. כמו כן, הדרג המקצועי מחויב לבחון כל פרויקט, וללא אישורו, הפרויקט לא יעלה לדיון בוועדת הפרויקטים העליונה.

בתוך כחודש יוגש דו"ח תיקון הליקויים המלא למבקר המדינה, זאת בכדי להמשיך במהפכה להפיכת הארגון לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית. השינויים שכבר בוצעו, ואלה שעוד יבוצעו, יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל.

מתוך אמונה בביקורת ככלי מרכזי בשיפור וניהול כל ארגון, קק"ל קוראת שוב לראש הממשלה וממשלת ישראל לאמץ את ההסכם שנחתם בין הארגון לממשלה ובברכת משרד המבקר ולאפשר את החלת ביקורת המדינה מרצון על הארגון, מהלך שיגביר את השקיפות בארגון ויסייע להגברת אמון הציבור בפעילות הארגון.״

אפי שטנצלר, יו"ר קק"ל לשעבר: "קק"ל עושה הכל להגשים את חזון העם היהודי"

אפי שטנצלר, יו"ר הקק"ל בתקופה שבה נערכה הביקורת אמר בתגובה לדו"ח כי "אני שמח שמבקר המדינה הגיש דו"ח המבטל את כל האמירות משוללות היסוד מצד גורמים אינטרסנטים, שהשפיעו על האווירה כנגד קק"ל וניסו לקעקע  את קק"ל – הארגון היהודי הירוק הגדול בעולם. מבקר המדינה מסיים את הדו"ח במילות הערכה לעובדי קק"ל ובצדק רב. האמנתי, ואני תמיד מאמין, שעובדי קק"ל עשו ועושים הכל כדי להגשים את חזון העם היהודי ומטרותיו. גם אם יש מקום לשיפור ולחידוד – אין בכך מלשנות את המסקנה המסיימת את הדו"ח במילותיו של המבקר הנכבד עצמו."

"קק"ל הינה חברה לא ממשלתית השייכת לעם היהודי בעולם כולו והיא מתנהלת כפי שהתנהלה יותר מ – 115 שנה. בכך, היא לא הייתה כפופה כלל לסמכות מבקר המדינה. אני הייתי זה, לפני כשלוש שנים, שפתח את דלתות קק"ל לראשונה בתולדותיה, לביקורת המבקר המדינה הנכבד. במשך כשלוש שנים בחן צוות ממשרד המבקר כ-800 פרויקטים של קק"ל בהיקף של כמיליארד שקלים. אם בסופה של עבודת ביקורת עצומה וחשובה זאת, מצא המבקר הנכבד להעיר לגבי מספר זעום ובודד של פרויקטים – חמישה פרויקטים מתוך כ-800, שעלות ביצועם כשמונה מיליון ₪ מתוך כמיליארד (פחות מפרומיל מהתקציב), שבוצעו על פי מתווה קק"ל, הריני מוצא את עצמי גאה מדו"ח הביקורת ובעצם עריכת הביקורת.

"קק"ל הינו ארגון שמקבל מאות החלטות בחודש לגבי פרויקטים, ומבלי להקל ראש, ברור כי מדובר בפגמים היוצאים מן הכלל, שאינם מעידים על הכלל. גם אם נפלו פגמים מנהליים (בגוף שאינו מנהלי), בהחלטת וועדת פרויקטים מקצועית עליונה, המונה כ-30 עובדים, בחמשת הפרויקטים אליהם התייחס המבקר, הרי שמזמן למדנו אותם ושיפרנו אותם – כבר ב- 2015, מרגע שקק"ל הוכרזה כחברה לתועלת הציבור, הבאתי לאישור הדירקטוריון נוהלים חדשים לקבלת החלטות בנושא פרויקטים, וזאת על מנת לפעול בהתאם למנהל התקין המחייב. המבקר אף מציין כי הערותיו הוטמעו ותוקנו במהלך הדרך. כל שקל שהשקיעה קק"ל בפרויקטים הללו הלך לייעודו. אני  מכבד ומוקיר את מוסד מבקר המדינה ותרומתו ליעילות המערכת המנהלית במדינה וכך גם דעתי לגבי עיתונאים חוקרים. ראוי שכל בר דעת יקרא את הדו"ח וייווכח כי בכל הדו"ח כולו, לא נמצא רבב בהתנהלותי."

ביחס למכתב המבקר ליועץ המשפטי על חשדות לפלילים אמר שטנצלר כי "הוועדה העליונה של קק"ל המונה יותר כשלושים חברים המורכבת מכל השדרה הניהולית והמקצועית של קק"ל (מנהלי המרחבים, מנהלי האגפים, אנשי מקצוע, מבקר הפנים של קק"ל, הייעוץ המשפטי של קק"ל) אישרה את הפרויקט שהוא השתתפות בשיפוץ ושימור בית האריזה ההיסטורי שהוסב  למרחב  לימוד וקריאתו על שם 'הנדיב הבלתי ידוע' – יצחק לייב גולדברג  (התורם הגדול ביותר בתולדותיה של קק״ל שתרם בין השאר גם את הקרקע עליו יושבת האוניברסיטה העברית והאמפיתאטרון על הר הצופים
לצורך ביצוע פרויקט זה בלבד, הממוקם על אדמה בבעלות קק"ל, העבירה קק"ל כמיליון ₪ את חלקה כהשתתפות במימון השיפוץ. כל שקל ושקל שהועבר על ידי קק"ל הושקע בפרויקט וקק"ל יכולה להתגאות  בכך שסוף סוף הנציחה את התורם הבולט בתולדותיה על הקרקע שאותה הוא תרם. אין למי מגורמי קק"ל – עובדיה או נבחריה – שום קשר ו/או תועלת אישית מפרויקט זה. זהו פרויקט מבורך וכולם יכולים להיות גאים שהוועדה העליונה, החליטה לבצע את הפרויקט בניקיון כפיים מוחלט, מתוך שיקולים ענייניים בלבד ובשקיפות מלאה! גם אם קוראים היטב היטב את הדו"ח ואת הממצאים שיש בו, לא ניתן להבין הכיצד זה שוחררה הודעה בנוסח התמוה האמור"."