דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
26.7°תל אביב
  • 25.9°ירושלים
  • 26.7°תל אביב
  • 23.9°חיפה
  • 26.2°אשדוד
  • 30.9°באר שבע
  • 36.8°אילת
  • 32.1°טבריה
  • 23.6°צפת
  • 28.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מלחמה בישראל

"צה"ל הפך מ'קטן וחכם' ל'פצפון וגאון'. צריך להכפיל את תקציב הביטחון לפחות"

ראם עמינח, לשעבר ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון: "לא משקללים נכון את אובדן הריבונות, לבני אדם קשה לחשוב ככה" | כיצד נכון לקבוע את תקציב הביטחון, איך מתמחרים יירוטים, ומה האתגרים הבאים של ישראל

פעילות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
פעילות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

תת-אלוף (במיל') ראם עמינח (62), עבר בכל הצמתים הכלכליים-ביטחוניים המרכזיים: יועץ כספי לרמטכ"ל, ראש אגף תקציבים במשרד הביטחון, חבר בפורום מטכ"ל ובהנהלת משרד הביטחון.

האם בשנים האחרונות תקציב הביטחון נשחק?
"יש עלויות וירידות. אחרי יום כיפור זה עלה ל-30%, אחרי לבנון השנייה זה עלה עוד פעם, ומאז התחיל לרדת. קיצצו בתקציב הביטחון במונחים ריאליים. כמות המטוסים, כמות הטנקים – הקטינו את הצבא. בהתחלה הקטינו אותו לצבא 'קטן וחכם', ואז הפכו אותו לצבא 'פצפון וגאון'. כשמרגישים חזקים מתחילים לשחוק את התקציב".

איך תפיסת החוזק גורמת לשחיקת התקציב?
"זה נובע מחיזוק ההרתעה. כדי להגיד לחיזבאללה שאנחנו חזקים, אומרים את זה לציבור הישראלי בהנחה שחיזבאללה מקשיב. ואז נדמה לתושבי ישראל שמצבנו יותר טוב ממה שהוא באמת. אותו מנהיג שמעביר לציבור מסר מוגזם לגבי העוצמה, מבין שאם הוא לא יקצץ בביטחון הוא יאבד מנדט או שניים. אם אנחנו כל כך חזקים, הציבור רוצה כסף במקומות אחרים".

תת אלוף במיל ראם עמינח, לשעבר יועץ כלכלי לרמטכ"ל וראש אגף תקציב במשרד הביטחון (צילום: ויקימדיה)
תת אלוף במיל ראם עמינח, לשעבר יועץ כלכלי לרמטכ"ל וראש אגף תקציב במשרד הביטחון (צילום: ויקימדיה)

לפי מה צריך לקבוע את גודל הצבא?
"לפי גודל האיומים. הסוגייה הבסיסית היא האם אתה בכלל מבין את האיום. יש אנשים שחושבים שמדינת ישראל פשוט לא מסוגלת לאבד את הריבונות שלה, כי היא הכי חזקה, כי הקדוש ברוך הוא שומר עלינו או כי אמריקה תציל אותנו בעת הצורך. לדעתי יש איום אמיתי על הריבונות של היהודים במדינת ישראל. יש לזה עשרות תרחישים".

מה הפירוש של אובדן הריבונות?
"אובדן הריבונות זה שמישהו אחר ניצח אותך – מבחוץ או מבפנים, או שילוב שלהם. זה יכול להיות מדינה ריבונית או חמאס, חיזבאללה והרשות הפלסטינית. עם סיוע או בלי סיוע של איראן או של מדינות אחרות. זה כמו כדורגל – כשאתה הכי חזק בליגה, זה לא אומר שאתה מנצח כל משחק, אלא רק שסיכוייך לנצח גבוהים יותר. בצבא, אם ניצחנו – זה ליגה, ואם הפסדנו, מתברר בדיעבד שזה גביע, והעונה הבאה נפתחה אחרי 2,000 שנה".

הרמטכ"ל הרצי הלוי במהלך הפעילות בבית החולים שיפא בעזה (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל הרצי הלוי במהלך הפעילות בבית החולים שיפא בעזה (צילום: דובר צה"ל)

זו סכנה שאתה חושב שאין מודעות לגביה?
"זה דבר שקשה לראות. על זה כהנמן וטברסקי קיבלו פרס נובל – קשה לבני אדם לשקלל נכון סיכון קטנטן לנזק ענק. אם נניח שיש סיכוי של 1 ל-1,000 שתאבד מיליון דולר, אז התוחלת היא מיליון דולר חלקי 1,000, והם הוכיחו שלא כך בני אדם חושבים על זה.

"לדעתי לא משקללים נכון את אובדן הריבונות. אני לא מדבר איתך לא על הגזר שאולי נקבל – בתעשיות הביטחוניות, אלא על המקל. אתה משקיע בביטחון כדי שלא תחטוף מקל. אובדן הריבונות זה המקל הגדול".

צבא פיצפון וגאון

הצבא היום בסדר גודל שמתאים לאיומים האלה?
"הצבא היום קטן מאוד ביחס למה שלדעתי צריך. זה לא רק גודל הצבא, זה כמות הכסף שמשקיעים במו"פ, ועוד דברים. אם אשאל אותך לדוגמה, לנוכח האיום של חיזבאללה וכמות הטילים שיש לו, מול כל כמה טילים אתה רוצה מיירט – אחד לשלוש? אחד לאחד? מול סדרת שאלות כזו, חות'ים, איראן – לא חשוב מי, אני מניח שהיית מגיע למסקנה שצריך להכפיל את תקציב הביטחון".

לדעתך צריך להכפיל את תקציב הביטחון?
"לדעתי אולי אפילו קצת יותר. צריך להגיע ל-120 מיליארד שקלים לכל הפחות (ערב המלחמה עמד תקציב הביטחון על כ-63 מיליארד שקלים, א.ר). צריך מיירטים, חימושי אוויר, נמ"רים, מרכבה 5. לא רק כמות, גם איכות. כמובן שגם להגדיל את חיל האוויר".

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)
פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה (צילום: דובר צה"ל)

מה תוספת כוח האדם הנדרשת?
"הצבא שלנו מורכב מחובה, קבע ומילואים. הדרך היחידה להגדיל את החובה, מעבר להארכת השירות, זה להביא את החרדים. אני כמעט לא רואה דרך אחרת לשמור על הריבונות היהודית בארץ ישראל בלי לגייס אותם. זה הכרחי לביטחון המדינה. הם התגייסו עד 1977, והם יעשו את זה גם עכשיו. היום מגייסים בערך 65,000 חיילים וחיילות בשנה. חרדים כיום זה בערך 13,000 גברים במחזור. גילאי 0-4 יש כבר 29,000 בנים במחזור".

כלכלת התקיפה וההגנה

איך נכון לשקלל את התקיפה האיראנית?
"אני מסתכל עליה ושואל האם אני מוכן לכאלו בעתיד, ולכמה? לאחת? לחמש? נניח שאני רוצה להיות מוכן ל-X תקיפות, שהן ריאליות מבחינת התקציב האיראני. ואני שואל כמה ההגנה שלי עולה לעומת התקיפה. התשובה היא סדר גודל של 1 ל-10. נניח שההגנה עולה לנו 5 מיליארד שקל, והם צריכים רק חצי מיליארד שקלים בשביל התקיפה, ואני רוצה להיות מוכן ל-10 תקיפות כאלה. למרות שהם יכולים לעשות גם 30.

פעילות צה"ל במרחב ח'אן יונס (צילום: דו"צ)
פעילות צה"ל במרחב ח'אן יונס (צילום: דו"צ)

"אז עכשיו צריך לעשות חישוב. אם הם ירו 110 טילים בליסטיים – אני מכפיל אותו בעלות של חץ 3, נגיד שאני יורה 2 מיירטים לאחד, לפעמים רק אחד. זה נותן לי יותר מ-3 מיליארד שקלים. תוסיף לזה יירוט של טילי שיוט ורחפנים – אתה מגיע לסדר גודל של 4-5 מיליארד שקלים. אם אתה רוצה מספיק ל-10 תקיפות, אתה צריך מלאי של 40-50 מיליארד שקלים. תוסיף חות'ים, חיזבאללה, חמאס.

אפשר לטעון שישראל לא יכולה לעמוד בזה, וצריך לחלק את יכולות ועלויות ההגנה עם עוד מדינות.
"לגבי בעלות בריתנו – בוא ניקח את המקסימום שהן מוכנות לתת' וזה כבר המצב היום – לא תקבל יותר מהאמריקאים. אבל תחשוב כמה ניתן לסמוך עליהן – ויטנאם, קוריאה, אפגניסטן – זה האמריקאים. בוא נסתכל על צ'כוסלובקיה וחבל הסודטים. ההיסטוריה מלמדת שזה נחמד שיש לך חברים, אבל אי אפשר לבנות על זה שאם תאבד את הריבונות הם יבואו.

שלשום בלילה, אני מזכיר לך שהאמריקאים היו פה עם הכלים הנכונים. הם הגיעו איתם כי הייתה מלחמה בעזה, וגם כי הייתה התראה של האיראנים. על זה אתה רוצה לבנות? איך הם יעזרו אם הכלים לא נמצאים פה ממילא – נושאות המטוסים לא נמצאות פה בדרך כלל. להגיד לך שהם יסכימו גם בפעם הבאה ליירט?

מל"ט מדגם MQ-9 של חיל האוויר האמריקאי (צילום: EUTERS/Janis Laizans)
מל"ט מדגם MQ-9 של חיל האוויר האמריקאי (צילום: EUTERS/Janis Laizans)

"והאם יש להם את הכלים המתאימים ליירט אלפי טילים של חיזבאללה? אני לא בטוח. חמש אימפריות הטילים הגדולות בעולם הן ארצות הברית, סין, רוסיה, גרמניה וחיזבאללה. בני הברית לא עזרו בלחימה בלבנון השנייה או כשהחמאס ירה. הם עזרו כשאיראן ירתה, כי הם כבר היו פה, וכי הם לא רצו הסלמה אזורית. הם פחות היו מוטרדים מהנזק לישראל, אבל יותר מוטרדים מהתגובה הישראלית ומה היא עלולה לגרום בתגובה אליה".

הגישה הנוספת היא להעלות את עלויות התקיפה של אויבנו.
"הרעיון הבסיסי הוא נכון. זה אומר בעצם, אתה לא יכול להישאר כל הזמן בהגנה. אתה צריך לתקוף. אם הם מבינים שאתה רק מתגונן, אתה תחטוף התקפה כל שבועיים. אתה חייב לפחות להחזיק יכולת תקיפה, אחרת אין לך הרתעה. בסופו של דבר, לא תוכל לאיים ולאיים בלי לתקוף בפועל. אולי פעם אחת, או פעמיים אבל בסוף צריך לתקוף. אבל גם לזה יש עלויות – צריך גם להגן וגם להיות מסוגל לתקוף. לא מצמצם את העלות שלך, אלא מגדיל אותה. חלק מהבעיה היא שצריך להתגונן מפני תהליכים מאוד שונים זה מזה – מסכין ועד גרעין".

אם אני תוקף, אולי אני יכול להרשות לעצמי התגוננות מפחות התקפות?
"נניח שחיזבאללה יורים, מה תעשה? בלבנון השנייה תמרנת פנימה. ירו עליך טילים כל יום במלחמה. בעזה – שזה מקום פצפון, שלא דומה לחיזבאללה, אמנם צמצמת מאוד, אבל עדיין יורים עליך טילים. אז אפשר להגיד – אם אני מגיב ותוקף את החיזבאללה בכל העוצמה, אני לא צריך להתגונן. זה חוסר הבנה. הם יכולים לירות גם מצפון לבנון. יודע כמה זמן ייקח לך לתמרן לצפון לבנון? בסופו של דבר צריך להשקיע הרבה, גם בהגנה וגם בהתקפה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!