הידיעה כוללת תיאורים קשים

שורדי מסיבות הנובה והפסיידאק נדרשים לעבור ועדות רפואיות כדי לקבל סיוע ונותרים ללא מענה, עקב היעדר חקיקה רלוונטית; ורק כחצי משורדי המסיבות מקבלים טיפול ממשרד הרווחה, כך עלה בדיון הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, שהתכנסה היום (שלישי) לדיון חירום בנושא מצוקת שורדי המסיבות. לפני כחודשיים אושרה החלטת ממשלה להשקיע 20 מיליון שקלים במענים מרוכזים של משרד הרווחה לשורדים. ההחלטה אושרה בפברואר אחרי עיכוב, בשל התנגדותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

אולם מאז לא קודמה חקיקה, והשורדים נדרשים להמציא הוכחות ולעבור ועדות רפואיות כדי לקבל קצבאות וסיוע מהביטוח הלאומי. שורדי הטבח שאינם חיילים או משרתי מילואים זכאים כיום ל-36 פגישות טיפול בלבד. נוסף על כך, שורדי המסיבות לא נכנסו תחת מטריית ההגנה לעובדים בשעת חירום, כמו נפגעים מהעוטף ומפונים, והם נאלצים להתמודד גם עם איום בפיטורים ועם מחסור בימי מחלה וחופשה.

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), מיוזמות הדיון, אמרה כי מדובר בקהילה שהמדינה הפקירה: "מדינה שלא הצליחה להגן על אזרחיה צריכה לתת את המענים עכשיו".

ח"כ נאור שירי (יש עתיד) ביקר את החלטת הממשלה להעביר את הטיפול בניצולים לביטוח הלאומי: "זה אירוע שיצר פה במעגלים עשרות אלפי אנשים שיסחבו את זה לכל החיים. צריך להקים מנהלת שתטפל בזה לאורך כל השנים. פשוט תפסיקו להתקמצן".

נעמה איתן, שורדת מהמסיבה: "שבע שעות התחבאתי מתחת לעץ, מחבלים עברו לידי והרגו את כל מי שסביבי, יש לזה השלכות. חזרתי לשגרה מהר, חזרתי לעבודה חודש אחרי, כביכול המשכתי את החיים. אבל שעות השינה שלי בלילה נעות בין שעתיים לשלוש וחצי, אני מחזיקה את עצמי כדי לתפקד, אני לא הולכת לבד, אין לי שום תחושת ביטחון. קיבלתי מהמדינה 24 טיפולים והם כבר הסתיימו. אני עדיין פוסט טראומטית, אני עדיין זקוקה לטיפולים, איפה המדינה שלי הייתה אז ואיפה היא היום? למה אני צריכה להתחנן ולהוכיח למישהו מה קרה לי ולמה אני צריכה מה שאני צריכה? אני דורשת להבין מה הלאה".

אור, שורד מהמסיבה: "בתור פגועי נפש וניצולי תופת, אנחנו לא צריכים לבוא להילחם בביורוקרטיה ולמלא טפסים. אנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר, זה הורס לנו את כל היום. ביקשתם להביא מסמך מפסיכיאטר, ניסיתי לקבוע תור לפסיכיאטר, יש עוד חמישה חודשים. לחברה שלי שהייתה במסיבה לא אישרו ועדה רפואית, אף שפסיכיאטר קבע שיש לה הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD)".

גיא בן שמעון, שורד מהמסיבה: "ראיתי אנשים פתוחים ונשים צורחות עד שהן מתות, אני בחרדות, יש לי פלאשבקים ואני לא ישן בלילה. אלה דברים שאני צריך זמן כדי להתמודד איתם. אבל יש לי שכר דירה והוצאות לשלם. אני בקושי מתפקד בבית. אני לא רואה איך בחודש הבא, כשנגמרת הזכאות לתט"ר (תגמול טיפול רפואי), אני חוזר לעבוד. ניסיתי שלוש פעמים לחזור לעבוד ולא הצלחתי. להגיד דברים כמו היינו שם ועשינו זה טוב ויפה, אבל עדיין צריך. עוד חודש נגמרים התשלומים, אנחנו לא נצליח לחזור לעבוד".

על תפקוד משטרת ישראל באירוע, העיד בן שמעון: "הגעתי אחרי ארבע שעות לצומת אורים, אחרי מראות קשים מנשוא, וראיתי שם 70 שוטרים עם נשקים ואפודים שפשוט עומדים. הם יכלו לחסוך המון חיים אילו פעלו".

יובל רפאל, שורדת מהמסיבה: "הייתי מוקפת בגופות והסתתרתי מתחת לגופה מחוררת ומדממת. מחבלים לא הפסיקו להגיע, התקשרתי למשטרה בלי הפסקה במשך שש שעות. היא לא הגיעה. למישהו יש ספק שאני הולכת להתמודד עם זה כל החיים? למה לא כל השורדים מקבלים אוטומטית הכרה של 20% נכות שמקנה זכויות לכל החיים? למה אני צריכה לעבור מהמלחמה של 7 באוקטובר למלחמה מול ביטוח לאומי, לפתוח את הפצעים שלי? אני נלחמת למען המדינה שלי, מגיעה לאו"ם לתת עדויות, המדינה לא נלחמת עבורי חזרה".

ענבר דוד, מנהלת אגף נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי: "יצרנו קשר עם כל מי שהיה ברשימות רוכשי הכרטיסים למסיבות ונתנו מענים ראשוניים, נתנו מידע והיינו בכל המתחמים. אישרנו את המקסימום של 36 טיפולים, הגמשנו את התנאים כמה שאנחנו יכולים, יצרנו מתווה, נתנו מענה כחלק מנוהלי החירום עד דצמבר, נתנו כל מה שיכולנו. אבל הביטוח הלאומי פועל על פי חוק, ואין לנו סמכות חוקית להמשיך לתת מענקים ללא ועדות ובדיקה. בשביל לתת מענה מעבר למה שקיים בחוק, המדינה צריכה לחוקק".

נציגי עמותת נט"ל (נפגעי טראומה לאומית) סיפרו על תופעות שכיחות של חרדה, אשמת ניצולים, קושי בתפקוד, אבל עמוק, שימוש בסמים ואובדנות. עו"ס הילה סופרמן הרניק ממשרד הרווחה טענה שמתוך כ-3,800 שורדים, זכאויות ראשוניות ניתנו ל-3,700 ניצולים, אך טיפול כחלק מ'נוהל חרדה' (נוהל חירום) ניתן רק ל-1,700 איש. בין הניצולים יש כ-180 חיילים שצה"ל מטפל בהם, כ-500 אנשים שיצרו קשר עם נט"ל ועם מרכז החוסן הארצי ועשרות שורדים שמקבלים טיפול בקופות החולים.

נעמה שמואלביץ, מנכ"לית עמותת 'שבט הנובה', אמרה כי המונח 'שורדי המסיבות' הוא מונח שמקיף אנשים שונים בגילים שונים, בסטטוסים שונים ובפרישה לכל הארץ. "יש פה מנעד רחב מאוד של בעיות וצרכים. יש קושי במיצוי זכויות, הביורוקרטיה מתישה, יש קשיים כלכליים ותעסוקתיים, אין מענה לסטודנטים, יש קשיים בהשגת מטפלים, הגברת שימוש בסמים, חוסר תפקוד, קושי בשינה, קשיים חברתיים, בריחה. האתגר הכי גדול שלנו הוא להגיע לאלה שאנחנו לא יודעים עליהם, מספר האנשים האלה אדיר. אין לנו מספיק תקציבים, אנחנו מקוששים כספים מפילנתרופיה".

הדיון בוועדה נערך על רקע יוזמתו של יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) להורות למבקר המדינה להכין חוות דעת על טיפול המדינה במצוקות שורדי המסיבות. "זהו מצב מיוחד שמצריך צעדים מיוחדים מכל משרדי הממשלה", אמר לוי, "מדינת ישראל הפקירה את חוגגי הנובה ב-7 באוקטובר, ואסור להפקיר אותם שוב. הדו"ח המיוחד שאנחנו מבקשים צריך לכלול את פעילותם של משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך, הביטחון, הביטחון הלאומי, המשפטים, הנגב והגליל ומשרד ראש הממשלה. אני מבקש מהמבקר לתת תשובה לגבי אם אפשר לתת הכרה אוטומטית ב-20% נכות לשורדים לשנה הקרובה".

אך לדברי לוי, חברי הקואליציה בוועדה ביקשו ממנו לדחות את ההצבעה בחודש לצורך "בחינת הסוגיה", ומאחר שבלעדיהם אין רוב, הדיון התקיים ללא הצבעה. חברי הקואליציה בוועדה לא נכחו בה.