בארה"ב הזהירו כי יטילו סנקציות חדשות על איראן בעקבות המתקפה נגד ישראל, ויכללו בין היתר את הפחתת יכולתה לייצא נפט. נציגי הרפובליקנים בקונגרס אף שוקלים להעביר סדרה של הצעות חוק בנושא איראן.
הסנקציות האמריקניות הקיימות נגד איראן כבר מחרימות כמעט כל סחר עימה, חוסמות את נכסי המדינה בארה"ב ואוסרות סיוע זר אמריקני ומכירת נשק, כך על פי שירות מחקרי הקונגרס (RCS).
על פי דיווח של השירות מהשנה שעברה, אלפי אנשים וחברות, מאיראן וממדינות אחרות, נכנסו תחת תוכנית הסנקציות, תוך שאיפה בוושינגטון לכפות על הממשל באיראן לשנות את התנהלותו.
החשש של ארה"ב כולל את תוכנית הגרעין האיראנית, הפגיעה של איראן בזכויות אדם, ותמיכתה בקבוצות שארה"ב רואה בהן ארגוני טרור. בדו"ח שירות המחקר נכתב ש"הסנקציות האמריקניות על איראן הן מהרחבות והמקיפות שארה"ב מקיימת כלפי כל מדינה אחרת".
מה עוד יכולה ארה"ב לעשות?
פיטר הארל, לשעבר יועץ בכיר לנושא כלכלה בינלאומית עבור המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב, אמר לאחרונה שלצורך המשך הסנקציות על איראן, ארה"ב יכולה לפעול נגדה בנושא ייצוא הנפט באמצעות פעולות נגד חברות איראניות בתחום.
לדבריו, מהלך משמעותי יתרחש אם וושינגטון תגייס את האיחוד האירופי ועוד בנות ברית מערביות כדי לכפות על טהרן סנקציות רב-צדדיות, מכיוון שכיום רוב הסנקציות עליה הן אמריקניות.
"צריך להיות ריאליסטיים", אמר הארל, "כי בפרספקטיבה אמריקנית, למרות שתמיד יש סנקציות נוספות שניתן להטיל, אנו במצב שבו לחץ כלכלי הולך ונשחק היות שישנן כבר סנקציות רבות פעילות".
מה שוקל הקונגרס לעשות בנושא?
נציגי הרפובליקנים האשימו את הנשיא ג'ו ביידן שנכשל באכיפת האמצעים הקיימים, ואמרו שינסחו סדרת הצעות חוק כדי לחדד את הסנקציות על איראן, בין היתר חקיקה שתגביר את פיקוח הקונגרס על מפרי סנקציות, הגברת הגבלות על ייצוא סחורות וטכנולוגיה לאיראן ובדיקה שפטורים שניתנים לסנקציות אינם משמשים לפעילות טרור או לקידום פיתוח של נשק להשמדה המונית.
עם זאת, קשה לדעת מתי, אם בכלל, ההכרזות של הרפובליקנים יהפכו להצעות חוק, שידרשו את הסכמת הרוב הדמוקרטי בסנאט, ואת חתימת הנשיא ביידן.
בשני השבוע עברה בבית הנבחרים הצעת חוק בשם 'צו סנקציות איראן-סין', שאמורה להגביר את הסנקציות על איראן בדרישה לדיווחים שנתיים, כדי לקבוע אם מוסדות פיננסיים סיניים סחרו בנפט איראני. הוא צפוי לאסור על מוסדות פיננסיים אמריקניים לסחור עם מוסדות סיניים שהיו מעורבים בעסקאות שכאלה. אך אישור ההצעה דורש גם רוב בסנאט, ולא ברור האם היא אכן תזכה לרוב.
ייתכן שהרוב הדמוקרטי בסנאט שוקל חקיקה משלו בנושא. ועדת החוץ של הסנאט העבירה הצעת חוק אתמול (שלישי) שתכפה אמצעים על נמלים ובתי זיקוק המעבדים נפט איראני תוך הפרה של הסנקציות האמריקניות, לאחר שהצעת חוק דומה עברה בשנה שעברה בבית הנבחרים.
ממשל ביידן הטיל סנקציות על מאות אנשים וחברות בגין פעולות המשויכות לאיראן מאז שנת 2021.
המרכיבים המרכזיים של האמצעים שננקטו עד כה
- הסנקציות האמריקניות כוונו עד כה נגד יכולות הגרעין של איראן, תחומי האנרגיה וההגנה, בכירים בממשל, בנקים ועוד היבטים בכלכלת איראן.
- הגבלות על ארגון האנרגיה האטומית של איראן וחברות נוספות המקושרות לתוכנית הגרעין שלה, בנוסף לכתריסר בנקים, בהם הבנק המרכזי של איראן.
- וושינגטון כיוונה את המגבלות נגד חברת הנפט הלאומית האיראנית, השר הממונה על התחום ואחרים, כדי לקצץ ברווח שאיראן מפיקה בתחום האנרגיה. בנוסף, כוונו המגבלות נגד חברות מחוץ לאיראן, בין היתר בסין ובאיחוד האמירויות, שסוחרות בפטרוכימיקלים ונפט איראניים למרות הסנקציות האמריקניות.
- ארה"ב הטילה מספר סנקציות על משמרות המהפכה האיראניים, המטות שלהם מחוץ לאיראן ומשרד ההגנה והכוחות המזוינים שלה, ובכלל זה אנשים וגופים המקושרים אליהם. וושינגטון מיועדת להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור.
- גם בכירים בממשל האיראני, בהם הנשיא איברהים ראיסי, נתפשים בארה"ב כתומכי טרור.
![שר החוץ ישראל כ"ץ עם שרת החוץ של גרמניה אנאלה ברבוק. "איראן מסכנת את היציבות האזורית" (צילום: סיון שחור, לע"מ)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2024/04/katz.jpg "שר החוץ ישראל כ"ץ עם שרת החוץ של גרמניה אנאלה ברבוק. "איראן מסכנת את היציבות האזורית" (צילום: סיון שחור, לע"מ)")
האיחוד האירופי: אימוץ סנקציות בנושא פרויקט הטילים
גם שר החוץ ישראל כ"ץ פועל לגיוס תמיכה אירופית בסנקציות על איראן בעקבות המתקפה שלה על ישראל. בציוץ ב-X (טוויטר לשעבר), כתב כ"ץ "בדיון ההכנה שהתקיים היום באיחוד האירופי לקראת מפגש שרי החוץ של האיחוד, מסתמנת מגמה חיובית של אימוץ סנקציות נגד איראן בעניין פרויקט הטילים, ולראשונה גם הרחבת הסנקציות כלפי ארגוני הפרוקסי של איראן באזור. כמו כן, ייקבע מנגנון לקידום ההכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור.
לדברי השר כ"ץ, "אימוץ עקרונות אלה מהווה הישג חסר תקדים לישראל באיחוד האירופי, בהמשך
לקמפיין המדיני נגד איראן, אותו אני מוביל בימים אלה יחד עם אנשי משרד החוץ מול האיחוד האירופי ומדינות נוספות".
כ"ץ נפגש הבוקר (רביעי) עם שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון ושרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק והדגיש בפני השרים את חשיבות המשך הלחץ הבינלאומי לשחרור כל החטופים בשבי החמאס ולמניעת כל הפסקת אש ללא שחרור החטופים.
כ"ץ הודה לשר קמרון על השתתפותה של בריטניה בבלימת המתקפה האיראנית, ולשרה ברבוק על התייצבותה הנחרצת של גרמניה לצד ישראל, והבהיר כי לישראל זכות להגיב נגד המתקפה של איראן, וביקש להכריז על משמרות המהפכה כארגון טרור ולקדם הטלת סנקציות על פרויקט הטילים של איראן.
עוד ביקש כ"ץ מהשרים לפעול במועצת הביטחון של האו"ם כדי לוודא שכל החלטה להפסקת אש תותנה בשחרור כל החטופים.
"איראן ושלוחותיה מסכנות את היציבות האזורית והעולמית", אמר כ"ץ לשרים קמרון וברבוק. "כעת יש לנו הזדמנות לבלום את איראן. המתקפה הפרועה שלה על מדינת ישראל הוכיחה שאיראן מסכנת את היציבות האזורית באמצעות הטרור שלה ושל שלוחותיה. הגיע הזמן לקרוא למשמרות המהפכה בשמם האמיתי – ארגון טרור, ולהטיל סנקציות כואבות על פרויקט הטילים של איראן".
