30.7% מהישראלים מעידים שמצבם הכלכלי הורע בהשוואה לשנה שעברה, ו-14.9% העידו שהכנסת משק הבית נפגעה במידה רבה מאז פרוץ המלחמה, כך על פי תוצאות סקר 'תמונת מצב' שפרסם היום (רביעי) ארגון לתת לקראת חג הפסח, שמצייר תמונה עגומה של הידרדרות ניכרת במצבם הכלכלי של הישראלים, ובעיקר של תושבי הדרום והצפון שפונו מבתיהם במלחמת 'חרבות ברזל'.

הסקר נערך בתחילת אפריל בקרב 502 נשאלים יהודים בני 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, ושולב בתוצאותיו של סקר נוסף שנערך בסוף מרץ בקרב 488 מפונים מהצפון ומהדרום.

הסיבה להידרדרות: העלייה ביוקר המחיה

בקרב אלה שהעידו שהמצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם הורע בהשוואה לשנה שעברה, רוב מוחלט (83.8%) העידו כי הסיבה העיקרית לכך היא העלייה ביוקר המחיה, ורק 6.8% מהמשיבים ציינו כי ליוקר המחיה אין או לא תהיה השפעה עליהם ו/או על משפחתם. 27.3% נוספים העידו שהסיבה העיקרית להרעת המצב היא צבירת חובות, וכמעט רבע מהמשיבים (24.7%) העידו כי הסיבה העיקרית להרעה במצבם הכלכלי היא העלייה בהחזר המשכנתא.

29.5% מהמשיבים ציינו כי ההכנסה של משפחתם לא מספיקה, או שמספיקה בקושי, לכיסוי הוצאותיהם הבסיסיות. 41% מהנשאלים העידו כי הם חוששים להידרדר למצוקה כלכלית בעקבות המלחמה, מהם 10.6% העידו כי הם חוששים מאוד.

בקרב המפונים, המצב קיצוני הרבה יותר. 35.4% העידו שהכנסת משק הבית נפגעה במידה רבה מאז פרוץ המלחמה, כמעט חצי (45.9%) מהם חוששים להידרדר למצוקה כלכלית, מתוכם 13.8% חוששים מאוד להידרדר למצוקה.

עם הקרבה לחג ולליל הסדר, מעל לשליש מהנשאלים בסקר הכללי (34.5%) העידו שהם ומשפחתם יצמצמו את ההוצאות שלהם על מזון, 27.7% נוספים יצמצמו בהוצאות החיוניות שלהם. 33.1% העידו שכבר צמצמו את הוצאותיהם לקראת החג. לצד הצמצום בהוצאות, 29.3% ציינו שיגדילו את הוצאותיהם. 36.8% מהמשיבים ציינו כי אין להם את האמצעים או שיש להם אמצעים מצומצמים בכדי להיערך כהלכה לקראת החג, וזאת למרות ש- 80% העידו שיעשו את קניות החג בצורה מחושבת יותר מבעבר. 3% העידו שלא יערכו קניות לחג כלל.

מבחינת הפתרונות, כרבע מהמשיבים (23.7%) העידו שיאלצו לקחת הלוואה, להיכנס למינוס או להגדיל מינוס קיים, על מנת לעמוד בהוצאות הקשורות לחג הפסח. למרות המצב, רק 17.1% העידו כי המצב הכלכלי יעסיק או יטריד אותם במידה רבה או רבה מאוד במהלך החג הקרוב. בנוסף, 48% מהישראלים מעידים שתרמו או יתרמו ארוחת חג לנזקקים. מקרב אלו שהעידו שלא יתרמו ארוחת חג, יותר ממחצית (55.6%) ציינו כי היו רוצים לתרום אך לא יוכלו לאפשר זאת לעצמם מבחינה כלכלית.

הידרדרות גם במצב הבריאותי, ובמיוחד במצב הנפשי

21.3% מהמשיבים בסקר העידו כי מצבם הבריאותי החמיר או החמיר מאוד בהשוואה למצבם לפני המלחמה. 38.6% מהמשיבים ציינו כי מצבם הנפשי החמיר או החמיר מאוד בהשוואה למצבם לפני המלחמה, כאשר 30.1% מגדירים את מצבם הנפשי כלא טוב, 27.5% כלא כל כך טוב, ו-2.6% בכלל לא טוב.

למרות זאת, 12% בלבד מהנשאלים דיווחו שקיבלו טיפול נפשי בעקבות המלחמה או נמצאים בתהליך, ו-5.6% אובחנו באופן רשמי מאז המלחמה כסובלים מחרדה ו/או פוסט טראומה. 10.2% העידו שהם סובלים מכך, אך לא אובחנו רשמית.

בסקר המפונים, גם בתחום זה המצב קשה יותר. 43.2% מהמפונים העידו על החמרה במצבם הבריאותי בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה ו-66.5% דיווחו על החמרה במצבם הנפשי: יותר ממחציתם (52.9%) מגדירים את מצבם הנפשי כלא טוב, 41.8% לא כל כך טוב ו-11.1% כלל לא טוב.

אולם, לעומת הנתון הנמוך בסקר הכללי, 41.6% מהמפונים העידו שקיבלו טיפול נפשי. מבחינת האבחנה, הנתון בקרב המפונים משולש מאשר בסקר הכללי: 15.3% אובחנו מאז המלחמה כסובלים מחרדה ו/או פוסט טראומה באופן רשמי. 22.2% העידו שהם סובלים מכך אך לא אובחנו באופן רשמי.

אמון בחברה הישראלית, אך לא בהנהגה

הנסקרים נשאלו גם לגבי מידות האמון שלהם בחברה הישראלית ובמדינת ישראל, ונתבקשו לדרג את מידת הסכמתם עם כמה היגדים בציון שבין 1 (לא מסכים כלל) ל-6 (מסכים מאוד).

72.1% מהנשאלים הסכימו שבחברה הישראלית יש סולידריות חברתית גבוהה, ונתנו להיגד זה ציון ממוצע של 4.2 מתוך 6. אולם פחות משליש (30.1%) העידו שהם נותנים אמון מלא ביכולתה של ממשלת ישראל לדאוג לכל ההיבטים הרלוונטיים להתגברות על השלכות המלחמה, והציון ממוצע שקיבל היגד זה הוא רק 2.7 מתוך 6. רק כרבע (26.3%) מהנשאלים העידו שהם חושבים שהממשלה נתנה מענה הולם למפונים במידה רבה או רבה מאוד, בדומה לשיעור בקרב המפונים עצמם שחשבו זאת (25%).

בשאלות שמתייחסות לעתיד, התחלקו המשיבים לחצי. 48.6% מהם חושבים שהחברה הישראלית תצא מחוזקת מהמלחמה (ציון ממוצע 3.5 מתוך 6), ו-46.5% העידו שהם אופטימיים לגבי עתידה של מדינת ישראל (ציון ממוצע 3.5 מתוך 6).

ז'יל דרמון, נשיא ומייסד ארגון לתת, וערן וינטרוב מנכ"ל הארגון התייחסו לנתוני הסקר: "לצד המלחמה בזירה הביטחונית והמדינית והצרכים האדירים שהיא יצרה, חייבים לזכור שמתקיימת גם מלחמה בזירה הכלכלית חברתית, שממנה מושפעים חלקים נרחבים בחברה הישראלית, ובראשם האוכלוסיות המוחלשות. מצבן של עשרות אלפי משפחות נזקקות החמיר בעקבות השלכות המלחמה, יוקר המחיה והמצב הכלכלי, ואלפי משפחות חדשות נמצאות על סף העוני ועלולות להתדרדר למצוקה כלכלית. מכיוון שהממשלה לא הקצתה מימון ייעודי לצרכים בסיסיים ואף קיצצה בתמיכות לעמותות, ובשעה שתרומות לנושאים של עוני וביטחון תזונתי מופנות לערוצים אחרים, משאבי הסיוע בחברה האזרחית הולכים וקטנים. לכן, ההתגייסות של הציבור הרחב, המגזר העסקי והפילנתרופיה אקוטיים, על מנת שנוכל לתת מענה לצורך הרב, שהתגבר בעשרות אחוזים בהשוואה לאשתקד".