"סעד הם הראשונים שחזרו לעוטף כקבוצה גדולה ואנחנו מקווים שהם יהיו האבן השואבת שתמשוך את יתר החברים והקיבוצים של העוטף הביתה". את הדברים אמר עמוס פרג'ון, ראש אגף הכלכלה בתנועה הקיבוצית, במעמד נטיעת עץ זית שהתקיים היום (רביעי) בקיבוץ סעד, עץ שניטע בכל אחד מהקיבוצים המפונים לכבוד חג הפסח והתקווה להתחדשות.

עשרות פעילי ופעילות התנועה הקיבוצית ביחד עם נציגים מקיבוצים שפונו מהעוטף וגבול הצפון השתתפו במהלך היום בשתילת עץ זית בקיבוצים שפונו. בקיבוצים אליהם לא התאפשרה גישה נמסר השתיל במקום אליו פונו החברים.

חברי קיבוץ סעד, המרוחק כ-3.5 ק"מ מגדר הגבול, החלו לחזור לקיבוץ כבר לפני חודשיים. בקיבוץ מעריכים שכבר 80% מהם חזרו הביתה. בתי הילדים ובית הספר היסודי בקיבוץ נפתחו ואיתם כל ענפי המשק.

הכניסה לקיבוץ סעד (צילום: דוד טברסקי)

"בכל מקום שניסו והצליחו לזרוע הרס ומוות אנחנו נשתול ונקים – זה התפקיד שלנו", אמר עמוס פרג'ון. "ערב חג הפסח הזה, השכול דפק בדלתן של מאות משפחות והסדר שלהם יהיה הרבה יותר עצוב . בחג החירות הזה יש לנו 133 חטופים, שנקרא לשחרר את כולם, עכשיו".

סעד, אחד מ-24 הקיבוצים והמושבים של תנועת הקיבוץ הדתי, הוא הקיבוץ הראשון של תנועת בני עקיבא ועלה לקרקע בשנת 1947. כיום חיים בו כ-1,000 חברים. ב-7 באוקטובר חברי כיתת הכוננות שלו לחמו במחבלים מחוץ לקיבוץ. "אני מקווה שנזכה ביחד להיות ראויים לאלו שמסרו את נפשם כדי שנוכל להמשיך לחיות פה ולחדש ימינו כקדם", אמר דביר לוי, חבר חבר כיתת הכוננות של בקיבוץ. לוי לחם במהלך כל אות השבת ובימים שלאחר מכן, ומאז הוא משרת במילואים כחבר כיתת הכוננות.

הקיבוץ ספג אבדות דווקא מחוץ לשעריו: בני המשק דור רידר, שנרצח בקיבוץ בארי, ונבו שלמה ארד שנרצח בנובה. במהלך המלחמה הקיבוץ איבד שתי חיילות: רוז לובין ורבקה ברוך, עולות חדשות דרך גרעין צבר שהתגוררו בקיבוץ. לובין, לוחמת בכח מג"ב, נפלה בירושלים; ברוך נפטרה בפתאומיות בזמן השירות כקצינה לוחמת.

"זהו שתיל של תקומה" אומרת שרה עברון, חברת הקיבוץ ומזכ"לית תנועת הקיבוץ הדתי "עצם החזרה נותנת לנו את הכח. אנשים שרואים את האחרים חוזרים מבינים שהם רוצים להיות חלק ממה שמתהווה פה ואנחנו החלטנו להיות אלו שייצרו את הדרך של כולנו חזרה".