עשרות השנים בהן הזניחה המדינה את עשרות אלפי התושבים בכפרים הלא מוכרים בנגב, יצרו משבר אמון גדול ביניהם לבין המדינה. האירוע האלים אתמול (רביעי) באום אל- חיראן בו נהרגו יעקוב אבו אלקיעאן ורס"ב ארז לוי, נראה כשיאו של המשבר.
"לא הייתה אגרסיביות כזאת עד היום"
"ראיתי את הפינוי ואת ההריסות, ראיתי את המשטרה מתנכלת לאזרחים הבדואים" סיפר ל'דבר ראשון' אטיה אלאסם, תושב הכפר אבו תלול, שהגיע למחות נגד הפינוי. לדבריו, לא הייתה זו הפעם הראשונה שכוחות המשטרה הגיעו לפנות יישובים בדואים, אך לדעתו, היקף הכוח המשטרתי שהגיע אתמול היה חסר תקדים. "לא הייתה אגרסיביות כזאת עד היום" טען, "התוצאה היא הרוג שנורה מטווח קצר מאוד, לפי העדות של האנשים שהיו בשטח".
אלאסם טען גם שתושבי הכפר ניסו להגיע להסדר שימנע את הפינוי, אך תנאים בלתי אפשריים שהציבה המדינה מנעו זאת. "אתמול היה משא ומתן בין הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית לבין התושבים, והאנשים רצו להגיע להסכם" סיפר, "אבל מי שסירב להגיע להסדר מכבד זו הרשות. הרשות רצתה שאנשים יחתמו על הסכם שהם לא מבינים אותו."
תושבי אום אל-חיראן אמורים היו להתפנות לשכונה ביישוב הסמוך חורה, אך לדברי אלסאם, השטח המיועד להם לא ערוך כלל לקליטת תושבים חדשים. "האזור שם לא מפותח ולא ראוי למגורים, אין שם תשתית. וגם תושבי חורה מתנגדים למעבר" אמר, "תושבי אום אל חיראן הסכימו לעבור אם תהיה תשתית, אך הרשות אמרה שקודם כל המשפחות צריכות להתפנות, ואולי בחודש אפריל הם יתחילו לפתח את היישוב. מן הסתם, התושבים לא הסכימו לזה".
לדעתו, בראש סדר העדיפויות של המדינה לא עומדת הדאגה לתושבי הכפר אלא הרצון להקים במקום את היישוב היהודי חירן. "השלטון רוצה שהאנשים יזוזו משם, זה מה שדוחף אותם" טען, "והבדואים? שיחכו עם הפיתוח של השכונה שלהם והשירותים שמגיעים אליהם, זה לא משנה, כי מדובר בבדואים."
אלאסם תיאר בעצב את ההתרחשויות אתמול, אך לדעתו המצב יכול רק להחמיר מכאן והלאה. "אנשים לא פחדו היום כי הם הגיעו למצב שאין להם מה לאבד" הסביר, "אדם שמאבד את הכפר שלו, את הבית שלו, את אבא שלו או קרוב משפחה שלו – המדינה דוחפת אותו למקום לא ידוע שהוא רע מאוד. לו נשאר לו על מה לפחד, אם זה ימשיך במצב כזה – המציאות רק תידרדר למצב קשה. אום אל-חיראן הוא כפר קטן יחסית, ותראה מה קורה כשבאים לכפות בו פתרון לא רצוי, מה יקרה בכפרים שיש בהם אלפי אנשים והם יודעים שהם הבאים בתור?".
"מתייחסים אלינו כאל אויבים"
אלאסם, כאמור, מתגורר באבו תלול, כפר בדואי שהוכר רק ב-2006, אך עד היום לא הושקעו כספים בפיתוחו והוא נשאר מוזנח וחסר תשתיות, מה שמלבה את רגשות הניכור והתסכול כלפי המדינה. "התחושה של האנשים פה היא מאוד לא טובה. אנשים מתוסכלים, הם רואים איך המדינה מתנכרת ומתנכלת להם" סיפר אלאסם, "מאז שהוכרנו על ידי המדינה אין שום פיתוח בכפר הזה, אפילו כביש כניסה אין. אחרי 11 שנה אין חשמל, אין תשתיות אין מים. אין שירותים חיוניים בכלל ביישוב מוכר, אנשים לא יכולים לבנות בכפר, לא יכולים להתחתן, כי נמנע מהם לבנות בית, מה המדינה מצפה שאנשים ירגישו אחרי מצב כזה? המדינה עצרה את החיים של האנשים כאן."
"אנחנו לא באנו ממקום אחר לגור במקום הזה" הוסיף, "אנחנו חיים עשרות שנים במקומות האלו ועכשיו המדינה אומרת לנו שהיא רוצה לזרוק אותנו מפה בתנאים שהמדינה מכתיבה, ומי שעובד בזה זו הרשות שהיא תחת השפעת רשות מקרקעי ישראל, שהיא גם התובעת וגם השופטת בעניין הזה. המדינה משחקת משחק גרוע מאוד נגד האזרחים הבדואים בנגב".
פאדי מסאמרה, תושב רהט, רואה באירוע באום אל-חיראן חלק נוסף בשרשרת של יחס גזעני ומפלה מצד המדינה, הנמשך עשורים רבים. "התחושה היא שמתייחסים אלינו כאל אויבים" אמר, "אם אתה בא בשביל להרוס או לפנות מקום, ואנחנו ראינו איך מתייחסים במקום שבו מפנים יהודים, הגישה היא אחרת לגמרי. היד כאן מאוד קלה על ההדק וראינו את התוצאה הטרגית של היום. כאילו שאנחנו אויבים שצריך להרוג אותם כשצריך".
דבריו של מסמארה משקפים את התחושה הקשה של רבים מהאזרחים הבדואים בישראל – שהם שווים פחות, ומשם הדרך להפקרת החיים קצרה מאוד. "מתחילה לחלחל התחושה שמעולם לא היינו אזרחים במדינה הזאת" אמר, "ובשעת האמת אנחנו נשלם את המחיר גם בדם. בתחילת היום, כשהם הרגו איש חף מפשע, התחילו להאשים אותו בדאע"ש ופיגוע דריסה. ובערב כבר ראינו, בסרטון של המשטרה, שהאדם נורה בשניות הראשונות שעלה לאוטו. הורגים אותנו ומאשימים את הקורבן, וזה מעלה תחושות מאוד קשות, הרבה מאוד שאלות והמצב הוא לא נוח בכלל".
"השוטרים כל כך מנוכרים לאזרחים, וכל כך אלימים וברוטליים כשמדובר בנו. הם לא מדברים איתנו במילים, זה תמיד מכות" הוסיף מסאמרה, "אין כאן שום דבר חדש, זו רק עלייה מדרגה של רמת האלימות. המשטרה תמיד מתייחסת אלינו כאל אויב וכסכנה שצריך לרסן אותה ולהכות בה, אני מהיום מתחיל לפחד לדבר עם שוטרים – כי אני אחטוף ברגע שיזהו שאני לא יהודי".
שכחו שאנחנו אזרחים של המדינה הזו"
את האחריות למצב מטיל אלאסם, בראש ובראשונה, על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמצד אחד מזניח את הטיפול בפזורה ומצד שני מסית נגד האזרחים הערבים. "נתניהו דורש להתנכל לתושבים בנגב והוא המסית מספר אחד נגדם" טען, "אנחנו דורשים שיתייחסו אלינו באופן שווה. ראש הממשלה מדבר הרבה על שוויון ואפליה אבל אנחנו רואים איך הוא מתנהג כלפינו ואיך הוא התנהג מול עמונה".
גם מסמארה מטיח ביקורת בראש הממשלה. "שבוע שעבר בקלנסוואה הוא אמר 'כוחותינו הורסים'. כוחותינו של מי? מי אנחנו? כוחותינו היהודים שהורסים בתים של אזרחים ערבים? מה אתה נלחם בחזית נגד אויב? נראה לי ששכחו שאנחנו אזרחים של המדינה הזו", אמר.
"אני מקווה שהמדינה תתעשת, ופעם אחת בהיסטוריה שלה תאזור אומץ ותגיד את האמת", סיכם מסמארה, "שהמדינה תודה שהיא מתייחסת לאוכלוסייה הערבית בנגב בצורה מאוד גזענית, מאוד מפלה ומאוד ביטחוניסטית, ותתקן. שיגידו, 'חבר'ה טעינו', ויתקנו. אין שום בושה בעולם לבוא ולהגיד 'טעינו', אבל להגיד את זה. לא לדחוק את האוכלוסייה הערבית לפינה כל פעם מחדש עוד מדרגה ועוד מדרגה, ובסופו של דבר להאשים אותנו באלימות".
תגובת משטרת ישראל ורשות מקרקעי ישראל לא נתקבלה נכון לשעה זו.
