דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
26.9°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 26.9°תל אביב
  • 26.1°חיפה
  • 27.2°אשדוד
  • 27.4°באר שבע
  • 34.3°אילת
  • 28.9°טבריה
  • 26.5°צפת
  • 27.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פסח

לחגוג עם מפונים: ליל סדר ברגשות מעורבים

דני רחמים מוותיקי קיבוץ נחל עוז, בליל הסדר שקיימה הקבוצה כבר השבוע בקיבוץ משמר העמק. רחמים: "הקושי הגדול ביותר בהתכנסות היה המבט על שני הכיסאות הריקים עם שמות חברי הקיבוץ שעדיין נמצאים בשבי" (צילום: יעל קריא)
דני רחמים מוותיקי קיבוץ נחל עוז, בליל הסדר שקיימה הקבוצה כבר השבוע בקיבוץ משמר העמק. רחמים: "הקושי הגדול ביותר בהתכנסות היה המבט על שני הכיסאות הריקים עם שמות חברי הקיבוץ שעדיין נמצאים בשבי" (צילום: יעל קריא)

זה לא אותו חג: ותיקי קיבוץ נחל עוז המפונים כבר ערכו יחד סדר במשמר העמק; חברי נירים שהתפנו מחדשים, אחרי שנים, סדר משותף בבאר שבע; מפונים מחניתה יתארחו ליד השולחנות במעגן מיכאל; ומסורתיים ודתיים מהצפון ישאלו קושיות בקיבוץ לביא | יוסי קרמר מנירים: "דווקא בתקופה כזו צריך לשבת ביחד כקהילה"

דוד טברסקי

קבוצת הוותיקים של קיבוץ נחל עוז מונה כ-30 חברים, בני 65 עד 90, והשנה, בפעם השנייה, הם מציינים את ליל הסדר ביחד, אחרי שנים רבות שבקיבוץ לא חגגו כקהילה. את הסדר המיוחד שלהם קיימו הוותיקים ביום שלישי האחרון, שבוע לפני החג, כך שבערב החג עצמו יוכלו להיות עם משפחותיהם.

ותיקי הקיבוץ, כמו שאר החברים, פונו ופזורים כיום בכמה מקומות בארץ. אוטובוס מיוחד הביא את המבוגרים ביותר כל הדרך מבת ים לקיבוץ משמר העמק, שאליו פונו רוב חברי הקיבוץ כבר ב-7 באוקטובר, ושבו נחנכה עבורם השבוע שכונת קרוואנים.

"חשבנו שזה יהיה רעיון טוב, במיוחד לחברים המאוד מבוגרים", מספר דני רחמים, מוביל סדר הוותיקים של נחל עוז, "שתהיה סיבה להכניס את כולם לערב של חג. בשנה שעברה זה היה מאוד מוצלח, וגם השנה השתמשנו בהגדה המסורתית של נחל עוז".

ליל הסדר המוקדם של ותיקי נחל עוז בקיבוץ משמר העמק השבוע. "המטרה היא בעיקר לאפשר לנו מפגש, במיוחד כאשר הקיבוץ כבר לא נפגש כמו בעבר, וכיום הוא מפוזר יותר מתמיד" (צילום: יעל קריא)
ליל הסדר המוקדם של ותיקי נחל עוז בקיבוץ משמר העמק השבוע. "המטרה היא בעיקר לאפשר לנו מפגש, במיוחד כאשר הקיבוץ כבר לא נפגש כמו בעבר, וכיום הוא מפוזר יותר מתמיד" (צילום: יעל קריא)

ציון החג קשה לקבוצה הקטנה הזו. ביום האסון נרצחו שני חברים ותיקים, שלמה רון וחיים ליבנה, שחגגו איתם בסדר המשותף בשנה שעברה. "לחיים היה קול מאוד מיוחד ויפה", מספר רחמים, "הוא היה זה ששר והקריא את ההגדה. חוץ מהם יש לנו גם שני חברים שמתו מזקנה. אחד מהם, אריה פניני, הוא מהמארגנים והטבחים הראשיים של האירוע. בשנה שעברה הוא היה חולה ומבית החולים חילק פקודות לשאר החברים מה לעשות. הסדר סיפק לו באמת הנאה רבה".

זוכרים את החטופים. מבט כואב על הכיסאות הריקים (צילום: יעל קריא)
זוכרים את החטופים. מבט כואב על הכיסאות הריקים (צילום: יעל קריא)

האירוע צנוע, כדברי רחמים, "מטרתו בעיקר לאפשר לנו מפגש, במיוחד כאשר הקיבוץ כבר לא נפגש כמו בעבר, וכיום הוא מפוזר יותר מתמיד. הקושי הגדול ביותר בהתכנסות, מלבד חיסרון החברים שאינם, היה המבט על שני הכיסאות הריקים עם השמות של חברי הקיבוץ, צחי עידן ועמרי מירן, שעדיין נמצאים בשבי. זה סדר עם רגשות מעורבים, ולמרות שלא היה פשוט, לקיים אותו זו הייתה החלטה חשובה".

חברי נירים מחדשים בבאר שבע "סדר בדרך הביתה"

בקיבוץ נירים לא חגגו בשנים האחרונות את ליל הסדר באופן קולקטיבי, אבל בעבר זה היה אירוע גדול שהושקעו בו זמן ומשאבים רבים. הסדר התקיים אז באולם הספורט של הקיבוץ. "הייתה עבודת פרך להכין את האולם מבחינת הקישוט", מספר יוסי קרמר, חבר הקיבוץ יותר מ-35 שנה. אבל עם השנים האירוע הלך ודעך. הקיבוץ עבר הפרטה ויותר משפחות החלו לערוך ליל סדר בבתיהם הפרטיים.

יוסי קרמר ממובילי חידוש הסדר המשותף של קיבוץ נירים: "כעובד סוציאלי שמתעסק בטראומה אני יודע להגיד כמה המפגש הזה יכול לחזק אותנו בתקופה כל כך קשה" (צילום: אלבום  פרטי)
יוסי קרמר ממובילי חידוש הסדר המשותף של קיבוץ נירים: "כעובד סוציאלי שמתעסק בטראומה אני יודע להגיד כמה המפגש הזה יכול לחזק אותנו בתקופה כל כך קשה" (צילום: אלבום  פרטי)

את החזרה לליל סדר קיבוצי החליט קרמר להוביל השנה, דווקא בגלל המלחמה, הפינוי והפיצול שהקיבוץ חווה בימים אלו: "חברי נירים גרים בחמישה מקומות שונים בבאר שבע ויש גם חברים בכל מיני מקומות בארץ", הוא מספר, "חשבתי לעצמי שדווקא עכשיו זו אפשרות שלנו להיות ביחד".

הרבה משפחות חדשות שהצטרפו לקיבוץ בעשור האחרון לא הכירו את ליל הסדר ההיסטורי ולא את ההגדה המיוחדת: "אמנם לא היה את הסדר המשותף", הוא אומר, "אבל הייתה פריחה. בשנים האחרונות התפתחו אצלנו מסורות קהילתיות של מפגשים וטיולים".

השנה, חיפשו מקום לערוך בו את ליל הסדר המשותף. בעלת אולם בעיר העתיקה בבאר שבע שמעה ונידבה את האולם שלה. מתנדבים מהעיר התגייסו לעזרה, ונגנית, שליוותה בעבר את הקיבוץ בלילות סדר, ביקשה להצטרף. כ-80 חברי קיבוץ וילדיהם אמרו שהם מעוניינים להשתתף, אבל ההצעה של קרמר פגשה גם קולות אחרים. "הרוב בחרו לא להשתתף", הוא אומר. "הם אמרו שהם לא רואים את עצמם חוגגים בזמן שיש לנו חטופים. ואני אומר הפוך: דווקא בתקופה כזו צריך לשבת ביחד כקהילה.

ההגדה החדשה של חברי נירים: "עברנו את ים סוף נעבור גם את זה", עם תמונות של חברי הקיבוץ מאז 7 באוקטובר (אלבום פרטי)
ההגדה החדשה של חברי נירים: "עברנו את ים סוף נעבור גם את זה", עם תמונות של חברי הקיבוץ מאז 7 באוקטובר (אלבום פרטי)

"זו לא מסיבת פורים ולא נרקוד פה הורה. יהיה לנו מקום להזכיר את כולם, להרגיש את עצמנו ביחד. הנהגת הקיבוץ תמכה ברעיון מההתחלה ואני מאמין בו מאוד. כעובד סוציאלי שמתעסק בטראומה אני יודע להגיד כמה המפגש הזה יכול לחזק אותנו בתקופה כל כך קשה".

הגדת נירים החדשה, שקרמר וחבריו הוציאו במיוחד לליל הסדר השנה, מתבססת על ההגדה המסורתית של הקיבוץ עם תוספות אקטואליות, כמו לדוגמה, הברכות על כוסות היין שלהן הוסיפו תפילות לשובם של החטופים, ובהם יגב בוכשטב ונדב פופלוול, ותפילה למניעת הקרע בעם.

על אחד העמודים בהגדה מודפסות תמונות של חברי הקיבוץ מרגעי הפינוי הראשונים, מהחיים במלון ובבאר שבע בחודשים האחרונים. הכותרת אומרת: עברנו את ים סוף, נעבור גם את זה". "אין הרבה שמחה בחג הזה", אומר קרמר, "אנחנו עדיין בתקופה קשה במדינה ובקיבוץ, ואני מקווה שהמסורת שלנו תדע לחזק אותנו".

חברי חניתה המפונים מתארחים במעגן מיכאל

לילה בורובסקי, מנהלת תרבות וספורט בקיבוץ מעגן מיכאל, מתרגשת לקראת הגעתם של  חברי קיבוץ חניתה, לליל הסדר בקיבוץ. "הקו התרבותי, שעליו החלטנו במלחמה, ביחד כקיבוץ, הוא לחזק את התרבות בקהילות המפונות. המצב בחניתה לא פשוט והחלטנו שאנחנו רוצים להיות עבורם".

לליל סדר המסורתי של מעגן מיכאל יגיעו כ-70 מחברי חניתה שיצטרפו לכ-600 חברים ממעגן מיכאל. "יהיה ערב שירה, מופעים והמחזות שירים, כמיטב המסורת הקיבוצית, לצד קטעים שקשורים למצב שיקריאו החברים. בכניסה לחדר אוכל יהיה שולחן ליל סדר עם כיסאות צהובים לחטופים".

לילה בורובסקי, מנהלת תרבות וספורט בקיבוץ מעגן מיכאל (צילום: אלבום פרטי)
לילה בורובסקי, מנהלת תרבות וספורט בקיבוץ מעגן מיכאל (צילום: אלבום פרטי)

מחשבה רבה הושקעה, לדברי בורובסקי, בתפאורה של האירוע, שתהיה ברובה בצבעי צהוב ולבן. "אנשי חניתה מגיעים לאירוע כאורחים, הם לא צריכים להכין או להביא כלום". מעגן מיכאל, היא מסבירה, הוא קיבוץ שיתופי, אבל כל מה שקשור לאוכל מופרט. חברי הקיבוץ משלמים על האירוע, אבל ביקשו מהאורחים מחניתה לא לשלם.

"ההתרגשות בקיבוץ שלנו גדולה מאוד מהמעמד, במיוחד שאנחנו מאפשרים לחברי קיבוץ שמפוזר בין הרבה מקומות הזדמנות להתקבץ ביחד". לאחר ליל הסדר ייפתח המועדון, וחברי חניתה יוכלו להתכנס עם עצמם "לשתייה חמה ומתוקים".

משפחת גבישי סוטו מחניתה בימים שמחים יותר. השנה יחגגו אצל משפחה מארחת בעין חרוד. "אנחנו פליטים בארצנו, ההתרעות בחניתה מחסירות ממני פעימת לב כל פעם מחדש, זו דאגה בלתי פוסקת" (צילום: אלבום פרטי)
משפחת גבישי סוטו מחניתה בימים שמחים יותר. השנה יחגגו אצל משפחה מארחת בעין חרוד. "אנחנו פליטים בארצנו, ההתרעות בחניתה מחסירות ממני פעימת לב כל פעם מחדש, זו דאגה בלתי פוסקת" (צילום: אלבום פרטי)

אורלי גבישי סוטו, חברת חניתה, לא תהייה בין האורחים במעגן מיכאל. היא החליטה לעשות את הסדר המשפחתי אצל משפחה מארחת בקיבוץ עין חרוד. הפיזור של חברי חניתה בכל הארץ הכניס את הקהילה לחוסר וודאות גדול. מאז תחילת המלחמה היא ושלושת בנותיה הספיקו להיות בחיפה, טבריה ועין חרוד. בן זוגה, אביב, גויס ישר לכיתת הכוננות ונמצא שם עד היום. החג הוא הזדמנות למשפחה להיות ביחד, גם אם לזמן קצר.

"הפסח הזה הוא בסימן המסע שעברנו", אומרת גבישי סוטו, "הכי קשה זה חוסר הוודאות הנוראי שאנחנו ממשיכים לעבור. עוד לא חשבנו אפילו מה אנחנו עושים. אנחנו פליטים בארצנו, ההתרעות בחניתה מחסירות ממני פעימת לב כל פעם מחדש, זו דאגה בלתי פוסקת. אני נוסעת שלוש שעות כל יום לעבודה, והכי קשה שאין לדעת כמה זמן זה יימשך. יפה שהמדינה נותנת מענק לחג, אבל אנחנו מרגישים שהופקרנו. חג ומתנות לא עוזרים כשאין בית לחזור אליו".

מפוני הצפון הדתיים במלון בקיבוץ לביא

הרב דוד מוריה, איש חינוך ומרצה מירושלים, מוביל מזה כמה שנים את ליל הסדר במלון שבקיבוץ לביא בגליל. גם בשמחת תורה הוא היה שם. "התחילו להתגייס בין האורחים תוך כדי ההקפות", הוא משחזר, "לא היו אזעקות, והיה מאתגר להמשיך לנהל את החג תוך כדי ידיעות על מה שקורה בדרום. לכן", הוא מוסיף, "ההגעה שלי לכאן בפסח השנה היא סוג של סגירת מעגל".

הוא לא למד באופן רשמי איך להנחות ליל סדר: "אני אב לשמונה וסב ל-21 נכדים ולאורך חיי ערכתי סדרים במשפחה במחנות צבא ובמלונות", הוא מספר, "אני איש חינוך. כל מורה צריך להיות שחקן במידה מסוימת, להביא את מה שחשוב. לקצר או להאריך איפה שצריך, וזה מה שמאפיין ליל סדר משמעותי".

הרב דוד מוריה יוביל את הסדר במלון בקיבוץ לביא: "חשוב לי מאוד לא להתעלם מהטרגדיה של משפחות שיש להם הרוגים ופצועים, וכמובן ממשפחות החטופים" (צילום: אור גואטה)
הרב דוד מוריה יוביל את הסדר במלון בקיבוץ לביא: "חשוב לי מאוד לא להתעלם מהטרגדיה של משפחות שיש להם הרוגים ופצועים, וכמובן ממשפחות החטופים" (צילום: אור גואטה)

חשוב לו מאוד, כדבריו, "מצד אחד לתקתק את הסדר ולא למרוח, אבל גם שיהיה משמעותי בנקודות החשובות". ההסברים, הסיפורים והרעיונות שמאחורי הדברים, הדקויות והבדיחות. הם אלו שהופכים ליל סדר לאירוע מיוחד. "והאתגר החשוב מכולם, לשתף את הילדים לתוך ההגדה".

השנה האתגר יהיה גדול עוד יותר. בדרך כלל מתארחים במלון אורחים הומוגניים מרקע דומה, הפעם חצי מהאורחים הם מפונים מהצפון, בעלי רקע מסורתי ולא תמיד דתי הלכתי. "יהיו כאלה שירצו את ההגדה קצר ולעניין, ולאחרים חשוב גם העומק והפרטים. המטרה שלי זה לעשות משהו שיספק את כולם וזה מורכב".

רון בוצר ממושב דישון התפנה לקיבוץ לביא עם משפחתו. "כשהגענו ללביא שמנו את המשקפיים הוורדים שלנו", הוא אומר. "כל מה שמביאים לנו, טוב מבחינתנו". הם שבעה איש – זוג הורים וחמישה ילדים – מתינוקת קטנה עד ילד בכיתה ז'. גרים בשני חדרים. אחד להורים, אחד לילדים.  "אשתי חשבת שכר של קיבוץ מלכיה, אני מחנך בתיכון בחצור. חיפשנו מקום דתי, ולביא הוא מקום מדהים מהבחינה הזו. יש להם מקווה ובית כנסת; האוכל בכשרות גבוהה והאווירה טובה. אנחנו כבר מכירים כמעט את כל חברי המשק, הילדים כבר בגנים שלהם וחיים אחד בתוך השני".

רון בוצר מפונה ממושב דישון: "עד שהגענו לפה לא הכרתי כמעט אף אחד במושב ועכשיו אנחנו כל ערב ביחד; אנחנו מרגישים שזכינו במשהו שלא היה לנו לפני"

המפונים הם קהילה שקוראת לעצמה "קהילה של חלוצים", הוא אומר, "אנחנו המדרגה הראשונה בדרך לגאולה. התארגנו כקהילה. לקראת הפסח אנחנו מנקים את החדרים שלנו, אבל את השאר עושה במקצועיות ויסודיות המלון, זה כיף במיוחד שלא צריך לבשל".

החג הקרוב לא מרגיש לו כמו החג בעבר. השינוי הגדול מבחינתו הוא שלראשונה יחגגו עם הרבה אנשים שונים בסדר אחד גדול. "וזו הזדמנות גדולה להיכרות. עד שהגענו לפה לא הכרתי כמעט אף אחד במושב ועכשיו אנחנו כל ערב ביחד;  אנחנו מרגישים שזכינו במשהו שלא היה לנו לפני".

הרב מוריה מגיע לחג עם בן נשוי ושני בנים רווקים – אחד מהם חייל בסדיר ואחד תלמיד בשמינית. "אני מתכונן להיעזר בהם ולבקש שיתפזרו בין המשפחות כדי  לשים לב לאנשים השונים ולתת להם את האפשרות להשתתף ולקרוא".

לפזר תפקידים זה אחד הדברים החשובים בעיניו בסדר ערוך כהלכתו, "כדי שזה לא יהיה מופע של איש אחד. בליל סדר רגיל אני נוהג להטיל מראש תפקידים שונים על בני המשפחה, אבל כאן צריך יהיה לזהות מי האנשים שיזרמו וירצו להשתתף. חשוב לי מאוד לא להתעלם מהטרגדיה של משפחות שיש להם הרוגים ופצועים, וכמובן ממשפחות החטופים. זה צריך להיות ערב שמח, אבל מבלי להתעלם  מהאתגרים של התקופה".

על פי החלטה מנהל המלון, משה גולד, יערכו לסדר שני שולחנות באופן מלא, ועל השולחנות, ליד כל כיסא ריק, יהיו כתובים השמות של כל החטופים. "אני מדריך מסעות לפולין", אומר הרב מוריה, "ומכיר סיפורים רבים על אנשים בשואה שהתעקשו לחגוג במצבים הכי קשים, לפעמים בלי אוכל או אפשרויות לציין את החג כהלכתו. פה מתבטאת העוצמה של העם שלנו – לחגוג למרות הכול, ולנסות לשמוח בכל מצב.

"השנה יש לנו גם לא מעט על מה להודות – על גבורתם של לוחמינו והקטסטרופה הגדולה יותר שנמנעה בזכות מסירות נפשם, וכן על ההגנה מההתקפה של איראן. מצד שני יש לנו גם את המרור, ששבענו השנה מנות כפולות ממנו, והתפילה שלנו היא שההמשך יהיה פחות מר ויותר מתוק".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!