ההרים מסביב לצפת ירוקים, המרווה פורחת חזק בסגול, הלוטם, הקחוון ושאריות של רקפות מקשטים את הרגבים והסלעים לצד השיבולים שעלו בשבעת השבועות מאז שנעלמה היימנוט. המאות שהגיעו אתמול (חמישי) ליום חיפושים אזרחי אחרי הילדה שנעלמה ללא קצה חוט מביתה שבמרכז הקליטה צה"ל 9 באחת מארבעת ערי הקודש, חלקם הגדול מהעדה האתיופית, באו עם תקווה בלב, לחפש לחפש בן אדם. חסידות אחרונות, שהיו במהלך החורף באפריקה, נחו בהרים מסביב בדרכן צפונה.

חסידה בשמי הגליל (צילום: כרמל רביד)

"אני לא יודעת אם אני שמחה שלא מצאתי אותה או לא", אמרה בתום החיפושים פז, שהגיעה מת"א עם כלבתה לוני. היא היתה אמורה לטוס לחו"ל, הטיסה נדחתה והיא ראתה את המודעה והתייצבה. "איך נעלמת ילדה חודשיים?", תהתה. גם למשטרה אין עדיין קצה חוט, לא עזרו היחידות המיוחדות, החקירות, הכיוונים, היימנוט נעלמה ואף אחד לא יודע לאן.

פז, מתנדבת בחיפושים אחר היימנוט קסאו (צילום: יהל פרג')

9 אוטובוסים שיצאו מבאר שבע, פתח תקווה, רמלה, ירושלים, נתניה וחיפה העמידה הסוכנות היהודית לטובת המתנדבות והמתנדבים שרצו להגיע לסייע. רבים הגיעו גם ברכבים פרטיים, למרות החום והאובך, האיום האיראני והסדר שמתקרב. באנצ'י, אמה של היימנוט שבימים הראשונים הייתה מלאת אמונה, משמעות השם היימנוט באמהרית, התעלפה בזמן שטספאי האבא, הודה למחפשים לפני שיצאו לדרך. "יש עתיד? יש תקווה?", שאל בחור צעיר את חבריו אחרי שחזרו מהחיפושים בלי כיוון, "תמיד יש תקווה", אחר הפטיר.

אבי צ׳פניק הוא מנהל מחלקת החינוך במרום הגליל, והוא היה מראשוני המתייצבים ליום החיפושים,  "אני תושב חצור והיימנוט לומדת בבית הספר 'שבט סופר' בעיר. לקחנו את זה קשה, מההתחלה מנסה להצטרף לסייע ולעזור בסיפור, והיום זה קרה. המצב קורע אותנו, זה מתערבב עם החטופים ועם הקושי הכללי שאנחנו נמצאים בו, אבל כשזה מתחבר לכל-כך הרבה עצב זה צובט בלב. אתה מגדל פה ילדים וחושב 'מה לעזאזל?'". לשאלה עם איזו תקווה הוא הגיע, השיב צ'פניק, "אני לא חושב שמגיעים עם מחשבות של הסתברות, אלא מחויבות, ותפיסה שכולנו ביחד, שמתחזקת עכשיו".

אבי צ׳פניק מנהל מחלקת החינוך במרום הגליל, במהלך החיפושים אחר היימנוט קסאו (צילום: יהל פרג')

לא בטוח שמשטרת ישראל נערכה לכמות גדולה כזו של מתנדבים. רבים מאלו שהגיעו חשו שנשלחו למשימות ללא הכוונה ברורה ותדרוך רלוונטי. "רצו לסמן וי", אמר אחד מהם. אחרי השבועיים הראשונים של החיפושים האינטנסיביים, בכל המישורים, חיפושים שכללו אמצעים מיוחדים וכוחות רבים, אזרחיים משטרתיים וצבאיים, החפ"ק שהוקם במרכז הקליטה עוד קיים אך מאוייש בשוטר במשמרת.

הפרס הכספי שהציבה הסוכנות היהודית, 100,000 שקלים, עוד לא הביא לתוצאות שקידמו את החקירה, וכעת המשפחה והמתנדבים מבקשים להגדיל אותו וגם להעמיד חוקר פרטי מטעמם, בעזרת גיוס כספים המוני.

מתנדבים מחפשים את היימנוט קסאו (צילום: יהל פרג')

"חיכינו הרבה זמן להתנדבות כזו", אמר איציק אבוחצירה, מפקד תחנת צפת לציבור שהגיע, "חילקנו את כל העיר לתאי שטח. מבחינתנו כל דבר אפשרי. חשוב לחפש בגדים ולא להכנס למקומות שלא יודעים איך לצאת מהם. אנחנו מאוד מעריכים את המאמצים".

"מצאתי את עצמי מגיעה למחשבות הכי אפלות שיכולות להיות, מאנשים ועד חיות בר", אומרת סופי אלימלך, אושיית רשת בולטת שהגיעה לחיפושים, "כל ריח באוויר אמרתי אולי זו היא, וכל נייר זרוק חשבתי – אולי זו חולצה. הרבה שאלות עולות לי בראש – איך לא עשו עוצר על צפת? איך לא העמידו אוטובוסים מיד כשזה קרה? למה לא העלו מסוק מיד? ואולי מישהו נגע במצלמות? אולי יש קפיצה בין הזמנים? איך יש תיעוד של כניסה ואין יציאה? תחזיקי באמונה היימנוט. להחזיק באמונה זה להחזיק בטוב, בלי לחשוב על הרע. אבל איך אפשר? פה נמדדת האמונה".

סופי אלימלך, מתנדבת בחיפושים אחר היימנוט קסאו (צילום: יהל פרג')

"מרכז הקליטה מפחיד גם באור יום, לא צריך להגיע לחושך כדי לפחד", אומרת אלימלך, "ההזנחה שראיתי, הכל רעוע, חלש, חסר חיות ואני שואלת איך חיים כאן אנשים?! פלטתי בקול 'את אתיופית למה שיתאמצו בחיפושים', כי זה מה שזה מרגיש".

"הייתי שמח שהיו עוזרים לי אם הייתי במצב כזה", אמר אשו בלטה (24) שהגיע עם חברים מהקריות. "ביקשתי חופש בעבודה ואיפשרו, אני שמח לראות שיש הרבה גיוון באנשים שהגיעו לחפש, זה לא אירוע של העדה, זה יכול לקרות לכל אחד". בצהריים הוציאה המשפחה אינג'רה, ואי אפשר לסרב כשירוס, אחותה הבכורה של היימנוט מציעה. מסתבר שהפיצות שהביא הפעיל החברתי אבי יאלו, ממארגני יום החיפושים, היו מיותרות.

אשו בלטה, מתנדב בחיפושים אחר היימנוט קסאו (צילום: יהל פרג')

בשיא החום, כשרוב המתנדבים התפזרו, הגיעה ח"כ פנינה תמנו (המחנה הממלכתי), שרת העלייה לשעבר, אחרי ישיבת סיעה ברמת הגולן. "חשבתי שזה קרוב, זה לא קרוב", היא אומרת ונזכרת שהצטלמה עם היימנוט. משפחת קסאו עלתה ב'צור ישראל', העלייה שהובילה תמנו בשיא הקורונה, במטוס הראשון שנחת בארץ.

"עשו טעות בתקשורת", אומרים בשקט ההורים כשההמולה מתפזרת, למספר אנשים שנותרו במקום. "היימנוט חגגה לפני כמה ימים יום הולדת 9 ולא 10". אחרי שתיקה קלה ושאלה שנזרקת לאוויר איך דבר כזה קורה, תמנו לא מתפלאת, "דברים כאלו תמיד קורים לנו", היא אומרת.

ח"כ פנינה תמנו ובנצ'י קסאו, אמה של היימנוט (צילום: יהל פרג')

קשה לדעת איפה חרפו ומה ראו החסידות, מסמלי הגעגוע לארץ ישראל של יהדות אתיופיה, החסידות שנחו בהרים והעמקים מסביב לצפת. כמעט חודשיים שילדה קטנה בת ה-9, שעלתה לפני 3 שנים מאתיופיה, נעלמת בארץ ישראל ואף אחד לא יודע כלום.