הלאומיות ההינדית, שנחשבה בעבר לתנועת שוליים מסוכנת, כבשה בעשורים האחרונים את הלבבות בהודו. מי שאחראי לכך יותר מכל אדם אחר בהיסטוריה הוא ראש הממשלה, נרנדרה מודי בן ה-73, שמפלגתו צפויה לנצח בבחירות שהחלו אתמול (שישי) בהודו, מערכת הבחירות הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, ולהפוך לראש הממשלה השני בתולדותיה של הודו שנבחר לשלוש כהונות.

המנהיג שהפך את הלאומיות ההינדית לכוח מרכזי

בתקופת שלטונו של מודי הפכה הודו למעצמה עולמית ולכלכלה החמישית בגודלה בעולם. ד"ר לורן דגן עמוס, חוקרת הודו והמרחב ההינדו-פסיפי באוניברסיטת בר-אילן, מסבירה זאת בכך שמודי הצליח להביא להודו יציבות פוליטית לאחר שלושה עשורים של טלטלות. "היעדר ממשלה יציבה ששולטת במשך שנים בהודו הביאו לתקיעות כמעט בכל התחומים", היא אומרת ל'דבר', "מאז שמודי עלה לשלטון הודו נהנית מהיציבות. לצד זאת, הוא לא הצליח, ואולי לא מספיק ניסה, לרסן את העימותים החוזרים ונשנים בין הינדים למוסלמים."

מבקריו של מודי משמאל טוענים כי הדמוקרטיה של הודו מדשדשת: האיומים על עיתונאים, על יריבים פוליטיים ועל בתי המשפט הולכים ומתרבים, ובעוד מודי הולך ומטשטש את הגבול בין דת למדינה. מבקריו של מודי מימין מציינים את כישלונות הרפורמות האגרריות שהוביל, רפורמות שלא יצאו לפועל עקב מחאות ענק של חקלאים.

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בעצרת של מפלגת העם ההודית בראשותו לקראת בחירות 2024 בהודו (צילום: AP Photo/Manish Swarup)

אבל תומכיו ומבקריו של מודי מסכימים על דבר אחד: הוא השיג כוח חסר תקדים דרך הפיכת הלאומיות ההינדית למקובלת, רצויה, ואפילו פופולרית. האומה ההודית בת 1.4 מיליארד האזרחים, שבמשך עשרות שנים התגאתה בפלורליזם ובחילוניות שלה, זזה ימינה והפכה לשמרנית. המרוויח הגדול מכך הוא מודי, מנהיג המפלגה הלאומית ההינדית, שכן 80% מההודים הם הינדים.

מודי ומפלגת השלטון בהראטיה ג'נאטה (מפלגת העם) התמודדו בבחירות נגד קואליציה רחבה אך מפולגת של מפלגות אזוריות. הסקרים צופים להם ניצחון מוחץ, והשאלה שמעסיקה את מודי היא לא אם ינצח, אלא באיזה פער.

תנועת השוליים שגידלה ראש ממשלה

את עלייתו של מודי והשינוי שחולל בהודו לא ניתן להבין בלי להכיר את תנועת 'ראשטריה סוויאמסווק סאנג' (RSS) – תנועה לאומית הינדית שנוסדה לפני כמאה שנים, ובה צמח המנהיג שהפך את הלאומיות ההודית לכוח פוליטי דומיננטי במדינת הענק.

התנועה אליה הצטרף מודי כנער היתה תנועת שוליים שנתפסה כאיום קיצוני. כעת התנועה הזו נהנית מתור הזהב שלה, ומודי – מנהיג הזרוע הפוליטית שלה – מקווה לקבל שני שליש ממושבי הפרלמנט בניו-דלהי.

מודי נולד ב-1950 למשפחה ממעמד נמוך, ונחשף לתנועה דרך שאח'ה – מוסד חינוך בלתי-פורמלי לבנים המשלב חינוך דתי עם כישורי חיים ומשחקים. הוא רכש השכלה בסיסית, תרגל יוגה, למד הגנה עצמית, מדיטציה והיסטוריה הינדית. שם התגבשה זהותו כהינדי, ולצד חבריו נשבע להגן על המולדת.

מפגש של תנועת RSS ב-1939. בכיריה תמכו בפומבי בהיטלר ובנאצים (צילום: ויקימדיה קומונס)

בשנות השבעים הוא היה פעיל בתנועה במשרה מלאה, והסתובב בשכונות עוני רכוב על אופניים כדי לגייס חניכים לתנועה. "באותה תקופה, הינדים פחדו להתאחד", אמר לאיי.פי.  אמבלאל קושטי (76), שלדבריו היה מי שהכניס את מודי לאגף הפוליטי של התנועה בסוף שנות השישים בעיר מולדתם, גוג'אראט.."מטרתנו הייתה לאחד אותם. מעולם לא תיארנו לעצמנו שנזכה בכוח כזה".

כמה עשורים לפני כן, בעוד מהטמה גנדי הטיף לאחדות הינדית-מוסלמית, ה-RSS דגל בהפיכת הודו לאומה הינדית, בכוח במידת הצורך. עבור התנועה, התרבות ההודית אינה ניתנת להפרדה מההינדואיזם, בעוד שמבקרים אומרים שהפילוסופיה שלה מושרשת על עליונות הינדית.

בכירי התנועה תמכו בפומבי בהיטלר ובתנועה הנאצית, וחלקם אף ביקשו לאמץ את עקרונות הנאציזם בהודו. אולם הם התייחסו בעיקר לצורת המשטר של הנאצים, ולא תמכו בתורת הגזע הנאצית.

ב-1948, חודשים ספורים לאחר שהודו זכתה בעצמאות, פעיל RSS לשעבר ירה שלושה כדורים בחזהו של גנדי והרג אותו, אולם התנועה התנערה ממעשה הרצח. התמיכה בנאצים שנחשפו כאויבי האנושות, רצח גנדי וטענות להתססה נגד מוסלמים הביאו את ה-RSS לשולי החברה. התנועה הוצאה אל מחוץ לחוק והרשויות נלחמו בה.

בני נוער וילדים בפעילות של תנועת RSS באחמדאבאד, הודו (צילום: AP Photo/Ajit Solanki)

כיום מורכב ה-RSS מרשת של עמותות וארגונים, איגודים מקצועיים, ארגוני סטודנטים ואיגודי חקלאים. הכוח שלהם מגיע בסופו של דבר מ'מפלגת העם' שצמחה מהתנועה הזו. "עד מודי 'מפלגת העם' לא זכתה אף פעם ברוב בפרלמנט", אמר לאי.פי כריסטוף ג'פרלוט, מומחה לימין ההינדי. "עבור ה-RSS זה הישג חסר תקדים."

"המאבק הבסיסי בהודו אינו בין ההינדים לבין המוסלמים אלא בין ההינדים הארים הצפוניים לבין ההינדים הדראווידיים שחיים בדרום" מסביר דוד קינן, איש עסקים ישראלי החי בהודו מזה שני עשורים. ההינדים בהודו מורכבים משתי קבוצות של שבטים: הקבוצה הדרומית שהם צאצאי תרבות עמק ההינדוס העתיקה, והקבוצה הצפונית, המורכבת משבטים הודו-אירופים שהגיעו להודו סביב 1500 לפני הספירה.

במהלך 1500 השנים שקדמו לספירה הנוצרית (1500- עד 0) התערבבו שתי הקבוצות האלה ויצרו את התרבות ההינדית, אולם גם לאחר שהתערבבו נותרה חלוקה גאוגרפית ברורה. מצפון לבומביי ישנו רוב גדול של הינדים מהשבטים ההודו-אירופים (הארים), ולעומת זאת בדרום הרוב דראווידיים. קינן מציין שהמאבק ביניהם הוא המאבק הבסיסי וההיסטורי בהודו.

"כל ראשי הממשלה של הודו היו צפוניים, אבל הדרך בה ניסו לשלוט בהודו הייתה פלורליסטית – הם נתנו לכל אזור את האוטונומיה שלו. מודי לעומת זאת מנסה להכפיף את הדרום לצפון. הוא מנסה ליצור הינדואיזם חדש, שמבוסס על הגמוניה צפונית.

"בצפון יש משבר כלכלי גדול, ולכן התמיכה בשינוי שהוא מביא די גדולה. קרוב ל-700 מיליון הודים מהצפון נמצאים בסכנת רעב בעקבות שינויי האקלים שהביאה ההתחממות הגלובלית. יש הגירה פנימית מטורפת מהצפון לדרום. על רקע זה מודי מביא מדיניות אחרת ממה שהיה בהודו לפניו – מדיניות של הכפפת הדרום לצפון."

מודל גוג'ראט

הפריצה הגדולה של מודי לפוליטיקה התרחשה ב-2001, כשנבחר לראשות מדינת גוג'ראט. כמה חודשים לאחר מכן פרצו באזור מהומות אלימות בין הינדים למוסלמים בהן נהרגו לפחות 1,000 בני אדם. מודי נחשד כמי שתמך בשתיקה בפורעים ההינדים, אך הוא הכחיש את ההאשמות ובית המשפט העליון בהודו פטר אותו מהאישום מחוסר ראיות.

במקום שירסקו את הקריירה הפוליטית שלו, המהומות הלאומניות הזניקו את כוחו של מודי. לדברי ג'פרלוט, "מודי הכפיל את הכוח של הלאומיות ההינדית, תוך ניצול המתחים הדתיים לרווח פוליטי". בהמשך פנה מודי לבעלי הון ויצר איתם הסכמים ושיתופי פעולה שהובילו לתנופה בבניית מפעלים, בפיתוח וביצירת מקומות עבודה רבים עבור האוכלוסיה הענייה של גוג'ראט.

'מודל גוג'אראט', כפי שטבע אותו מודי, סימן את מה שיעשה כראש ממשלה. "מודי נתן ללאומיות ההינדית ניחוח פופוליסטי", אמר ג'פרלוט. "הוא המציא את זה בגוג'אראט, והיום הוא הגדיל את זה לכל רחבי המדינה".

עובדים בהקמת אתר לייצור אנרגיה ירוקה בפארק אנרגיה מתחדשת במדבר המלח של הכפר קארים שאחי, במחוז בהוג' שבמדינת גוג'ראט בהודו. "מודי נתן ללאומיות ההינדית ניחוח פופוליסטי" (AP Photo/Rafiq Maqbool)

"אני עובד בכל רגע כדי להפוך את הודו לאומה מפותחת עד 2047", אמר מודי בעצרת בחירות שנערכה השבוע בדלהי הבירה. הוא מצהיר על שאיפתו לבטל את העוני בהודו, ולהפוך אותה לכלכלה השלישית בגודלה בעולם.

התומכים במודי רואים בו מנהיג חזק, שאינו מפחד להתמודד עם אויביה של הודו, מפקיסטן ועד האליטה הליברלית. העשירים תומכים בו כי העושר שלהם גדל תחת שלטונו. העניים מצביעים לו בשל הסיוע החינמי שהודו מעניקה להם בזכות המדיניות שלו, ממזון, דרך חינוך ורפואה, ועד דיור. סיוע שמצליח לשכך את הסבל שנוצר מרמות אבטלה גבוהות ואינפלציה מתמשכת. מנהיגים מערביים וחברות ענק מסחריות מחזרים אחריו ללא הרף. הם רואים בהודו משקל נגד לסין, ומוקד כוח שלא ניתן להתנהל בעולם בלעדיו.

דגן עמוס מציינת את השינויים הרבים שהודו עברה תחת הנהגתו של מודי: "כשמסתובבים בערים המרכזיות של הודו רואים את הדגלים בכל מקום. זה משהו שלא היה לפני כן. אזורים מרכזיים הפכו להיות נקיים, כי העניים סולקו מהם בכוח, ויש מי שמבקר את זה. אבל גם רבים מהכפרים בספר התפתחו. נוצרו מערכות ביוב ושירותים. מעמד האישה עלה משמעותית – תמותת נשים בלידה פחתה. מדברים הרבה עכשיו בהודו על כך שנשים רבות יגשו לקלפיות לראשונה בחייהן. אלו שינויים שמודי הנהיג."

מודי בנה את המוניטין שלו בקפידה. בקריצה למקורות ההינדים שלו, הוא מתרגל יוגה מול צוותי טלוויזיה, משבח את סגולותיה של תזונה צמחונית ומטיף להשבת הודו לתור הזהב שלה. הוא גם מתייחס לעצמו בגוף שלישי.

סתיש אחלני, מנהל בית ספר, אמר לאיי.פי שהוא יצביע למודי. "גוג'אראט משגשגת – וכך גם הודו", אמר אחלני, "להיות הינדי זו הזהות שלנו; זו הסיבה שאנחנו רוצים מדינה הינדית. המוסלמים יצטרכו להיות אתנו. הם צריכים לקבל את זה ולהצטרף".

"מודי לא המליך את התנועה כשעלה לשלטון"

אך האם החינוך הרוחני והפוליטי של ה-RSS הוא הכוח המניע את כל מהלכיו שלמודי כראש ממשלה? על כך יש דעות שונות. "מודי הוא תוצר אידיאולוגי של ה-RSS במאה אחוז", אמר לאיי.פי. נילנג'אן מוקופאדיאי, הביוגרף של מודי, "הוא הצליח להשיג את מטרותיהם".

כך למשל, בשנת 2019, ממשלתו של מודי ביטלה את המעמד המיוחד של חבל קשמיר, האזור היחיד במדינה בעל הרוב המוסלמי, והעבירה חוק אזרחות שמפלה מהגרים מוסלמים ובני מיעוטים אחרים. בינואר האחרון מודי הגשים עוד אחד מהיעדים של ה-RSS כשפתח מקדש באתר של מסגד שנהרס במהומות אלימות. בשבוע שעבר הודיעה מפלגת העם כי תקדם קוד משפטי אחיד שיחול על כל אזרחי המדינה, מהלך שנתקל בהתנגדות של מנהיגים מוסלמים ובני מיעוטים אחרים.

הפגנה של סטודנטים מארגון אל-אסם נגד חוק האזרחות שמקדם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, שצפוי להפלות מהגרים מוסלמים ובני מיעוטים אחרים בקבלת אזרחות, בגווהארי, הודו (צילום: AP Photo/Anupam Nath)

ד"ר דגן עמוס חושבת אחרת. לדבריה, פועלו הפוליטי של מודי מורכב, הוא אינו פועל לפי התכנית של RSS, ולא מינה את אנשי התנועה לתפקידי מפתח בעשור בו הוא עומד בראש המדינה.

"מודי שומר על ארשת ממלכתית", אומרת דגן עמוס, "הוא לא מתנער מעברו בתנועה, ורואים מקומות בהם הוא מושפע מהחינוך ההינדי הלאומני, אולם אין לזהות את מהלכיו עם האידאולוגיה של התנועה גרידא. הוא מנהיג לאומי הינדי מובהק. למשל, הוא ראש הממשלה הראשון של הודו שמתייחס לפזורה ההינדית בעולם. כשהוא מבקר במדינות בעולם הוא מקדיש ימים שלמים למפגשים עם הקהילה ההינדית. ברור שזה קשור לתנועה שבה גדל. ועדיין, הוא לא המליך את התנועה הזו לאחר שעלה לשלטון."

"אם טראמפ ייבחר, תהיה נסיגה ביחסים עם ארה"ב"

דגן עמוס סבורה שבין אם מודי יחזק את כוחו, ובין אם כוחו יקטן, המגמות הנוכחיות בהודו יימשכו. ממשלתו של מודי תמשיך לחוקק חוקים שפוגעים במוסלמים, והעימותים הדתיים באזורים הרגישים ימשיכו. בתחום מדיניות החוץ, היא צופה שהודו תישאר שחקנית מרכזית במרחב הגלובלי וספציפית במרחב ההינדו-פסיפי, ושמדינות בכל העולם, ובמיוחד במערב, ימשיכו לחזר אחריה.

לתחזית הזו נלווה גם 'אבל' שקשור בתוצאות של מערכת בחירות אחרת, בצד השני של הגלובוס. "מה שיכול לשנות דברים בזירה הבינלאומית זה האפשרות שטראמפ ישוב לבית הלבן. בקדנציה הקודמת שלו כנשיא הייתה נסיגה במערכת היחסים של הודו וארה"ב. הוא האט משמעותית את התהליך ארוך השנים של ההתקרבות בין שתי המדינות".