הדי היריות שהרגו את יעקוב טוחי בערב יום שישי בשבוע שעבר עדיין מסעירים את הלבבות ביפו. ברביעי הוארך מעצרו של שוטר תושב יפו, החשוד כי רצח את טוחי, בחמישה ימים. תושבי יפו הפגינו מחוץ לכותלי בתי המשפט בדרישה למיצוי הדין עמו, ומשפחתו של השוטר עזבה את העיר מחשש לשלומם.
"יעקוב התאפיין בחיוך, שהפך אותו לנגיש" מספר דודו ג'לאל טוחי, "הוא היה מחובר לכל האוכלוסיות. מבחינתו, זה החיבור האנושי שבו תמך. הוא התנדב באיחוד ההצלה ובמד"א. הוא תמיד הגיע לכל מי שהזעיק אותו. ליד ביתו היה קטנוע של מד"א, וביומיום היה הולך עם ציוד מד"א".
יעקוב טוחי עבד בשגרירות ארה"ב. במסגרת עבודתו היה אחראי על מספר פרויקטים, ביניהם פרויקט קירוב לבבות בין יהודים לערבים. הוא אף עבד עם פליטים בתורכיה וביוון.
עדויות הקרובים: חסם צומת כדי לטפל בנפגע, ונורה
ביום הרצח, היום השלישי לחג עיד אל פיטר, נענה טוחי לקריאת עזרה. "הוא ירד לעזור בצומת במרחק 50 מטר מהבית" מספר בן דודו עבד סטל. יעקוב חסם את הצומת על מנת לטפל בנפגע. "השוטר הגיע, והתעורר ויכוח. השוטר יצא ממכוניתו והחל להכות את יעקוב. יעקוב נפל על המדרכה".
לפי סטל, השוטר שלף את נשקו ירה בטוחי 7 פעמים, תוך שהוא מלווה באישתו, באימו ובאחותו. לאחר הפסקה קלה, הוא השוטר ירה בטוחי ארבע פעמים נוספות, אומר סטל.
לג'לאל טוחי גרסה שונה במקצת לאירועים. לדבריו, לאחר מכות השניים הופרדו, והשוטר החליט להביא את נשקו מהמכונית וירה ביעקוב טוחי אחד עשר כדורים. כך או כך, כשעה לאחר האירוע נקבע מותו של טוחי, וגופתו הועברה למכון לרפואה משפטית.
"הסכמנו לנתיחת הגופה" מספר סטל, "אך הם משכו זאת עד למחרת אחה"צ. הפגנו באבו כביר כדי שישחררו את הגופה. העיכוב בנתיחה הדאיג אותנו". הוא מספר על ההלוויה, שהתקיימה במוצ"ש בשמונה בערב: "אלפים הגיעו, גם מחוץ ליפו. הוא הציל את חייהם של אנשים רבים".
הכאב והכעס: "מבקשים להרגיש שאנחנו לא סוג ב' בעיני המשטרה"
יעקוב טוחי הותיר לאחר מותו אם, שבה טיפל במסירות, ושתי בנות. "הבנות עם אימן" מספר ג'לאל טוחי, "בת ה-7 לא כל כך מבינה, אבל הבת הגדולה בת 11 תצטרך תמיכה ועזרה. יעקוב היה צמוד לבנותיו שהיה גאה בהן. הכל התערבב, עם כל החשכה שנפלה עלינו".
סטל מוסיף כי "המצב הנפשי של הבנות גורם לנו לבכות. הבת הגדולה אומרת 'אני לא אוהבת אף אחד, לקחתם ממני את אבא שלי'. אנו נהיה לצידן כמשפחה וכחברה".
"היד הקלה על ההדק מופנית גם נגד אנשים טובים", אומר ג'לאל טוחי. "החשש הוא שזה יכול לקרות לכל אחד. אנו מבקשים להרגיש שאנו לא סוג ב' בעיני המשטרה. זו אוכלוסייה לא עבריינית שתורמת לקהילה. אנו מבקשים צדק. אחרת זה לא יעבור בשקט. לא ניתן שההתייחסות ליעקוב תהיה כמו לעוד ערבי שנהרג".
סטל, המכהן גם כראש הוועד העממי ביפו, מספר כי התאפשר להם להיכנס לדיון בהארכת המעצר של החשוד. "בהתחלה הדיון היה בדלתיים סגורות. אחר כך המשפחה נכנסה, אבל לא איפשרו למפגינים להיכנס. אני מאמין שבפעם הבאה המשפט יהיה באולם גדול."
"אנו לא רוצים שמח"ש יטייחו את החקירה ויוציאו את הרוצח זכאי. זו פעם ראשונה שמאשמים שוטר ברצח. עורך הדין שלו טען שהוא בפוסט טראומה מהשירות. אם כך למה נתנו לו נשק? הוא הוציא אדם להורג. יש פה רצח שבוצע על ידי שוטר, וגם אם לא היה במדים, הנשק הוא מהמשטרה".
האווירה בעיר: "סוכת האבלים הייתה מקום של איחוד, אבל חלק מהתושבים מביעים את הכעס באלימות"
לאחר ההלוויה סערו הרוחות ביפו, ואנשים התאספו סביב בית החשוד ברצח. משפחת השוטר עזבה את השכונה. "יש כעס גדול כלפי המשטרה", אומר סטל, "כאילו אנו שעיר לעזאזל. אם שוטר מחליט להכות באמצע הרחוב, זה איבוד שליטה מוחלט במקום."
"תושבי יפו גילו איפוק רב במיוחד לנוכח המלחמה", הוא מוסיף, "לא מקובל עלינו שמנסים להפוך את תושבי יפו לאויבים, לבעיה דמוגרפית. האווירה הזו מתסיסה אנשים, ומאפשרת לאנשים כמו השוטר הזה לעשות מה שהוא רוצה, כאילו יש לו את הגנת המדינה. אנו אזרחי המדינה, ומגיע לנו לחיות בביטחון".
סטל מסרב לאפשר לאירוע לערער את יחסי הקהילות ביפו. "נוצרים ומוסלמים ביפו חיים יחד כל הזמן, ותומכים במשפחת טוחי נגד הרוצח. מאות יהודים הגיעו לסוכת האבלים לנחם. היא הייתה מקום של איחוד, שיתוף ואהבה".
"אנו משפחה מאוד גדולה ומחוברת ביפו", מוסיף ג'לאל טוחי. "האוכלוסיה היפואית התחברה ללא קשר לשייכות מפלגתית או דתית. הגיעו יהודים נוצרים מוסלמים לניחום האבלים. היה כעס רב נגד המעשה הנפשע של הרוצח, שלוח של משטרת ישראל".
"אנחנו לא רוצים לראות את הרוצח ביפו", קובע סטל. לדבריו, "אנחנו לא מענישים את המשפחה", אך הוא הוסיף: "אחותו ואשתו היו איתו בזמן האירוע, ואף אחת לא ניסתה למנוע אותו. אילו ניסו, יכול להיות שיעקוב היה בחיים היום".
"המצב קשה", אומר סטל, "יש המון כעס. חלק מהתושבים מבטא זאת באלימות. אנו נילחם כדי לעצור את השנאה, לא רק ביפו אלא בכל הארץ".
