כ-2.41 מיליארד עובדים חשופים מדי שנה לתנאי חום קיצוניים בעבודתם – עלייה של 34.7% לעומת תחילת שנות ה-2000, כך עולה מדו"ח חדש של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) לכבוד היום הבינלאומי לבטיחות בעבודה.  

על פי הערכות הארגון, 70.9% מכוח העבודה העולמי חשוף לתנאי חום קיצוניים בעבודתם, לעומת 65.5% בתחילת שנות ה-2000. להערכת הארגון, מדי שנה מתים כ-18,970 עובדים ונפצעים או נפגעים בעבודתם כ-22.85 מיליון עובדים כתוצאה מחשיפה לתנאי חום קיצוניים. 

עם זאת, ההשפעה של שינויי האקלים על עובדים חורגת הרבה מעבר לחשיפה לחום מוגזם, קובע הדו"ח, ויוצר "קוקטייל של סיכונים", אשר מביאים למגוון מצבים בריאותיים מסוכנים. הדו"ח מציין, שמצבים בריאותיים רבים של עובדים נקשרו לשינויי אקלים, כולל סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלות בדרכי הנשימה, הפרעות בתפקוד הכליות ומצבים בריאותיים נפשיים.  

להערכת הארגון, כמיליארד עובדים חשופים לקרינת UV גבוהה מהשמש, ולמעלה מ-18,960 איש מתים מדי שנה מסרטן העור (שאינו מלנומלי) כתוצאה מחשיפה זו בעבודתם. 

1.6 מיליארד עובדים חשופים ככל הנראה לזיהום אוויר במקום עבודתם, הגורם למותם של כ-860 אלף עובדים מדי שנה. 

עוד עולה מהדו"ח, כי כ-870 מיליון עובדי חקלאות ברחבי העולם חשופים לחומרי הדברה הגורמים להרעלה ולמותם של כ-300 אלף מהם מדי שנה. כ-15 אלף עובדים נוספים מתים מדי שנה כתוצאה מחשיפה לטפילים ולמחלות המועברות על ידי בעלי חיים.  

"ברור ששינויי האקלים כבר יוצרים סכנות בריאותיות משמעותיות נוספות לעובדים", אמרה מנאל עזי, ראש צוות הבטיחות והבריאות התעסוקתית בארגון העבודה הבינלאומי. "חיוני שנשים לב לאזהרות הללו. שיקולי בטיחות ובריאות בעבודה חייבים להיות חלק מההיערכות שלנו לשינויי האקלים – הן ברמת המדיניות והן בשטח.

"הזכות לעבודה בסביבה בטוחה ובריאותית מוכרת כאחד מעקרונות היסוד והזכויות הבסיסיות ביותר של ארגון העבודה הבינלאומי. עלינו לעמוד במחויבות זו ביחס לשינויי האקלים, בדיוק כמו בכל היבט אחר של העבודה". 

הדו"ח בוחן גם את התגובות הנוכחיות של המדינות, כולל תיקון או יצירה של חקיקה, תקנות והנחיות חדשות, ושיפור אסטרטגיות להפחתת אקלים – כגון אמצעים להתייעלות אנרגטית בסביבות עבודה.

תוכן החקיקה משתנה במידה ניכרת בין מדינות, אך בחלקן החלו בהגברת המעקב הרפואי אחר מצב העובדים, בעדכון רשימת מחלות המקצוע, ברגולציה המגבילה את היקף החשיפה התעסוקתית לגורמים העשויים להזיק לבריאות, בהגברת ההדרכות והמידע, ובהסדרת שיטות עבודה של הערכת סיכונים ואמצעי מניעה במקומות העבודה.