1 מכל 16 גברים דרוזים בני 18 ומעלה הוא נכה צה"ל, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על האוכלוסייה הדרוזית שהתפרסמו לרגל חג נבי שועייב שהסתיים אתמול (שישי). לפי הנתונים, מתוך 67.4 אלף נכי צה"ל (ב-2022), 3.4 אלף (5.0%) הם דרוזים, עוד חושפים הנתונים את מצוקת הדיור בה נתונה העדה.
לפי הלמ"ס, העדה הדרוזית בישראל המונה כ-152 אלף בני אדם היא הקהילה הדרוזית השלישית בגודלה בעולם לאחר סוריה ולבנון. 80.5% מהדרוזים מתגוררים במחוז צפון, ב-17 ישובים. בשני ישובים במחוז חיפה (דאלית אל כרמל ועוספיא) מתגוררים 18.6% מהדרוזים. מרבית יישובי הדרוזים הם הומוגניים או בעלי רוב מוחלט של הדרוזים. במע'אר, הישוב השלישי בגודלו מבחינת האוכלוסייה הדרוזית, מהווים הדרוזים 57% מהאוכלוסייה. שיעור גידול האוכלוסייה הדרוזית עמד ב-2022 על 1.1%. כ-23.8% מהדרוזים הם בני 0-14 (בקרב היהודים – 27.5%, המוסלמים – 32.3%, ובקרב הנוצרים – 20.6%).
משק בית דרוזי מכיל בממוצע 3.77 נפשות, שני בגודלו רק למשק הבית המוסלמי (4.3 נפשות בממוצע). לעומת זאת מספר ילדים ממוצע לאישה דרוזית עומד על 1.85 ושיעור גידול האוכלוסייה עומד על 1.1%. מכאן שמשק הבית הממוצע גדול מהמשפחה הגרעינית הממוצעת. דבר המעיד על מצוקת דיור בקרב הדרוזים, משפחות צעירות רבות לא מסוגלות להקים בית בנפרד ממשפחתן המורחבת.
נתוני מרשם האנשים עם מוגבלות מעלה את המחיר הנסתר של השתתפות הדרוזים בכוחות הביטחון. מתוך 67.4 אלף נכי צה"ל (ב-2022), 3.4 אלף (5.0%) הם דרוזים. שיעור נכי צה"ל בקרב דרוזים בני 18 ומעלה היה 31.7 ל-1,000 נפש, גבוה באופן ניכר מהשיעור בקרב יהודים ואחרים בני 18 ומעלה (11.9 ל-1,000 נפש). פער משמעותי נמצא גם בקרב הגברים הדרוזים לעומת הגברים היהודים והאחרים (62.6 לעומת 22.5 ל-1,000 נפש, בהתאמה). כלומר, 1 מכל 16 גברים דרוזים בני 18 ומעלה הוא נכה צה"ל, לעומת 1 מכל 44.4 גברים יהודים ואחרים בני 18 ומעלה. ככלל כ-20.4 אלף דרוזים רושמים כבעלי מוגבלות. שני סוגי המוגבלות הנפוצים ביותר בקרב דרוזים עם מוגבלות היו מוגבלות פיזית ומחלות כרוניות.
83.8% ממשקי הבית של הדרוזים היו משקי בית עם מועסקים, גבוה מהאחוז בקרב המוסלמים (79.3%) ומהאחוז בקרב הנוצרים הערבים (77.7%). אך שיעור הגברים הדרוזים המשתתפים בכוח העבודה הגיע ב-2023 ל-66.2% (לעומת 63.7% בקרב המוסלמים ו-68.0% בקרב הנוצרים הערבים). בקרב הנשים הדרוזיות הגיע שיעור משתתפות בכוח העבודה ל-47.4% (לעומת 34.0% בקרב המוסלמיות ו-56.7% בקרב הנוצריות הערביות).
בשנת 2023, 65.6 אלף דרוזים היו מועסקים, שיעור התעסוקה בקרב דרוזים הגיע ל-54.9%. 28.3% מהמועסקים הדרוזים עבדו כעובדי מכירות ושירותים ו-23.2% עבדו כעובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים. 16.6% עבדו בענף מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי, 13.5% עבדו בענף חינוך ו-13.4% מהמועסקים עבדו בענף התעשייה. כלומר מרבית המועסקים עוסקים במקצועות בהם השכר נמוך או בינוני. בהתחשב בנתון המועסקים, הדבר מעיד על אוכלוסייה עניה ביחס לאוכלוסייה הישראלית הכללית.
עוד עולה מהנתונים שבשנת 2022, היו 24.1 אלף דרוזים היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים במשרד הרווחה והביטחון החברתי. שיעור הרשומים בקרב כלל האוכלוסייה הדרוזית עמד על 161.5 ל-1,000 נפש, והיה גבוה יותר משיעור הרשומים בקרב כלל אוכלוסיית ישראל, 118.2 ל-1,000 נפש – פער של 36%. עוד עולה ש-53.6% מהדרוזים הרשומים היו נשים ו-46.4% היו גברים.
פילוח הנתונים מעלה כי שיעור הרשומים במחלקות לשירותים חברתיים בקרב הדרוזים היה גבוה משמעותית משיעור הרשומים בכלל האוכלוסייה בקבוצת הגיל 64-25 (44.1% לעומת 34.5%, בהתאמה) ובקבוצת הגיל 74-65 (בפער קטן יותר).
תמונת המצב שונה בקרב הצעירים עד גיל 25, כלומר באלה התלויים באחרים לפרנסתם. הקבוצה האמורה להשתלב בשוק העבודה זקוקה יותר לשירותי הרווחה, דבר המלמד על רמת השכר הממוצעת ועל שיעורי העוני. לעומת זאת רשת הביטחון החברתית נותנת מענה לאוכלוסיות הפגיעות יותר צעירים עד גיל 25.
בחינה של מערכת החינוך הדרוזית מעלה כי 1.8% מהדרוזים לא למדו כלל. מאלה שכן למדו: 1.2% לא קיבלו תעודה, ל-26.6% השכלה יסודית או חטיבת ביניים, 11.0% סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, 37.4% קיבלו תעודת בגרות, 4.0% קיבלו תעודת סיום של בית ספר על-תיכוני שאינה תעודה אקדמית ו-13.1% קיבלו תואר אקדמי או תעודה אקדמית.
43.5% מהדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 34.6% ממסיימי התיכון בחינוך הערבי. מספר הסטודנטים הדרוזים ירד ב0.2% בשנה שעברה ביחס לשנה הקודמת לה. אך מאז שנת 2000 גדל מספר הסטודנטים הדרוזים פי 3.5. עם זאת הפער המגדרי בקרב הסטודנטים ממשיך להתקיים. 26.3% בלבד מהגברים הדרוזים המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך 8 שנים מסיום התיכון, לעומת 59.3% מהנשים הדרוזיות.
בשנת 2021 שיעור המורשעים במשפטים פליליים בקרב האוכלוסייה הדרוזית היה כ-301 ל-100,000 נפש. שיעור זה גבוה מהשיעור בקרב כלל תושבי ישראל שאינם דרוזים (כ-271 ל-100,000 נפש). שיעור העומדים לדין בקרב האוכלוסייה הדרוזית בשנת 2021 עמד על כ-329 ל-100,000 נפש.
פילוח העבירות מעלה תמונה מורכבת יותר. העבירות השכיחות ביותר בקרב המורשעים הדרוזים היו: עבירות כלפי הסדר הציבורי (23.7%), עבירות רישוי (23.1%) ועבירות כלפי חיי אדם וגופו (16.4%). מכאן ניתן להניח שמרבית המורשעים, הורשעו בעקבות מחאות ומתוקף "חוק קמיניץ".
