השבוע לפני 75 שנים ב-20.1.1942 החלה "ועידת ואנזה", בה נפגשו נציגים מזרועות שלטון רבות בגרמניה הנאצית לארוחה, ולשיחה בת 90 דקות בה דנו בהשמדת יהודי אירופה וגזל רכושם כסוגיה לוגיסטית. שום דבר חדש לא נולד במפגש הזה, תפיסת העולם הנאצית הייתה מושרשת הרבה לפני כן ורצח המוני של היהודים כבר החל מספר חודשים קודם לכן, בשטחים שכבשה גרמניה מברית המועצות במבצע "ברברוסה" ובתקופה בה התקיימה מחנה ההשמדה בלזץ כבר היה בבניה. בוועידה נידונה חלוקת סמכויות הביצוע של רישום היהודים, גירושם ואיסוף רכושם כבעיה בירוקרטית, ללא קשיים מוסריים ובכך היא מאפשרת לחוקרים לחשוף חלק מהמנגנון הנפשי שאפשר את השואה – ניסוח השמדת עם כסוגיה לוגיסטית ותו לא.

קצין הס.ס אדולף אייכמן נתפס על ידי סוכני מוסד ישראלים, וד"ר קרל אברהרד שנגארת מהמשטרה שנתפס על ידי הבריטים, ושניהם נידונו למוות. איש ממשתתפי הוועידה האחרים לא נשפט לעונשים חמורים בתום המלחמה.

אדולף אייכמן מהס.ס (מימין) נתפס ע"י סוכני מוסד ישראלים, וד"ר קרל אברהרד שנגארת מהמשטרה נתפס ע"י הבריטים. שניהם נידונו לעונש מוות. (צילום: AP | ויקימדיה)

אדולף אייכמן מהס.ס (מימין) נתפס ע"י סוכני מוסד ישראלים, וד"ר קרל אברהרד שנגארת מהמשטרה נתפס ע"י הבריטים. שניהם נידונו לעונש מוות. (צילום: AP | ויקימדיה)

לאחר הוועידה הופצו 30 עותקים של הפרוטוקול, אותו רשם אדולף אייכמן, כאשר רובם לא נמצאו וככל הנראה הושמדו במכוון. ב-1947 נמצא עותק ראשון במשרד החוץ הגרמני ורק דרכו נודע לעולם, כמה שנים מאוחר יותר, על עצם קיום הוועידה.

באירוע עצמו דובר בגירוש היהודים ובחיסולם, כאשר שום ויכוח לא התעורר לגבי עצם גורל היהודים, אלא רק לגבי ההגדרה מיהו יהודי, ומה יש לעשות ב"מישלינגים" – בני התערובת שרק חלק מסביהם וסבתותיהם יהודים.

פרופסור שלמה אהרונסון הוא היסטוריון ישראלי שהיה בעברו כתב קול ישראל בזמן לימודיו בגרמניה, וחקר את נושא ועידת ואנזה. בין עיסוקיו במחקר אקדמי ותפקידים עיתונאיים, היה יועץ למספר סרטים דוקומנטריים ועלילתיים על הוועידה ועל האיש שזימן אותה – ריינהארד היידריך.

מתי התגלה קיומה של ועידת ואנזה?

"היא התגלתה באיחור. כאשר בעלות הברית הכינו את משפטי נירנברג, הן לא ידעו על המסמך הזה (פרוטוקול הועידה, א.ר.). הוא נפל בידיהן, רק כאשר האמריקאים הכינו בנירנברג משפטים משלהם ואז המסמך הפך לידוע וזה נכנס לדיונים, בעזרת ד"ר פריץ באואר (יהודי אשר היה התובע הכללי בגרמניה לאחר המלחמה וסייע ללכידת אדולף אייכמן, א.ר.), והוא השתמש בו גם בתביעות שהוא יזם. הדבר החשוב היה פורום המשתתפים במפגש, וגם המשמעות – זה היה המהלך של ריינהארד היידריך לרכז בידיו כל דבר שנוגע ליהודים, כדי שלא כל אחד ימשוך לכיוון שלו ויהיה בלאגן".

כשאומרים "ועידה" למה הכוונה?

"ועידת ואנזה הייתה פגישת עבודה של כשעה וחצי, אבל צריך להבין בשביל מה הם קיימו אותה. הימלר, הממונה על היידריך, רצה להיות בטוח שהטיפול ביהודים ירוכז ממקום אחד – שלו ושל היידריך. הם חששו שהפקידים האזרחיים שהיו בוועידה יעשו בעיות, ישאלו שאלות וירצו לראות מסמכים. הם רצו לרכז את כל העניין מבחינת סמכויות ושלא יהיו בעיות של סדר. אני הוספתי לזה את התובנה שלא מדובר בסתם סדר, אלא בשליטה מוחלטת בגורלם של היהודים, ברכושם של הנרצחים, בביטול האזרחות הגרמנית של היהודים שגורשו. מה שמעורר את התחושה הקשה זו הצורה העניינית שבה הם דיברו על רצח, על "רצחת וגם ירשת", והעניין שהיה חשוב להם במיוחד היה לקבוע במדוייק מה יקרה ליהודי שיוצא משטח הרייך – מאבד את אזרחותו, מאבד את רכושו, מאבד את מעמדו הבינלאומי כפליט, והיו כאלה, אפילו לפי החוק הגרמני. זו הייתה מבחינתם "הסדרה", סליחה על המילה, של הבעיה היהודית, מכל אספקט שניתן להעלות על הדעת וכך היה באמת.

רשימת היהודים (תמונה מתוך ויקימדיה)

רשימת היהודים (תמונה מתוך ויקימדיה)

"כשאני הגעתי לאתר עצמו, בתחילת שנות ה-60, לא רצו לתת לי להיכנס. לא שלא התגברתי על המכשול הזה, אבל הרעיון אז היה שזה שימש כבית יתומים מרובע קרויצברג, ולא רצו שזה "יפול לידיים" של יהודי או ישראלי וכשנכנסתי לשם ועמדתי בתוך החדר שבו הייתה הישיבה, נשענתי עם המרפק בלי להרגיש על האח, ששיחקה תפקיד גם בוועידה עצמה. המקום הפך לאט לאט לנכס ציבורי של העיר ברלין, אך לגבי השאלה העיקרית בעיני, של מטרת הוועידה – זה נושא בני התערובת. חצי מהפרוטוקול עוסק בסוגיה הזו. הם חיפשו נוסחה שתתאים לכל הרשויות של המדינה, וחיפשו הגדרה קלה ליותר לביצוע של "מיהו יהודי" ובזה עסקו. נעשו כמה סרטים שהמחיזו את הפרוטוקול של הוועידה הזו. בימים הראשונים של השלטון הנאצי, ראש הגסטפו היה מופקד על הקביעה מיהו יהודי, ואף שלא היה חבר מפלגה, הוא בחר בהגדרה מאוד נוקשה, וזה יצר להם בעיות. בוועידה נקבעה הגדרה פחות מחמירה. התעוררה שם שאלה, מה עם 'חצי הכוס המלאה?'"

האם משתתפי הוועידה נטו להאמין באופן אישי בתורת הגזע או שהם הבינו שזו תחבולה פוליטית וכלכלית של שוד בהיקף עצום?

"גם זה וגם זה".

מה לדעתך חשוב שיסמל הזיכרון של ועידת ואנזה?

"הבירוקרטיזציה של השואה. זאת היא הדוגמא הקלאסית. זה הפך להיות מסמך בירוקרטי שחל על כולנו, עליך ועליי, על עוללים וזקנים, כאשר הגישה היא לחלוטין בירוקרטית. היידריך השיג את מה שרצה – כל הטיפול ביהודים הוא עניין בירוקרטי שמצוי בידי רשויות הס.ס, ובכללן מנגנון הרצח, אבל גם גזל הרכוש, אבדן הזהות והשייכות ההיסטורית. המסמך הזה בא להעביר אותן מהעולם ולאחר מכן זה התחיל לעבוד". אהרונסון הסביר כי הוועידה לא בישרה על שום עיקרון חדש, אלא הבהירה את חלוקת הסמכויות, ובייחוד את הרחבת הסמכויות של הס.ס. "לאחר הוועידה, הימלר לא פעל רק דרך סגנו היידריך, כ'ראש משטרת הביטחון וה-ס.ד', אלא היו לו מפקדי משטרה שהיו כפופים ל"עיקרי ואנזה".

כיום הוילה בואנזה היא מוזיאון המספר את סיפור הוועידה וכולל הדרכות בשפות רבות, כולל בעברית.