"איך הייתם מרגישים אם בן אדם שאתם הכי אוהבים בעולם היה נמצא במצוקה?", אמרה היום (שני) אביבה סיגל, רעייתו של החטוף קית' סיגל, במסיבת עיתונאים של מטה משפחות החטופים בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב, בעקבות הסרטון שפרסם חמאס בשבת, שמופיעים בו סיגל ועמרי מירן. "בוכה, עצוב, חוסר אונים, מדוכא ומתחנן, מתחנן שתוציאו אותו מהגיהנום. אי אפשר להסביר במילים איזו טלטלה עברנו מאז הסרטון. אני לא מסוגלת לראות את הסרטון ולראות את קית' עצוב כל כך. אני יודעת מה זה להיות שם. אני יודעת מה זה להתחנן לעזרה. אני יודעת מה ההרגשה של לאבד תקווה. תחזירו לי את קית'! תחזירו לי את התקווה. תחזירו לקית' ולכל החטופים את החיים".

שיר סיגל, בתו של קית' סיגל: "אבא, אנחנו רוצים לחזק אותך ולהודות לך על שמצאת את הכוחות להיות חזק ונחוש וגם להעביר את כל הרגש והגעגוע בסרטון. חיזקת אותנו כמו שאני בטוחה שקיווית לעשות. אתמול, בערב חג החירות, אני ואימא שלי דיברנו בטלפון עם חברי קבינט ושרים רבים על החירות שנלקחה מאיתנו וממך לפני יותר מחצי שנה. סיפרנו להם עליך, ועל פסח בשנה שעברה שזכור לכולנו כמשפחתי ואוהב, ונראה כרגע כל כך רחוק. כולם הבטיחו שיעשו כל שיידרש כדי להחזיר אותך הביתה.

"זה הזמן למעשים, אבא שלי ועם ישראל כולו סומך עליכם שתחליטו החלטות אמיצות ומוסריות. אנחנו נלחמים כבר יותר מחצי שנה! נמאס לי! אתם צריכים לנהל את המאבק להחזרתם, לא אנחנו. לא במשמרת שלי האסון קרה! אתם נבחרתם על ידי הציבור להוביל את המדינה! במשמרת שלכם קרה המחדל הגדול ביותר בתולדות המדינה, והמשימה הכי חשובה ודחופה שיש לכם לעשות כרגע היא להחזיר אותם הביתה".

"כל עם ישראל איתנו. אני רוצה שסמוטריץ' יגיד את המשפטים שלו אם יהיה לו בן חטוף. שיתסתכל לאימא שלי בעיניים".

אילן סיגל, בתו של קית' סיגל: "אבא, אני בטוחה שאין יום שעובר שאתה לא שואל את עצמך איך זה הגיוני שאתה עדיין שם. אני רואה בסרטון שהלב שלך שבור וחשוב לי שתדע שגם אנחנו כאן שבורים, מדינה שלמה שבורה. אני רואה את חוסר האונים בעיניים שלך, אני רואה את האכזבה הקשה ואני רואה את הפחד, אבל אני רואה גם את התקווה והאמונה בנו ובמדינה שאתה כל כך אוהב.

"אני פונה למנהיגים שלי ושלך, מנהיגות היא דבר קשה ומורכב. הנהגה טובה לא נמדדת על ידי כבוד או אגו אלא על ידי מחוייבות, גמישות ואחריות. אין לנו זמן יותר וזה הזמן להחזיר את האזרחים שלנו הביתה. אנחנו יודעים שיש כרגע עסקה על השולחן ואנחנו מבקשים שתעשו הכול כדי שהיא תצא לפועל. זה לא יהיה נוח ויהיו לזה משמעויות, אבל העם היהודי והאנשים שחיים במדינה הנפלאה שלנו חייבים לדעת בביטחון מלא שאם חלילה הם ייחטפו אל מחוץ לגבולות המדינה – ההנהגה שלנו תחזיר אותם הביתה בכל דרך אפשרית.

"אבא, חשוב לי להבטיח לך שאתה לא הולך למות שם במנהרות בעזה, אתה הולך לחזור הביתה וממש עוד כמה ימים לחגוג איתנו את יום ההולדת ה-65 שלך. אנחנו מחכים לך. בבקשה תחזיק מעמד".

לי סיגל, אחיו של קית' סיגל: "אם שר בממשלה שנראה יהודי יכול להגיד שהחיים של החטופים והמתים בעזה לא מספיק חשובים, הוא כנראה חסר ערכים יהודיים שאנחנו גדלנו עליהם. מדינה יהודית היא דמוקרטית ויהודית. שיגיד לנו בפנים שהחטופים לא מספיק חשובים. אני לא חושב שהוא יעשה את זה".

דני מירן, אביו של עמרי מירן: "עמרי, לאחר שראיתי אותך, התמלאתי אושר ושמחה לראות אותך בחיים. בן יקר שלי, ראיתי את זקנך, ראיתי את פניך, את עיניך ההעצובות מלאות הגעגועים, לא ראיתי וחסר לי מאוד ההחיוך הנצחי שלך, חיוך אשר גם בתקופות קשות לא ירד מעל פניך.

"עמרי בן יקר, ראיתי שאתה חלש ורפה, כחוש ודואג. גם אני דואג, אני דואג כי שבעה חודשים לא ראית את משפחתך, משוכנע אני שאתה מנסה לדמיין את הילדות, את לישי, את אחים ואותי.

"עלמא החלה לצעוד את צעדיה הראשונים, מראים לה תמונות שלך ומלמדים אותה לזהות ולהגות אבא בתקווה שתזהה אותך לכשתגיע. רוני יודעת שאתה בעזה, בכל הזדמנות מזכירה לי שאתה בעזה, היא שאלה את לישי 'האם עמרי עדיין אבא שלי?'. היא מתגעגעת, ולפי ההתנהגות שלה, זו לא הילדה שהכרת. עמרי חזור אליי, חזור אלינו, כולנו מתגעגעים ומצפים ליום שבו נוכל לחבק אותך".

"מדברים על העסקה… אני פונה לסינואר, אשר אותה בבקשה. לחברי הקבינט, אשרו כל עסקה, החטופים נמקים במנהרות. גלו מנהיגות לנו ולעם הבוכה עם המשפחות".

"שסמוטריץ' עוריד את הכיפה, הוא לא יהודי. זאת לא היהדות שאני גדלתי עליה. אני גדלתי על פדיון שבויים. הוא כנראה ינק רעל מחלב אימו".

לישי לביא-מירן, אישתו של עמרי מירן: "כילידת שדרות ותושבת העוטף במשך כל חיי תמיד חלמתי לבנות את ביתי ולגדל את ילדיי באזור המופלא הזה. כך גם עשיתי יחד עם עמרי. ב-7 באוקטובר האידיליה השתנתה וגן העדן הפך לגיהנום. עמרי נחטף לנגד עיניי ולנגד עיני בנותינו לאחר שהיינו בני ערובה כמשפחה בבית שלנו במקום שאמור להיות הכי בטוח.

"204 ימים חלפו עד שראיתי אותו ועד ששמעתי את קולו. יש לנו דרך ארוכה לשיקום, אבל היא לא תוכל להתחיל עד שעמרי יהיה פה ונוכל לתת לו חיבוק. עד שכולם יהיו פה.

"הדבר שהכי מתאר את עמרי אלו העיניים המבריקות שלו והחיוך שלעולם לא ירד מפניו. לראות אותו ללא הניצוץ בעיניים וללא החיוך היה אחד הדברים הכי קשים שחוויתי בימים אלו. עמרי סומך עליכם, אני סומכת עליכם שתחזירו אותו ושהחיוך יוכל לחזור על פניו.

"אנחנו מודעים לכך שיש עסקה קונקרטית על השולחן. אל תפספסו עוד הזדמנות להחזיר את עמרי שלי ואת כולם. אתם חייבים לנו את זה. וכשאני אומרת אתם – אני מתכוונת ממשלת ישראל, קבינט המלחמה, וראש ממשלת ישראל. כל קובעי המדיניות אשר במשך שנים לא טיפלו באיום חמאס, אחראים לאסון 7 באוקטובר, ועתה אחראים לשמור על החוזה החברתי בין מדינה לאזרחיה ולהחזיר את עמרילי שלי הביתה, להחזיר את כולם הביתה. והדרך היחידה להחזיר את כולם זאת עסקה".