בריטניה וצרפת כורתות ברית חדשה, 120 שנים אחרי "ההסכמה הלבבית" (Entente Cordiale). ההסכם המקורי מ-1904 סלל את הדרך ליחסים חזקים יותר בין שתי המדינות, אך הפעם האומות שואפות להשתמש בשותפות כדי לחזק את המחויבות האירופית לאוקראינה ולהפעיל לחץ על ארה"ב.

במכתב ששלח לאחרונה ל"טלגרף", הדגישו שר החוץ הבריטי דייויד קמרון ומקבילו הצרפתי, סטפן סז'ורנה, השר לענייני אירופה וחוץ, את "המחויבות המתמשכת לידידות שלנו" ואת רצונם "ליצור עולם טוב יותר".

אבל הפעם הרבה מוטל על הכף. המלחמה באוקראינה ממשיכה להשתולל. התמיכה האמריקאית באוקראינה כבר לא איתנה כבעבר: חבילת סיוע של 60 מיליארד דולר נתקעה בקונגרס רק עד השבוע. תגובת אירופה בינתיים מתונה, מאחר שהאיחוד האירופי משוסע ומפולג.

האם הברית האנגלו-צרפתית תוביל לצעדים דומים של מדינות נוספות? קמרון וסז'ורנה בהחלט חושבים כך. הם מזמינים מנהיגים אחרים "לנצל יחד את ההזדמנויות שמציעה השותפות שלנו". בתור חברים מרכזיים בנאט"ו, יש להם "אחריות להניע את הברית להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה", ראשית בדרישה למחויבות מוגברת מצד אירופה וארה"ב, ושנית בלחץ מסיבי לחיזוק גופי הביטחון האירופיים.

מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר 2022, שתי המדינות תמכו נחרצות באוקראינה וענו על דרישותיה להגן על הטריטוריה הריבונית שלה. זה כלל אספקת נשק קטלני, סיוע, אימונים ומימון.

בריטניה, למשל, הייתה אחראית לשני פרויקטים גדולים למתן סיוע צבאי לאוקראינה מאז הפלישה לקרים ב-2014. מבצע אורביטל כלל הכשרה אינטנסיבית של 22 אלף חיילים מהכוחות המזוינים של אוקראינה. מבצע אינטרפלקס שיפר מאוד את יכולות הנ"ט של אוקראינה לפני הפלישה, ומאז סיפק סיוע והכשרה מרוכזים נוספים, בסכום של יותר מ-5 מיליון דולר ב-2023-2022.

בריטניה שיתפה פעולה עם תשע מדינות בהכשרת 17 אלף מתגייסים אוקראינים בקורס של חמישה שבועות בבריטניה, והובילה הכשרה של 67 אלף חיילים אוקראינים ביותר מ-30 מדינות.

בריטניה וצרפת לחצו יחד על האיחוד האירופי, ועל גרמניה בפרט, להתחייבויות חסרות תקדים לסיוע צבאי. בכך הפכה בריטניה למובילה אסטרטגית של אספקת מערכות נשק מתוחכמות לקייב, כולל העברת טנקי הקרב הראשיים של צ'לנג'ר 2, שהוכרזה בינואר 2023, והניעה את גרמניה להעביר את טנקי Leopard 2 פחות משבועיים לאחר מכן.

התמיכה של בריטניה והולנד גרמה לאחרונה להקמת קואליציה אווירית בינלאומית חדשה, שכוללת את ארה"ב, לרכישת מטוסי F-16 לאוקראינה, מה שמאפשר תיאום טוב יותר עם מדינות נאט"ו.

השאלה היא אם המחויבות של בריטניה וצרפת חזקה מספיק כדי לגרום למדינות נוספות להצטרף. העברת טילי 'צל הסערה' לחצה על ארה"ב לתרום עוד מערכות טילים טקטיות, ודחפה את גרמניה לשקול להעביר לאוקראינה את טילי השיוט 'טאורוס'. עם זאת, קנצלר גרמניה, אולף שולץ, עדיין לא התחייב לכך.

אבל יש גם פערים מדאיגים. העיכובים באישור חבילת הסיוע של ארה"ב לאוקראינה מחזקים את החששות שמא ארה"ב תפר את התחייבויותיה, ואף תפסיק לתמוך באירופה.

***

אמליה הדפילד היא ראש המחלקה לפוליטיקה באוניברסיטת סארי, בריטניה

מאמר זה פורסם באתר Theconversation.com, ומתפרסם ב'דבר' בכפוף לרישיוןCreative Commons. לקריאת המאמר המקורי (באנגלית) הקישו כאן.