דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"א בסיון תשפ"ד 17.06.24
28.5°תל אביב
  • 25.1°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 24.2°חיפה
  • 26.8°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 33.3°אילת
  • 28.4°טבריה
  • 22.4°צפת
  • 28.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עבודה

"הסתה ופגיעה ברגשות": בית הדין לעבודה אישר פיטורי עובד ערבי שפרסם פסוקי קוראן אחרי 7 באוקטובר

עובד בחברה-בת של כללית פרסם בסטטוס בווטסאפ פסוקים העוסקים ב'מלחמה למען אללה', ופוטר לאחר תלונות עובדים ובירור | למרות טענתו שניתן לפרש את הפסוקים במגוון דרכים, בית הדין קבע שהפיטורים סבירים, עקב העיתוי והרגישות הציבורית

בית הדין האזורי לעבודה בבת ים (צילום: Shutterstock)
בית הדין לעבודה. קבע כי החברה התנהלה כמצופה ממעסיק סביר (צילום: Shutterstock)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב התיר את פיטוריו של עובד ערבי בחברת 'כללית הנדסה', חברה בת של כללית, לאחר שפרסם שלושה פסוקי קוראן בערבית אחרי 7 באוקטובר, אותם ניתן לפרש כהסתה נגד מדינת ישראל בזמן המלחמה. 

העובד שימש כמהנדס שירות במחלקת המעבדות בחברה, שאחראית על תמיכה טכנית בבתי החולים של כללית. הוא פרסם את הפסוקים כסטטוסים שהיו חשופים לכלל אנשי הקשר שלו באפליקציית ווטסאפ. 

בפרסום הראשון נכתב: "אילו רצה אללה, היה גובר הוא עליהם, אך הוא חפץ להעמידכם במבחן זה מול זה. הנהרגים במלחמה למען אללה – הוא לעולם לא יוריד מעשיהם לטמיון" (סורה 47, פסוק 5).

הפסוק פורסם לצד פרשנות, לפיה לאלוהים יש היכולת לגרום לכך שה"כופרים" לא ינצחו לעולם עד שישמידו המוסלמים את רובם. אולם, כך על פי הפרשנות, אלוהים מעמיד את מאמיניו במבחן כדי לבחון את אמונתם, על מנת שיקיימו את מצוות הג'יהאד. 

בפרסום השני נכתב: "כזו היא מכת ריבונך בהכותו את הערים בעודן מחזיקות בעוולתן; מכתו כבדה ועזה" (סורה 11, פסוק 103).

הפרסום השלישי, שנצבע בצבעי דגל פלסטין, וכלל ציטוט של שני חכמי הדת אלבּוח'ארי  ומוסלם, וציטוט נוסף מספרו של אבן תיימיה, 'מג'ימוע אלפתאוי', המתייחסים לכך שציבור המאמינים באהבתם זה לזה דומים לגוף שכאשר איבר אחד בו סובל, כל הגוף מגיב בחוסר שינה ובחום. 

טען כי ה"כופרים" המוזכרים בפרסומיו אינם יהודים

בעקבות הפרסומים, כשבוע לאחר 7 באוקטובר, קיבלה החברה המעסיקה את העובד פניות מצד עובדים שנחשפו לסטטוסים, ופנתה לגורם מקצועי לצורך קבלת תרגום ופירוש לפרסומים. בהמשך ערכה בירור מול העובד באמצעות קצין הביטחון של החברה, ולאחר מכן זימנה אותו לשימוע לפני פיטורים.  

במהלך הבירור והשימוע, טען העובד כי ה"כופרים" המוזכרים בפרסומיו אינם יהודים, כי פרסם חלק מהפרסומים לאות הזדהות עם מותם של חפים מפשע בעזה, כי לכל פסוק ישנן פרשנויות רבות, וכי משמעות המילה "ג'יהאד", והפסוקים בכלל, מובנת אחרת לדוברי ערבית ולדוברי עברית. עוד טען, כי מדובר בפסוקים מספר הקודש שלו, שאינם יכולים להוות הסתה, וכי יש לשמור על זכותו לחופש פולחן, חופש דת, חופש ביטוי וזכותו להתפרנס בכבוד. עוד ציין, כי הוא מגנה מכל וכל את אירועי 7 באוקטובר.  

על אף דבריו, ולאחר שביצעו בחברה מספר בדיקות נוספות, החליטו בחברה לסיים את העסקת העובד, שעתר לבית הדין האזורי לעבודה בטענה כי פיטוריו אינם חוקיים. 

במסגרת ההליך התייצב מטעם העובד המומחה פרופ' צבי מנדל מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון, שאישר כי פרשנותו של העובד הינה פרשנות אפשרית, וטען כי אין בפרסומים אינדיקציה לתמיכה במתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי הדרום. לדבריו, ייחוס הפרסומים לתמיכה במעשים אלה היא חלק מתופעה רחבה יותר של "ביטחוניזציה" של השפה הערבית בישראל, המביאה לכך שכל פרסום בערבית נבחן במשקפיים ביטחוניים ותוך הסתמכות על מומחים מארגוני ביטחון ולא מומחים לשפה ולתרבות הערבית. 

מולו התייצבו כמומחים רועי זאבי, מרצה לערבית מדוברת ואיסלאם, המספק שירותים למשרד הביטחון ומשמש יועץ חיצוני למינהל האזרחי; מיכאל קובי, שכיהן בעבר כממונה על חקירות שב"כ, וראש החוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' עוזי רבי. השלושה קבעו באופן חד-משמעי שמדובר בפרסומים מסיתים כפי שעולה מתוכנם ומהעיתוי בו פורסמו, כשבוע לאחר אירועי 7 באוקטובר, וכי נעשה בפסוקים שהעובד פרסם שימוש על ידי גורמים העוינים את מדינת ישראל, לרבות ארגון החמאס, לצורך הסתה נגדה. 

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בהרכב בראשות השופטת קארין ליבר-לוין, דחה את התביעה וקבע כי לנוכח הרגישות הרבה בציבור כשבוע לאחר אירועי 7 באוקטובר, אירועים קשים שהביאו לשבר גדול, החלטת החברה לסיים את העסקת העובד נמצאת במתחם הסבירות, הן לנוכח משמעות הפרסומים שביצע העובד, הן לנוכח עיתוי פרסומם, והן לנוכח התנהלות העובד, שניסה להקטין את משמעותם, התחמק מלתרגם באופן שלם את הפרסומים, ולא מסר הסבר מניח את הדעת למטרת הפרסום.  

בית הדין קבע גם כי החברה התנהלה כמצופה ממעסיק סביר לאחר קבלת תלונות העובדים על הפרסומים, וכי למעסיק יש הזכות שלא לקבל פרסומים שביצע עובד, שיש בהם משום הסתה ופגיעה ברגשותיהם של עובדים אחרים. עוד הבהיר בית הדין, כי ההחלטה לסיים את עבודת העובד התקבלה על פי שיקולים ענייניים שאינם קשורים למוצאו של העובד, אלא למעשיו ולפרסומים שפרסם בעיתוי בו פורסמו.  

בית הדין הבהיר, כי זכותו של עובד להביע סולידריות ולהזדהות עם כל צד כראות עיניו והבנתו. הבעייתיות בהתנהלות העובד היא בפרסום שאין בו רק הבעת סולידריות – אלא מופיעה בו גם פרשנות הקוראת למלחמת דת של מאמינים בשם אמונתם באל.  

בית הדין עמד על חשיבות חופש הביטוי, חופש הדת, וחופש הפולחן. אל מול זאת, עמד על התנהלות העובד עת פרסם את הדברים כשבוע לאחר אירועי 7 באוקטובר, כאשר הוכח שגורמים העוינים את מדינת ישראל לרבות ארגון החמאס, משתמשים בפסוקים אלה בדיוק, על מנת להסית נגד מדינת ישראל.

לדברי בית הדין, העובד עצמו קשר את הפרסומים לאירועי 7 באוקטובר ולמלחמה שפרצה ברצועת עזה בעקבותיהם, בשלב בו המדינה עדיין ספרה את נרצחיה וניסתה לשחרר את חטופיה. על יסוד זאת, קבע כי ניתן להבין את משבר האמון שנוצר בין המעסיק לעובד. 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!