ממצאי עכירות גבוהים במי נחל דן ביום ראשון גרמו למשרד הבריאות לפרסם דרישה מתושבי עשרה יישובים באצבע הגליל להרתיח את מי הברז לפני כל שימוש שאינו למקלחת וסניטציה. מדובר בתופעה מוכרת באזור, אך תזמונה עורר תחושות קשות. "אף אחד לא התרגש", אומרת ל'דבר' מירב בן-זקן, תושבת קיבוץ כפר בלום שלא פונה. "הורדנו את הראש ואמרנו אאוץ', עוד מכה על העורף, תרתי משמע".
למרות פניית 'דבר' למשרד הבריאות ולגורמים נוספים כדי להבין מה המקור לעכירות, לא התקבלה תשובה. באירוע דומה בפברואר 2023 שנמשך כמה ימים, משרד הבריאות הודיע שהמקור למים העכורים הוא ככל הנראה רעידת האדמה שהתרחשה בטורקיה, שגרמה לשיבוש בהרכב הקרקע ויצרה אפשרות לסחף משקעים מזוהמים למים הנקיים. הפעם משרד הבריאות טען שככל הנראה, התקלה קשורה לתאגיד המים האזורי.
שבעה מהיישובים שהושפעו מעכירות המים אינם מפונים. תושביהם אמרו ל'דבר' שלא קיבלו הוראות להמשך השבוע. רוב התושבים מורגלים לסיטואציה, אך בחוסר הוודאות הכללי, גברה תחושת השוליות של חבל הארץ הצפוני בתודעה הישראלית. "זו עוד התעלמות בסדרה", אומרת תושבת אחד היישובים הקרובים לקו הגבול. תושב אחר כתב: "נדמה שכל כוחות הטבע והחלטות המדינה משלבים ידיים כדי שנתחפף מפה".
בשבוע שעבר הוציא אלוף פיקוד צפון צו שאסר על כניסה לנחלים ולשמורות ברוב אזור אצבע הגליל. לטענת הצבא, הצו שאכפה המשטרה הצבאית דרש למנוע כניסה של מטיילים לאזור הלא ממוגן בימי החג. כוונות האלוף אולי היו טובות, אך בקרב 10,000 התושבים הלא-מפונים שנמצאים קרוב לקו הגבול ההחלטה עוררה זעם, ולא בגלל מניעת הכניסה לנחלים בחגים, אלא משום שביתם הוכרז למשך שבוע שטח צבאי סגור מאובטח בחיילים. יותר מחצי שנה הם נאבקים לקבל הכרה מהמדינה במצב הביטחוני באזורם כדי לקבל פיצויים ואולי אף אפשרות לפינוי. "המדינה מכריחה אותנו לגור כאן, מצד אחד", כתב אחד התושבים בקבוצות הווטסאפ של יישובי אצבע הגליל, "ומצד שני אוסרת כל פעילות שגרה מטעמים ביטחוניים. לטייל אסור. לחיות מותר".
במכתב ששלחה ח"כ אפרת רייטן (העבודה) לשר הביטחון יואב גלנט, שהגיע לידי 'דבר', כתבה שהמצב "אבסורדי ובלתי מתקבל על הדעת", ודרשה ממנו לקדם התחייבות ישנה לבחון את סוגיית יישובי קו העימות הלא מפונים. גלנט, שביקר כמה פעמים בגבול הצפון וביישובים המפונים, טרם התייחס לסוגיית הביניים שנמצאים בה התושבים הלא-מפונים, שחיים בשגרת מלחמה אינטנסיבית, אך ממשיכים להיחשב אזור רגיל. אין חוק או הוראה שיתנו מענה על הסוגייה.
הפנייה של רייטן לגלנט לא הייתה רק מטעמי דאגה לביטחון התושבים, אלא גם בשבתו כחבר בכיר בממשלה, שיש לו את האפשרות לקדם תוכניות עבור התושבים הלא-מפונים. גלנט עדיין לא השיב למכתב, והממשלה עדיין לא התכנסה כדי לדון בבעיה של יותר מ-20 אלף איש מראש הנקרה עד להבות הבשן. במצב העדין שבו כל רגע יכולה לפרוץ בצפון מלחמה כוללת והשימוש בתקציב המדינה מוגבל מאוד – רק החלטת ממשלה ייחודית בהובלת ראש הממשלה והשרים הבכירים תוכל לתת מענה.
לא רק בגזרת התושבים הלא-מפונים יש עדיין תקיעות. השבוע נודע ל'דבר' שהתוכנית הממשלתית לשיקום הצפון בטווח הבינוני והארוך שהוכרזה לפני חודש, בהשקעה של כ-3.5 מיליארד שקלים עם אפשרות להוספת 3 מיליארד שקלים בהמשך, לא הגיעה לשולחן הממשלה, והמשרדים עדיין בודקים אותה. בתוכנית אין מענה ספציפי לתושבים הלא-מפונים, ובכל מקרה, אין לוחות זמנים, אין תאריכי חזרה משוערים. עבור התושבים, שממשיכים לחכות, אפשר לקוות שלפחות המים ימשיכו להיות נקיים.
