יום השואה מתקרב והשאלה על האופן הראוי לציינו השנה בזמן מלחמה ואחרי 7 באוקטובר עולה באופן טבעי. באילו נושאים יעסקו הטקסים השונים? האם יהיו דימויים או נושאים שרגישים מדי ללמידה? שאלות אלו ועוד נשאלות לא רק סביב ציון היום אלא בלימודי נושא השואה במסגרת שיעורי ההיסטוריה בתיכון לאורך השנה.
נושא השואה אינו נושא חובה בלימודי ההיסטוריה השנה, כפי שמשרד החינוך החליט באוקטובר. הסיבה להחלטה היא פניות של הורים ותלמידים על כך שלימודי השואה מהווים טריגר לאחר 7 באוקטובר.
לאחר הסערה הציבורית שהחלטה זו חוללה, החליט שר החינוך יואב קיש שפרק השואה יהיה פרק חובה בבגרות בהיסטוריה, כי לדבריו "לימודי השואה כחלק מבחינת הבגרות הם משמעותיים ובעלי ערך מוסף שאין לו תחליף". יחד עם זאת, ההחלטה שנושא השואה יישאר כבחירה נותרה בעינה בשל הזמן שנותר עד לבחינת הבגרות שהתקיימה באפריל.
"זו החלטה מורכבת והתלבטנו אם, מה ואיך ללמד את הנושא השנה", אומרת מירב בוסיאן, מורה להיסטוריה ומחנכת כיתה בשכבת י"א בתיכון החברתי בחיפה של רשת 'דרור בתי חינוך'. "העובדה שבסוף התלמידים שלנו מחיפה והסביבה, כלומר רחוקים מעט מהאירועים, עזרה לנו להחליט בכל זאת ללמד".
"השואה היא אירוע שאין דומה לו בהיסטוריה, אבל השנאה והרצון להשמיד אותנו קיימים גם היום"
"להיפך, המחויבות שלי ללמד את פרק השואה מקבלת משנה תוקף", אומר נחום בסלו לשאלה אם הייתה לו דילמה לגבי לימוד נושא השואה השנה. בסלו הוא מורה זו השנה החמישית לאחר 33 שנים בתפקידים שונים בצה"ל, המלמד באורט מילטון בבת ים. "אירועי 7 באוקטובר והמלחמה מחדדים את הצורך להבין את קורותינו וקיומנו בארץ הזאת. הבנת משמעותה של השואה היא הבסיס לכך".
שניהם מסכימים שאי אפשר ללמד את נושא השואה מבלי לקשר זאת לחיים ולדילמות של התלמידים. "בגלל שהמלחמה על הקיום שלנו עדיין קיימת, אנחנו עוד נלחמים על הקיום שלנו מול אויבים שרוצים להשמיד אותנו", אומר בסלו. "אני כמובן לא מעוניין שהתלמידים ישוו בין 7 באוקטובר לשואה, כי השואה היא אירוע שאין דומה לו בהיסטוריה האנושית", הוא מדגיש. "אבל השנאה והרצון להשמיד אותנו קיימים גם היום, בין אם זה איראן וגרורותיה, חמאס וחיזבאללה, כפי שבעבר ניסו הנאצים להשמיד את כל העם היהודי".
בוסיאן תופסת את הקשר לחיי התלמידים באופן שונה מבסלו. "במיוחד מאז המלחמה אנחנו כחברה והם כבני נוער מתמודדים עם דילמות קיצוניות ומוסריות כמו ההישארות בארץ, גיוס לצה"ל, החטופים, ובכלל – בירור תפקידנו בתקופה הנוכחית. תקופת השואה נותנת לנו פתח ללמוד על האדם והחברה שנמצאים במצבי קיצון, ולבחון אילו דילמות מוסריות היו וכיצד אנשים וחברות בחרו להתמודד איתם.
"מתוך הלמידה על תקופת השואה אנו לומדים עלינו כבני אדם. לא תמיד יש לי תשובה לכל השאלות, אנחנו בעיקר מאפשרים שיח ומנסים לתת לתלמידים כלים לענות על השאלות השונות בעצמם".
לדברי בסלו, "באופן כללי יש חשיבות ללמד על השואה, כי עד כיתה י"א התלמידים לומדים למידה רגשית בלבד מטקסים או סרטים וסדרות בטלוויזיה. יש משמעות ללימוד העובדות והסיפור עצמו. מה שכן שונה השנה משנה שעברה, זה שהקו השני שעובר בלימודי השואה הוא ש'אם הייתה לנו מדינה, זה לא היה קורה'. השנה יש מבוכה סביב מסר שכזה. אלה כמובן חלק מהתהיות של התלמידים".
השאלה איזה דימויים ויזואליים מהשואה להציג לתלמידים ואיזה לא, מטרידה את שניהם. "אני סומכת על התלמידים שהם מספיק חכמים בשביל להפריד בין אירועים מההיסטוריה לעכשיו", אומרת בוסיאן, "ומהצד השני לחבר איפה שצריך לחבר". לדברי בסלו, "זה בהחלט מעורר חלק מהתלמידים ומסיט מהעיקר". יחד עם זאת הוא מדגיש, כי "התגובות הרגשיות לתמונות ישנן כל שנה. לא הרגשתי משהו במיוחד.
"המוטיבציה לשירות משמעותי ובעיקר קרבי עולה"
תלמידיו של בסלו ניגשו לבחינת הבגרות בהיסטוריה שהתקיימה החודש, ולדבריו "התמודדו איתה טוב מאוד. מעולם לא הייתה לי כיתה שלא הגשתי במוכנות הגבוהה ביותר". תלמידיה של בוסיאן מכינים פרויקט במסגרת תוכנית החלופה לבגרויות חיצוניות של משרד החינוך – 'חלוצי הערכה'. הפרויקט הוא שווה ערך לבגרות חיצונית, ומנוקד על ידי בית הספר לפי קריטריונים של משרד החינוך.
"במסגרת הפרויקט התלמידים בחרו אנשים שונים מהמלחמה, כמו חסידי אומות עולם, מורדים בגטאות ועוד, ולמדו על חייהם בדגש על הדילמות המוסריות שלהם לפני במהלך ואחרי המלחמה", מספרת בוסיאן, "לאחר מכן הם הציגו מול חברי הכיתה שלהם, וביום השואה עצמו יעבירו סדנאות על הדמויות לשכבות ט'-י'."
לדבריה, ההתמקדות בדילמות מוסריות ואופן הכנת הפרויקט מחדדים את הקישור לחייהם של התלמידים. "קודם כל התלמידים עצמם בחרו את הדמות שהם מעוניינים ללמוד עליה ולהציג אותה. מבחירת הדמות ניתן להבין אילו דילמות יותר מעניינות את התלמיד: האם דילמות סביב אמפתיה ומעשה ממשי להגנה על מיעוטים, כמו לדוגמא בדמות של חסיד אומות עולם? או דילמות סביב הנהגה בעת משבר, כמו בדמות של מורדים בגטאות. כל אחת מהבחירות הללו משקפת את העיסוק המוסרי של התלמיד בחברה שלנו היום שנמצאת גם היא במלחמה".
דילמות מוסריות כמו הגיוס לצה"ל עלו גם בקרב תלמידיו של בסלו בעקבות לימוד נושא השואה. "העיסוק בשאלה הוא הגיוני, כיוון שהם עתידים להתגייס עוד שנתיים. אני חושב שיותר משנים אחרות, המוטיבציה לשירות משמעותי ובעיקר קרבי עולה, ואני רואה את הקשר ללימודי השואה ול-7 באוקטובר."
דילמת המסע לפולין
באופן מסורתי לימודי השואה בתיכון כוללים גם את המסע לפולין. בשנים האחרונות המסעות התמעטו או התבטלו משלל סיבות: הסגרים בקורונה, עיצומי ארגון המורים ומלחמת חרבות ברזל.
במרץ האחרון הכריז משרד החינוך על חידוש משלחות הנוער לפולין בקיץ הקרוב. בוסיאן, שמדריכה מסעות לפולין מזה 15 שנה, תוהה אם זה הצעד הנכון. "הרי ככל הנראה תלמידים מפונים לא ייסעו. אז תלמידים משדרות לא יסעו ותלמידים מחיפה כן? זה גם ככה מסע שסובל מסקטוריאליות, אז אין מה להוסיף קטגוריה נוספת. הקושי גדול יותר לנוכח העובדה שכבר ארבע שנים אין מסעות".
בסלו תומך בהחזרת המסעות. "אני רואה חשיבות במסעות למחנות ההשמדה והגטאות באירופה, ואין ספק שרק כשאתה דורך באותם מקומות בהם התרחשה שואת עמנו אתה חש ומבין את משק כנפי ההיסטוריה".
לבוסיאן יש חלופות אחרות למסע שהיא הייתה רוצה לקיים עם התלמידים. "אני מודעת לכך שהתלמידים מאוד מחכים לראות את הדברים שם. ומצד שני אני לא יכולה להתעלם ממה שקרה וקורה כאן, ואולי נכון שיהיה מסע בארץ כפי שהיא עכשיו. לראות ולפגוש את החברה, להתנדב איפה שצריך, להתמודד עם השאלות הגדולות של החברה שלנו ולהכיר סיפורים שונים של 7 באוקטובר והמציאות של אנשים מאז. יכול להיות שבימים אלה זה חשוב יותר מהמסע עצמו".
"הלמידה חידדה את החשיבות של להיות אמפתיים לאחר"
מבחינת בוסיאן, החשיבות המרכזית בלימוד השואה השנה היתה חידוד הלקחים המוסריים, שרלוונטיים גם לימי המלחמה. "אני שמחה שלא ויתרנו ולמדנו על השואה ועל מלחמת העולם השנייה. זה העמיק את הלמידה שלנו על עצמנו כבני אדם, כעם וכחברה. הלמידה חידדה את החשיבות של להיות אמפתיים לאחר, שלבחירות שלנו וליכולת שלנו לקחת אחריות יש משמעות גדולה בעיצוב המציאות".
בסלו רואה בלימוד השואה השנה הזדמנות להעמקת ההקשר הרחב של אירועי המלחמה. "כששירתי בצה"ל למדתי היסטוריה של המזרח התיכון, בשביל להבין את הסביבה בה אנו חיים. אבל עוד רובד להבנה הוא להבין את הקשר המהותי בין מה שקרה שם באירופה, לחיים כאן בישראל".
לבוסיאן חשוב להזכיר את אלכס דנציג (76) היסטוריון תושב ניר עוז שהכשיר מאות ממדריכי המסע פולין וחטוף כעת בעזה. "ביום השואה הזה, אי אפשר שלא להזכיר את אלכס", אומרת בוסיאן. "אלכס הוא בן לניצולי שואה ומוביל את נושא המסעות לפולין ומורשת הזיכרון כבר שנים רבות. הלוואי שעד שהכתבה תתפרסם ישוחררו כל החטופים, זו חובתנו האנושית העליונה עבורם".
