בישראל חיים כ-132,826 שורדי שואה – כך עולה מנתונים שפרסם משרד הרווחה והביטחון החברתי לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה התשפ"ד. עוד עולה ש-86 משורדי השואה שפונו מבתיהם מהדרום ומהצפון בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' הלכו לעולמם.

כ-2,500 שורדי שואה חוו את מאורעות שבעה באוקטובר, בהם משה רידלר (91) מקיבוץ חולית, שנרצח, ושלמה מנצור (86) שעדיין חטוף בעזה. כ-2,000 שורדי שואה נאלצו לנטוש את בתיהם ולהתפנות לאזור בטוח כתוצאה מכך.

לפי המשרד, מהעיר אשקלון הלכו לעולם 52 שורדי שואה ואילו מהעיר שדרות הלכו לעולם 12 שורדים. משאר יישובי הדרום , נפטרו 11 שורדי שואה. בנוסף לכך, גם מיישובי הצפון שפונו כגון שומרה, מטולה, קיבוץ דן, שלומי וקיבוץ יראון נפטרו 11 שורדי שואה.

מהנתונים עולה ש-238 שורדי שואה שפונו לבתי המלון, עזבו אותם, חלקם חזרו לבתיהם או עברו למקומות אחרים. בעיר אשקלון לדוגמא, עזבו את המלונות 122 ניצולי שואה ואילו בשדרות, 33 ניצולי שואה. רוב ניצולי השואה שפונו מהצפון, לעומת זאת, נותרו במרכזי הפינוי, בדומה ליתר התושבים. מקריית שמונה למשל רק שני שורדי שואה עזבו את המלון, 2 ממטולה ו-7 משלומי.

עלייה במספר שורדי השואה הנעזרים בשירותי הרווחה

42% משורדי השואה בישראל מקבלים שירותים ממשרד הרווחה. המשרד מעניק שירותים לכ-48,610 שורדים, וזאת לעומת 45,300 בשנה שעברה. במשרד מציינים ששיעור הניצולים המקבלים סיוע עלה מ-35% ל-42%, אך לצד התרחבות השירותים לניצולים, הגידול נובע גם מהתמעטות מספר שורדי השואה החיים בישראל: מכ-150 אלף בשנה שעברה, מספרם ירד ל-132,386 בלבד.

לפי נתוני המשרד, 22,893 שורדי שואה מקבלים שירותים במסגרות משרד הרווחה השונות בעיקר בקהילות התמוכות ומועדוני המופ"ת, 1,710 שורדים מקבלים סיוע דרך מערכת התשלומים הסוציאליים כאשר הכוונה בעיקר לסיוע חומרי, 5,110 מקבלים שירותים מהקרן לידידות בשיתוף משרד הרווחה. יותר מ-1000 שורדי שואה נעזרים בתכנית רווחה מרחוק ותכנית מחוברים – תכניות להפגת בדידות וחיזוק הקשר הבין דורי באמצעות מערכות טכנולוגיה תקשורת דיגיטלית דו-כיוונית לקשר מרחוק ומפגשים פיזיים, שמטרתם שיפור איכות חייהם של ניצולי השואה בקהילה בהיבטים של הפחתת בדידות ותחושת שייכות, קידום אורח חיים בריא, וקידום אוריינות דיגיטלית.

פעילות המשרז: מהרחבת המעגלים החברתיים ועד ביטחון תזונתי

במשרד הרווחה ציינו שהוסיפו תקנים ייעודים לטיפול ולסיוע לשורדי השואה ברשויות המקומיות, לצד הרחבת שירותי הקהילה לכלל האזרחים הוותיקים במדינת ישראל. המשרד מפעיל תכניות שונות לסיוע לשורדי השואה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה כשאלו כוללים פעילות חברתית, חיבור למעגלים חברתיים, ביטחון תזונתי, סיוע חומרי וטיפולי, והנגשת שירותים לאלו המתקשים להתנייד בכוחות עצמם.

המשרד מעניק שירותים חברתיים לשורדי השואה במגוון מסגרות המותאמות לצרכים המשתנים. ברחבי הארץ פועלים כ-70 מועדונים חברתיים המספקים מענה חברתי לצד ביטחון תזונתי, במסגרת הכוללת ארוחות והסעות. לצדם פועלים מועדוני "קפה אירופה" הייעודיים לאוכלוסיית שורדי השואה, "בתים חמים" בהם מתבצעת פעילות פנאי והפגת הבדידות, וקהילות תומכות ברשויות המקומיות בהן ניתן מענה למגוון רחב יותר של צרכים ובעיקר סיוע בבית. עבור שורדי שואה המרותקים לביתם ומתקשים לצרוך שירותים במסגרות השונות, המשרד מפעיל את תוכנית סל"ב, המספקת סל שירותים מותאמים בבית ניצול השואה.

הסיוע לניצולי השואה כולל גם סיוע חומרי ומענה לצרכים כלכליים עבור השורדים הכוללים טיפולי שיניים ועזרי ראייה ושמיעה. בשנים האחרונות הורחבו תחומי הסיוע בהתאם לצרכים שעלו מן השטח. בניגוד לשירותים אחרים הניתנים במשרד ומחייבים עמידה בקריטריונים ומבחני הכנסה, השירות לשורדי השואה ניתן לכלל האוכלוסיה וניתן לקבל מידע אודות השירותים השונים במוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי או במוקד העירוני 106.

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "האנשים שרבים מהם חוו את הנורא מכל פעמיים, הם עדות לתקומת ישראל ולחוזק והחוסן של העם היהודי. משרד הרווחה ימשיך לפעול ולהגדיל את התמיכה והסיוע לשורדי השואה, ולהקדיש מאמצים גדולים על מנת להגיע לכל אחד ואחת ולסייע להם למצות את מלוא זכויותיהם".