נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג בעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה (צילום: מתוך השידור החי)
נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג בעצרת הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
מסדר חיילים ליום השואה לצד הקרייה בתל אביב (צילום: משרד הביטחון)
העצרת המרכזית לציון השואה והגבורה ביד ושם, 2024 (צילום מסך)
אירועי יום הזיכרון לשואה נפתחו הערב (ראשון), בטקס הממלכתי השנתי ממוזיאון "יד ושם" שבירושלים.
במקביל התקיים גם הטקס המסורתי בקיבוץ יד מרדכי, שנפגע ממתקפת ה-7 באוקטובר. הטקס נועל לרוב את אירועי יום השואה, והפעם נערך במתכונת שונה.
ביד ושם נכחו נשיא המדינה, יצחק (בוז׳י) הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו״ר הכנסת אמיר אוחנה והרמטכ״ל רא״ל הרצי הלוי. ניצולים הדליקו אבוקות זיכרון לזכר ששת מיליוני היהודים שנרצחו בתקופת השלטון הנאצי במלחמת העולם השנייה.
הנשיא הרצוג: "בשעה זו, שעת הזיכרון, בפתחם של "הימים הנוראים" של הישראליות – אשר מתחילים הערב ויסתיימו ביום העצמאות השבעים ושישה למדינת ישראל – הילה של קדושה יורדת על הארץ ודממה עוטפת את כל בית ישראל. אבל זוהי איננה שנה רגילה. וזה איננו יום זיכרון רגיל. השנה, מדינת ישראל נמצאת במלחמה. אנחנו נמצאים במלחמה.
מאתיים ושנים-עשר ימים חלפו מאז הטבח הנורא שביצע ארגון הטרור חמאס בתינוקות, ילדים וקשישים, נשים וגברים. מאז יצאנו למערכה "כבדת ימים וכבדת דמים" – כפי שראינו גם היום בכרם שלום, לפני שעות אחדות. מאז נחטפו אחינו ואחיותינו בידי האויב האכזר, והלב שלנו, איתם. אני מאמץ אל ליבנו את משפחות החטופים וזועק, ומתפלל, ומייחל, ומתחייב בשם העם כולו: לא ננוח ולא נשקוט עד שישובו בנות ובנים לגבולם.
בשבעה באוקטובר, במתקפה הרצחנית של חמאס, הייתה נכדתו של נפתלי, מיקה, עם בן זוגה אסיף ובנם בן השנתיים וחצי – נטע – בביתם בכפר עזה. הם היו סגורים בממ"ד קרוב ליממה, בלב המאפליה, בלי מים, בלי אוכל ובלי חשמל. קרוביהם וחבריהם – בהם אימו של אסיף – תמי, ובן זוגה – איתן – נטבחו; בתי השכנים שלהם הועלו באש; הם לא הפסיקו לשמוע צעקות אימה וירי. עשרה אחוזים, עשירית מהקהילה הקטנה של קיבוץ כפר עזה נספו בשבת הארורה ההיא, וקרוב לעשרים נפשות אהובות נחטפו למנהרות הטרור בעזה; ביום בו נרצחו ונטבחו הכי הרבה יהודים מאז השואה.
גם לי, גם אצלי – התיאורים של אימהות שהשתיקו תינוקות לבל יבכו ויסגירו את מקום מחבואם; של ילדים שנקרעו מהוריהם; ושל רוצחים נתעבים – שראו בנאצים מודל לחיקוי, ועינו, שרפו וטבחו משפחות שלמות – הדהדו את הנוראים שבקורות עמנו. אבל במיוחד ביום הזה, אני מבקש שנקשיב קשב רב לדבריו של נפתלי פירסט, שלאחר הטבח אמר לנכדתו מיקה כך, ואני מצטט: "זה דומה, זה מפחיד, אין מילים לתאר את האכזריות הזאת, אבל זה לא אותו דבר. זה לא שואה". "שואה שנייה לא תהיה".
ואכן – זה לא שואה. זה לא היה שואה – מפני שהשואה הייתה התהום האפילה ביותר בהיסטוריה האנושית, בכל קנה מידה. לא היה בכל תולדות משפחת בני האדם, עוד רצח עם טוטאלי ושיטתי כל כך; בהיקף גדול כל כך – חוצה מדינות ויבשות, שנמשך זמן רב כל כך, כמו שואת היהודים.
אחד מכל שלושה יהודים בעולם, נרצח בידי מכונת ההשמדה הנאצית. באושוויץ בלבד, בית החרושת למוות, סמל הזוועה, נרצחו כעשרת אלפים יהודים בממוצע ביום! אבל סדרי הגודל של השואה, הם לא הסיבה היחידה.
זה לא היה שואה מפני שיש לנו היום את מדינת ישראל, ואת צבא ההגנה לישראל. על אף שתוצאות האסון והתדהמה עדיין הולמות בנו; אנחנו לא שוכחים, שיש לנו את מה שאחינו הנספים בשואה יכלו רק לחלום עליו, רק לדמיין: מדינה וצבא משלנו. צבא שגם כעת נלחם במערכה שעוד לא תמה – על ביתנו הלאומי. בית של עצמאות ממלכתית.
אני אומר זאת באמונה שלמה וזכה – למרות האסון והאבל שעדיין מכים בנו: את הבית הזה שום-דבר לא יוכל להחריב. את העם הזה, העם שלנו, שעבר את השואה הנוראה מכל, ובנה לעצמו קוממיות במולדתו אלפיים שנה אחרי שהוגלה ממנה בכוח הזרוע – שום-דבר לא יוכל להכחיד.
אני שומע את החרדות, החששות והדאגות בקרב רבים בעם. אנשים שואלים אותי בדאגה עמוקה – מה יהיה? אני מבין את החרדות הללו, ועונה באופן חד וחלק: אני מאמין בנצח ישראל שלא ישקר. אני מאמין בעם ישראל, במדינת ישראל, ובחובתנו לשמור עליהם מכל משמר״.
נתניהו: ״לחמאס הייתה כוונה להשמיד אותנו, נילחם לבד אם נצטרך״
ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר לדבר גם באנגלית בנאומו בעצרת הפתיחה הממלכתית ליום הזיכרון לשואה ולגבורה ביד ושם. "נילחם לבד אם נצטרך", אמר, כשברקע ההתנגדות הבינלאומית לפעולה של צה"ל ברפיח, האיום בצווי מעצר בהאג והביקורת על ניהול הלחימה . אל מול כיסא ריק שהוקדש ל-132 החטופים, הוסיף נתניהו: "אחינו ואחיותינו עדיין מוחזקים במרתפי החמאס. אנחנו נחושים להוציא אותם מהתופת ומהאפלה – וגם להשלים את מיטוט יכולות חמאס".
נתניהו אמר כי "מחבלי החמאס טבחו, התעללו, אנסו, וחטפו, אך אני מבקש לחדד- מתקפת הטרור המחרידה ב-7 באוקטובר לא הייתה שואה. לא בגלל היעדר הכוונה להשמיד אותנו, אלא בגלל היעדר היכולת לעשות זאת. כי הכוונה היא אותה כוונה. הנאצים חתרו לחסל את היהודים עד האחרון שבהם. מרצחי החמאס מונחים על ידי אותה מטרה בדיוק. בחדר ילדים בעזה ששימש כמאחז טרור חיילינו מצאו עותק של ספר השטנה של היטלר, מיין קאמפף".
בהמשך נאומו ציין נתניהו כי "בדורות עברו העלילו על היהודים שאנחנו מרעילים בארות, שאנחנו משתמשים בדמם של ילדים לאפיית מצות, שאנחנו מפיצים מחלות", ותקף: "היום מעלילים עלילות חדשות של ביצוע רצח עם, של הרעבה בעזה, האמת הפוכה לחלוטין. על איזה רצח עם הם מדברים? הרי אנחנו עושים הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים, אנחנו נוקטים צעדים ששום צבא בהיסטוריה לא נקט. על איזו הרעבה הם מדברים? מתחילת המלחמה אנחנו מאפשרים להכניס לעזה משאיות מזון ותרופות כדי למנוע רעב ומשבר הומניטרי.
"טירוף המערכות הזה הגיע לקמפוסים הנחשבים ביותר במערב. סטודנטים יהודים תומכי ישראל סופגים מדי יום איומים, נאצות והטרדות. הם חוששים להראות עם סממן יהודי כלשהו. מרצים וחוקרים יהודים מוכים ומושפלים, בריונים מוסתים פורצים לכיתות הלימוד, מנפצים שמשות. זה מזכיר דברים שקרו בגרמניה של שנות ה-30, רק שהפעם זה קורה באמריקה של 2024".
את דבר הניצולים נשא חיים נוי, יליד אויברב יסטרה בצ'כוסלובקיה, שהוריו נרצחו ב-1941 וגדל אצל דודיו. ב-1944 גורש לאושוויץ, נלקח לעבודות כפייה ושרד את צעדות המוות. בתום המלחמה הוא עלה לישראל והתגייס להגנת המדינה.
"לפעמים כשאני עצוב ובעיקר מתגעגע לאמי ואבי אני מאזין לשירים בשפת ילדותי, יידיש, אמר נוי, "אני יכול לעצום עיניים ולהיזכר בתפילת החזן בעת תפילת כל נדרי בבית הכנסת, בטעמה של חלת השבת של אמי אפתה, בלחמניה מרוחה בשומן אווז שכה אהבתי. בחבריי לחדר בו למדנו קמץ, אלף, אה. הייתי חלק ממשפחה, מקהילה יהודית לצד שכניה הצ'כים. הקהילה הושיטה יד ועזרה לכל נזקק, חינכה את ילדיה לשמירת תורה ומצוות והאמינה שהגאולה תבוא רק עם ביאת המשיח"
"אני עומד כאן כנציג הניצולים, שורדי השואה, שרידי קהילות ישראל המפוארות, שהתכנסנו מכל קצוות תבל, שתרמנו להקמת הארץ ולבניינה וקורא לכם, דורות העתיד, לזכור כי אין לנו ארץ אחרת, עלינו להישאר מאוחדים כי כוחנו באחדותנו".
