יום הזיכרון לשואה לגבורה צוין היום (שני) בטקס הנחת הזרים המסורתי ביד ושם, והקראת שמות הנספים בכנסת על ידי נשיא המדינה, ראש הממשלה וחברי כנסת. נשיא המדינה יצחק הרצוג הקריא שמות של נספים בשואה שהם קרובים של חטופים ישראלים בשבי חמאס ברצועת עזה.

טקס הנחת הזרים הממלכתי ביד ושם התקיים בהשתתפות נשיא המדינה, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, שורדי שואה, נציגים של ארגוני שורדים ועוד. מעמד הקראת שמות קרבנות השואה והנחת זרים על ידי הציבור הרחב נערך באוהל יזכור ביד ושם, ובמקביל במשכן הכנסת.

בטרקלין שאגאל בכנסת נערך הטקס הממלכתי 'לכל איש יש שם'. הטקס התקיים בכנסת זו השנה ה-35, ונערך בסימן "ראו, היו קהילות ואינן עוד: הקהילה היהודית ושברה".

הטקס נפתח בהדלקת שישה נרות זיכרון על ידי שורדי שואה ובני משפחותיהם: שורדת השואה דיצה פוגל, מלווה בבנה ח"כ צביקה פוגל; שורד השואה לוי צאודרר מלווה בבנו רון ובתו חנה; שורדת השואה רינה צ'צ'קס-אקסלברד, מלווה בנכדיה איה, דויד ועידו; שורד השואה בן ציון חדד, מלווה בנכדו ח"כ אלמוג כהן ובתו מלי; שורדת השואה ציפורה פייבלוביץ', מלווה בנכדיה מלכה ואלדד בארי ונינתה חן; שורד השואה מרדכי ברזילי, מלווה בבן הזוג של נכדתו, ח"כ בועז טופורובסקי, ובתו שפרה.

הנשיא בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכנסת. "פצעי 7 באוקטובר עדיין פעורים בליבנו" (צילום: מעיין טואף/לע״מ)

לאחר מכן, יו"ר הכנסת אוחנה, נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שרים, חברי כנסת, ראש עיריית ירושלים משה ליאון ויו"ר הנהלת "יד ושם", דני דיין, קראו משמות נספי השואה.

בטקס קרא הנשיא הרצוג שמות נספים מקרב משפחות החטופים ואמר: "השנה, שבר על שבר הושברנו, ועינינו ראו מראות שלא חשבנו שנראה עוד, כעם חופשי בארצו. פצעי 7 באוקטובר עדיין פעורים בליבנו, אנחנו אבלים ושכולים, ולא נוכל לשקוט כל עוד אחינו ואחיותינו חטופים בידי מרצחי חמאס.

"לכן, לרשימת שמות בני משפחתי ומשפחת רעייתי מיכל שנספו בשואה, אני מבקש לצרף השנה באופן סמלי את שמותיהם של כמה נספי שואה שהם קרובי משפחה של שניים מהחטופים הנמצאים בעזה – אלכס דָּנצִיג ומתן אֵנגרֵסט.

"אלכס דנציג בן ה-75, אשר נולד בוורשה והתיישב בניר עוז – אביהם של בן, מַתִּי, יובל ולי – הוא היסטוריון ישראלי ידוע ומחנך דגול ביד ושם.

"סמ"ר מתן אנגרסט בן ה-21 מקריית ביאליק, בנם של חגי וענת, חייל שיריון ואח בכור לעדי, אופיר ורועי. בשם כולנו, אני מבקש להיות לשניהם היום לשליח ולפה בהזכרת שמות בני משפחותיהם שנספו בשואה. עד שישובו אלינו מן התופת, מי ייתן ובמהרה.

"אקרא כעת את שמות קרובי משפחתו של החטוף אלכס דָּנצִיג: שמחה דנציג, מארק דנציג, פאיה (Paya) דנציג, יעקב משה דנציג, ססיליה קאסיה (Cecylia Cesia) דנציג, חיים הנריק דנציג, אלכסנדר דנציג, איטה דנציג, איסר (Iser) דנציג, הסל טיטל (Titel (Hesel, אלכסנדר ולצ׳ר (Welzer), חיה הלה (Hela) ולצ׳ר, תמר ולצ׳ר.

"אלה קרובי משפחתו של החטוף סמ"ר מתן אֵנגרֵסט אשר נספו בשואה – מיהדות פולין, רומניה ויוגוסלביה. ינטה (Yeneta) ודוד אנגרסט, אוסנת אנגרסט, לאה אנגרסט ושני ילדיה – אסתר ושרה; מרדכי יוסף שיוביץ׳ (Shyovitz), רחל שיוביץ׳, ג׳ני שיוביץ׳ חיה שיוביץ׳, ברוך מנדל שיוביץ׳, משה שיוביץ׳, שרה שיוביץ׳; יוסף ופיריקה (Pirika) וייס.

"וכעת אקרא את שמות בני משפחתי ומשפחת מיכל רעייתי, אשר נספו בשואה. לזכרם של 10,000 יהודי גטו לומז'ה שבפולין – עיר הולדתו של סבי, הרב הרצוג זצ"ל – שנרצחו ונטבחו והוגלו כצאן לטבח לאושוויץ בינואר 1943. לזכרם של סוניה אפשטיין, דודתו של אבי, בעלה ובנה. לזכרם של משפחת לאוטרפכט מלבוב. לזכרו של יעקב רודצקי מהעיר רוז'ינוי בפולין, דודה של חמותי, אשר טבע באוניית הפליטים "סטרומה" בפברואר 1942. לזכרם של יעקב מאיר פינצ'וק ורעייתו בתיה-לאה מהעיירה קוברין, אז בפולין היום בבלארוס, סבא וסבתא של חמי.

"לזכרה של אנט (חנה) גולדברג, לבית הרצוג, בת 21 מפריז. אנט, בת דודתו של אבי, נתפסה על הגבול שבין צרפת הכבושה לצרפת של וישי ונכלאה במחנה הריכוז דראנסי, ליד פריז באוגוסט 1942. חודש לאחר מכן הועלתה על קרון הבהמות לאושוויץ, שם נספתה.

"היא השליכה מהקרון מכתב ששירבטה בעיפרון לאימה, דודה אסתר שהסתתרה בפריז. איכרים מצאוהו והבריחו אותו לאימה. היא סיימה את מכתבה במילים: "אל תתייאשי אמא, אל תתמכרי לצער. אני מוצאת אומץ ותקווה… יש אלפים כמוני, חכי לי בסבלנות אמא יקרה שלי". דודה אסתר חיכתה לה והאמינה כי תשוב, עד יום מותה.

"שנים אני עומד ומקריא כאן את מכתבה; והנה החודש, בדרך מקרה, התגלו עוד כמה מכתבים ממנה מאותם ימים הרי גורל, מרגשים וקורעי לב, שאותרו בעיזבון יהודי חשוב מצרפת שהועבר לספרייה הלאומית. יהי זכרם ברוך".

"היקף הקטל בשואה שקול ל-5,000 שבעה באוקטובר"

ראש הממשלה בנימין נתניהו פתח את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקס הנחת הזרים ביד ושם. לאחר מכן, הדליק נר זיכרון עם כניסתו למשכן הכנסת ומשם המשיך לטקס 'לכל איש יש שם', במהלכו הקריא את שמותיהם של משפחתו של חמו, שמואל בן ארצי ז"ל, שנספו כולם בשואה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מדליק נר זיכרון. "אותה הכוונה של הקלגסים הנאצים שרצחו שליש מבני עמנו" (צילום: עמוס בן גרשום /לע"מ )

"אמרתי אמש בטקס הזיכרון ביד ושם, שהכוונה של המרצחים והאנסים ועורפי הראשים והחוטפים של יקירינו, שעדיין שם, ואנחנו נחושים להוציאם, זו אותה הכוונה של הקלגסים הנאצים שרצחו שליש מבני עמנו. ההבדל הוא שיש לנו חיילים גיבורים, שמאות מהם נפלו בגבורה אין קץ, ואחרים נפצעו.

"אנחנו מחבקים אותם, את משפחותיהם של הנופלים ושל החטופים אל ליבנו. אבל זו לא הייתה שואה, כי יש לנו את כוח המגן הזה. ההבדל באמת מתבטא בכך, שבשואה לא היה לנו דבר כזה. היקף הקטל בשואה הוא בלתי נתפס. הוא שקול ל-5,000 שבעה באוקטובר.

"לכל איש ואישה יש שם, ולרבים קרובים שעדיין כאן. אחד מהם הוא חמי, שמואל בן ארצי ז"ל, אביה של רעייתי שרה, שנשלח בשנות ה-30 כנער על ידי ישיבת נוברדוק לפתוח את הסניף בבני ברק. הוא עלה לארץ, עבד כחלוץ בפרדסים, לימים היה משורר וסופר וזכה בפרס ק. צטניק לספרות השואה.

"הוא היה מחנך דגול, שהקים דורות של תלמידים. הוא היה חוקר תנ"ך והשתתף בחוג התנ"ך הראשון של בן גוריון. אם אינני טועה, הוא אולי היחיד, או אולי בין הבודדים, שקיבלו הן את אות האצ"ל והן את אות ההגנה.

"כשהוא עלה לארץ, אביו התנגד בתקיפות, והלך אחריו מעיירתו בילגוריי עד תחנת הרכבת בוורשה. התחנן, הביא לו מגש עוגיות שהוא אהב וניסה לשדלו לא לעלות לארץ ישראל. שמואל התעקש, שמר על קשר עם המשפחה, היה שולח ממשכורתו בפרדסים.

"הקשר, עם פרוץ המלחמה, קצת אחריה, נותק. שמואל בחושיו החדים הבין, כשעוד לא היה ברור. בנפשו הפואטית הוא כתב את השיר הבא:

"חלום.
הלילה הייתי בעיירת מולדת.
בנוף שיקר ללבי בהלו –
בבאר ילדותי בבואה עוד רועדת.
בית אבא עדיין עומד על תלו.

בעצי ערמונים משתלהב כבר האודם,
טבעו של הסתיו בפולין הוא בכך.
אני ואחי משתרכים, כמקודם,
בשביל סוכתנו נושאים אנו סכך.

הרוח רודפת ענן ברקיע,
הערב הגשם לבוא לא יהין.
עוד רגע ואנו הביתה נגיע,
מיד נקשט סוכתנו כדין.

קרבנו לבית – גויים בקננו!
לשווא עוד חיפשתי סוכת השלום.
אחי את עמסו לי השאיר – ואיננו!
לבד שם בכיתי עד סוף החלום".

ראש הממשלה נתניהו הקריא את שמותיהם של בני משפחתו של חמו מבילוגוריי שבפולין, שנספתה כולה בשואה.

"האבא: סבה של רעייתי, משה הון. אשתו: איטה הון. אחותו התאומה של שמואל חמי, יהודית הון, בת 24. שמואל, עד יומו האחרון, נדמה לי עדיין ביומו האחרון, בן 97, בכה כשהזכיר את שמה.

"האחים: מאיר דוב הון, בן 18. שמעון צבי הון, בן 16. אריה (לייב) הון, בן 13. ואחותו הקטנה: פיסלה הון, בת 10.

"בני המשפחה מהעיירה בילגוריי: הדוד אברהם טאובר, אשתו, בתו ובנו. הדודה רחל טאובר, שלושת בניה: אברהם, יעקב ושלמה, נשותיהם וילדיהם. הדודה הינדה ובעלה יחזקאל. הדודה הנדל, בעלה וילדיהם. הדודה פאלה ושתי בנותיה.

"בני המשפחה מהעיירה טארנוגרד: הסבא רבא של רעייתי, זאב וולף הון. דודתו של שמואל חמי, מאטל קניגשטיין (בת זאב וולף הון), בנה הילל בן יחזקאל, ובתה הבכורה. הדוד – מנדל הון, אשתו ושני ילדיהם.

"יהי זכרם ברוך, ה' ייקום דמם, שלהם ושל כל ששת המיליונים אחינו ואחיותינו".

יד ושם: 'שם ונר' – מדליקים נר נשמה לזכר הנספים

ביד ושם התקיימה הדלקת נרות זיכרון בשיתוף עמותת 'שם ונר'. למבקרים הוצעו נרות זיכרון אישיים להדלקה בכיכר גטו ורשה. כל נר נשמה מנציח נספה ומציג את פרטיו לצד ברקוד שניתן לסריקה ומאפשר העמקה בסיפור חייו. בצהריים החל טקס אזכרה באוהל יזכור, וב-13:30 נערכו סיורים מודרכים לקהל הרחב במוזיאון לתולדות השואה ביד ושם.

בהמשך נערכה עצרת תנועות הנוער בכיכר גטו ורשה ביד ושם, בהשתתפות מאות חברי תנועות הנוער. העצרת כללה שיח בין שורדת השואה מרים טרופר לנכדתה מור טרופר, ונערך אירוע שירת המונים. במקביל נערך בבית הפלמ"ח בתל אביב כינוס עמותת דורות ההמשך בשיתוף יד ושם בנושא "80 שנה להשמדת היהדות דוברת הונגרית".

מוזיאון בית לוחמי הגטאות

בשעה 20:00 תתקיים עצרת הנעילה ליום הזיכרון לשואה ולגבורה באמפיתאטרון שבמוזיאון בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק כצנלסון למורשת השואה והמרד. העצרת תיערך השנה בסימן "כל עוד בלבב", ויצוינו בה 80 שנה להשמדת יהדות הונגריה ו-75 שנה להקמת קיבוץ לוחמי הגטאות ובית לוחמי הגטאות.

שפרה קורנפלד תנחה את העצרת, ובמסגרתה יתקיימו טקס הדלקת משואות; הנחת זר לזכר חסידי אומות עולם; מופעים של אביתר בנאי, מאיה בלזיצמן ונתי חסיד, מקהלת המועצה האזורית מטה אשר ולהקת המחול הקיבוצית. עוד ישתתפו שורדי שואה, חברי כנסת, שגרירים, בני משפחת באייר ממעלות תרשיחא ששכלו את יקירם, אוריה באייר ז"ל בקרב בדרום רצועת עזה, ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ, מזכ"ל התנועה הקיבוצית ליאור שמחה ונוספים.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה במערכת החינוך

מערכת החינוך מציינת את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בצל אירועי 7 באוקטובר, עם פתיחת העצרת המרכזית של תנועות הנוער הערב בכיכר גטו ורשה ב"יד ושם". עוד יתקיימו בבתי הספר ובגני הילדים אירועים, פעילויות וטקסים בסימן "כוחה של קהילה", והתלמידים יתייחדו עם זכרם של הנספים והנספות.

אתמול (ראשון) יצאה משלחת רשמית מטעם משרד החינוך, בראשותו של שר החינוך, יואב קיש, הכוללת 154 תלמידים ותלמידות מבתי ספר בכל רחבי הארץ, כדי לייצג את מדינת ישראל במצעד החיים ובעצרת המרכזית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בפולין, וכדי לצעוד לצידם של שורדי ושורדות שואה, שחלקם נפגעו באירועי 7 באוקטובר.

תלמידי ותלמידות מערכת החינוך ישתתפו בטקסי הזיכרון וההנצחה, ובשיעורי חינוך, ייחשפו לסיפורי הניצולים ששרדו את התופת, ויתייחדו עם זכרם של הנרצחים והנרצחות. כמו כן, התלמידים יקבלו נרות זיכרון אישיים, באמצעות מיזם "שם ונר", לזכרם של כל אחד ואחת מהנספים בשואה, כחלק מהמסורת הלאומית לפעול להנצחת זכרם.

בחלק מבתי הספר תנועות וארגוני הנוער ייערכו מיזמי 'זיכרון בסלון' בהשתתפות ניצולים וניצולות ובני הדור השני, חלקם מבני משפחותיהם של תלמידי הכיתה והחניכים.

לצד זאת, תלמידים ותלמידות שפעלו במהלך השנה במסגרת "תוכנית המעורבות החברתית" עם ניצולי שואה, יקיימו מפגשי משפחות וילוו אותם.

עוד במסגרת האירועים לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תלמידים יפקדו את קברי "נצר אחרון" ברחבי הארץ, לציון זכרם של שורדי שואה שנפלו במלחמת העצמאות ואין להם פוקד, ילמדו עליהם ויציינו את זכרם באנדרטת נצר אחרון בהר הרצל ובמקומות שונים בארץ.