במשרד החקלאות מקיימים בימים האחרונים הערכות מצב, נוכח הודעת טורקיה על הפסקת הייצוא לישראל. לפי תחזיות המשרד לא צפוי מחסור במוצרי חקלאות, אבל במשרד כבר נערכים להבטחת חלופות ייבוא, כדי להבטיח אספקה סדירה של תוצרת טרייה ברשתות השיווק, לצד המשך עידוד וחיזוק החקלאות הישראלית. 

לעניין היצוא החקלאי מישראל לטורקיה, הפגיעה ביצוא תוצרת טרייה מוגבלת מאוד ומתמקדת בשני מוצרים: תמרים (היקף של 16 מיליון דולר בשנה), וזרעי ירקות (יצוא בהיקף של 11 מיליון דולר בשנה).

לפי נתוני משרד החקלאות, מתחילת שנת 2024, יבוא הירקות הטריים מטורקיה נמצא במגמת ירידה מתמדת. היבוא מטורקיה כולל: בצל, מלפפונים, פלפלים, קישואים ועגבניות. מאז פרוץ המלחמה היבוא מתורכיה מינוריות ויורדות בהתמדה. יבוא הירקות הטריים מטורקיה בחודש אפריל היה מצומצם: מתוך 3,000 טון עגבניות שיובאו לישראל בחודש אפריל, רק כ-70 טון הגיעו מטורקיה. 

יבוא הפירות הטריים מטורקיה כולל בעיקר אגסים. חלקה של טורקיה עמד על כ-34% מסך יבוא האגסים בארבעת החודשים האחרונים. בחודש אפריל עמד היבוא מטורקיה על 18% בלבד. 

במשרד החקלאות בוחנים מקרוב גם את יבוא השמנים והדגים מטורקיה. בשנים האחרונות קידמו משרדי האוצר והכלכלה רפורמות שונות שכללו הקלות על יבוא שמנים ודגים ללא שיתוף פעולה מספק עם החקלאים, וללא השקעה מספקת בייצור המקומי. התוצאה: כ-83% מסך יבוא שמן הזית לישראל מגיע מטורקיה, וכך גם 13% מיבוא שמן החמניות למאכל לתעשייה ו-45% מיבוא שמן החמניות בבקבוקים לצריכה ביתית. מבדיקת משרד החקלאות עולה שבחודש אפריל לא יובא שמן חמניות לתעשייה וחלקה של טורקיה ביבוא שמן חמניות בבקבוקים ירד ל- 26%.  

הדומיננטיות של טורקיה בין יצואני שמן הזית לישראל בשנה האחרונה נובעת מצניחתן של איטליה וספרד בשוק שמן הזית העולמי. טורקיה תפסה את מקומן של המדינות הים-תיכוניות לאחר שתעשיית השמן שלהן נפגעה אנושות משינויי האקלים. ייצור שמן הזית בספרד ואיטליה צנח עקב הבצורת וגלי החום, וטורקיה הפכה, תוך תקופה קצרה יחסית, למקור מרכזי עבור היבואנים הישראלים. ספרד מייצאת כיום לישראל 10% בלבד מסך שמן הזית המיובא והיבוא מאיטליה עומד על 3% מסך היבוא, בשל מחירים גבוהים משמעותית בהשוואה למחירים בטורקיה. 

עם זאת, במשרד החקלאות מציינים כי ביבוא שמן זית מטורקיה נצפו בעיות איכות משמעותיות. בחודשים האחרונים התרבו מקרים של הסרה מהמדפים של שמן זית מיובא שנמצאו בו ממצאים חורגים. בחלק מהמקרים נמצא שהשמן המיובא נמהל בשמן שאינו מיועד למאכל.

ענף הזית בארץ ספג מהלומה קשה עקב הסרת המכס וההקלות בתנאי היבוא. בשנים 2022-2023 נעקרו כ-250 אלף עצי זית בישראל. מפעל "סולבר", היחיד שנותר בארץ ומייצר שמן סויה (חלופה לשמן חמניות) נמצא בסכנת סגירה. הירידה משמעותית במחירים לצרכן שהבטיחו מובילי הרפורמה, לא נצפתה במוצרים אלה.

יבוא הדגים מטורקיה התגבר מאוד מאז הפחתת המכס על היבוא. טורקיה אחראית ל-47% מסך יבוא הלברק הטרי לישראל, 40% מיבוא דניס טרי ו-70% מהפילה הטרי של סוגי דגי אחרים המיובאים לארץ. ייצור הדגים המקומי נפגע מאז יצאה לדרך הרפורמה ביבוא דגים. ענף המדגה הישראלי נמצא בשפל חסר תקדים: ירידה של 21% בהכנסות המגדלים, וכתוצאה מכך סגירה של 20% מהמשקים הפעילים בענף. למרות זאת, במשרד החקלאות לא צופים מחסור בדגים, מפני שאת מרבית היבוא של תוצרת טרייה ומעובדת מטורקיה ניתן לייבא ממדינות נוספות.

גורמים במשרד החקלאות מזהירים שענף המדגה הישראלי בסכנת התרסקות אם הרפורמה שעובר הענף תמשיך ללא שינוי. בינואר 2024 נכנסה לתוקף פעימה נוספת של הפחתת מכסים על יבוא דגים. מגדלים רבים התריעו שלא יוכלו להתמודד מול היבוא נוכח הפגיעה הקשה שחווים, ויינטשו את הענף אם תיכנס לתוקף הפעימה הבאה, כמתוכנן בינואר 2025.

ממשרד החקלאות נמסר: "הפרסומים על הפסקת המסחר והיצוא לישראל מחדדת את הצורך בחיזוק החקלאות המקומית וביסוסה, אשר יהווה את הפתרון לביטחון המזון של אזרחי ישראל. בשנה האחרונה, המשרד מוביל מדיניות של חיזוק תוצרת חקלאית ישראלית לטובת ביטחון המזון של אזרחי המדינה. בתוך כך, מקדם המשרד את גיבוש התוכנית הלאומית לביטחון מזון של ישראל עד לשנת 2050, במטרה להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל. כל זאת, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים״.

שיקו דומוביץ', מנכ״ל ארגון מגדלי הדגים בישראל: "במשך שנים חזרנו והתרענו בדיוק מהסיטואציה הזאת. ממשלות ישראל בחרו למוטט את הגידול המקומי של דגים טריים ולהגביר עוד ועוד את התלות המסוכנת של ישראל ביבוא, במקום להקשיב לנו. עכשיו אנחנו חוזים בקריסת הקונספציה של 'רפורמות החקלאות' למיניהן על חשבון הכיס של הצרכן הישראלי וביטחון המזון של כולנו. אם המדינה לא תתעשת מיד ותתחיל להשקיע את המימון הנדרש לשיקום וצמיחת החקלאות הישראלית, נגלה בקרוב שהרע מכל עוד לפנינו״.