המשטרה ומשרד המשפטים מתנגדים להרחבת 'חוק המצלמות', שתאפשר להורים לפעוטות במעונות לגיל הרך לצפות בתיעוד מהמעון, במקום רק לשוטרים ומפקחי משרד החינוך. בדיון בוועדת החינוך היום (שלישי) הזהירו נציגי המשטרה והמשרד מבעיות של אבטחת מידע ופגיעה בפרטיות הילדים, כולל חשש לפדופיליה.

הוועדה דנה בשלוש הצעות חוק הנוגעות להרחבת 'חוק המצלמות' במעונות היום לגילאי לידה עד שלוש. הצעות החוק השונות כוללות מתן הרשאה להורים לצפות במצלמות באופן מקוון בהסכמה של 70% מהורי המעון, וכן הארכה של זמן שמירת הצילומים הקיימים מ-30 ל-60 יום, ומתן הרשאה להורים לצפות גם בהם. בנוסף, הצעת החוק הממשלתית כוללת הגדלת מספר המפקחים הקיימים.   

מלבד הצעת החוק הממשלתית, שתי הצעות החוק האחרות היו של ח"כ רון כץ (יש עתיד) ויוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל). הצעת חוק נוספת הנוגעת להרחבת חוק המצלמות לגילאי 6-3 של ח"כ אופיר כץ (הליכוד), לא עברה בוועדת השרים לחקיקה, ועל כן הודגש כי הוועדה עוסקת בהרחבת חוק המצלמות לגילאי לידה עד שלוש בלבד. 

"חייבים לחזק את מערך הפיקוח של משרד החינוך"

בוועדה דנו בכמה בעיות של החוק, בהן שמירה על פרטיותם של הפעוטות והצוות החינוכי. סיוון שחר, ראש חוליית חסרי ישע וקטינים בחטיבת החקירות במשטרה, התייחסה לבעיה זו ואמרה: "ההיגיון שבחוק מובן, אך יש בו מספר קשיים – הפגיעה בפרטיות של הילדים, החשש מאיך יפקחו כשהורים מתחלפים מדי שנה, וההרשאות לצפייה נותרות. עלינו לוודא שלא ליצור פגיעות קשות וחמורות אף יותר". שחר הזהירה ואמרה, כי "כרגע אנחנו מסמיכים הורים להיות מפקחים. חייבים לחזק את מערך הפיקוח של משרד החינוך".

בעיה נוספת הנוגעת לצפייה המקוונת קשורה בסכנה להתקפות סייבר. רינת ברנדל מהרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים הזהירה כי "באונליין יש גם בעיה ברמת אבטחת מידע. לא ניתן להבטיח שכל הגנים יעמדו ברמת האבטחה הזאת, לרבות הסכנה בשימוש בתמונות לצרכים פדופיליים". 

עופר ארזי, המתכנן ומתקין מצלמות אבטחה מזה 25 שנה, אינו מזהה את הסכנה באבטחת המידע: "זו אבטחת מידע ברמה של סיסמה לכל הורה, ואולי החלפתה כל שלושה חודשים. בנוסף, נדרש מעקב של הצוות החינוכי אחר תחלופה של הורים". 

בדיון הועלתה גם הסוגייה של יכולת ההורים להבין את המתרחש בצילומים. מנהלת האגף לגיל הרך בוויצו, שרון זיגדון: "דרושה הכשרה ייעודית למי שעתיד לצפות בצילומים, גם בהיבטים פדגוגיים וגם בהיבטים פליליים, כדי להבין ולנתח נכון את הסיטואציות אליהן הם נחשפים. יש להסדיר גם את נושא האודיו, כך שיאפשר להבין טוב יותר את המקרים במעונות ולחבר בין הצילום לבין הנאמר בו. בנוסף, חשוב שכחלק מתהליך ביקורת של פיקוח משרד החינוך, תתקיים בדיקה אקראית של המצלמות במעון". 

הנציגות של משרד הרווחה ו'בית איזי שפירא' ביקשו להחריג את מעונות היום השיקומיים מהתיקון לחוק, בגלל שהללו מיועדים לפעוטות עם מוגבלויות או עיכוב בהתפתחות והסכנה לפגיעה בפרטיותם גבוהה יותר. בנוסף, ההימצאות של הפעוטות במעונות השיקומיים היא מתוקף חוק, ועל כן הסכמה של 70% מההורים לצילום מקוון היא בעייתית, כיוון שההורים לא יכולים להעביר את ילדיהם למעון אחר. זאת בניגוד לשאר התחום המצוי ברובו בשוק הפרטי. 

"כבר היום", אומרת דינה בר לביא, "יש ב-180 המעונות מצלמות, למעט באזור ההחתלה, שם מותקן חלון גדול המסתיר את ההחתלה עצמה, אך מראה את כלל החדר". לדבריה, "אנחנו מקבלים מעט תלונות מההורים, והן מטופלות". 

מעונות היום כבר מרושתים במצלמות, אם כי קיימות הגבלות: המצלמות פועלות ללא קול, והצילומים נשמרים למשך 90-30 יום ממועד הצילום. במצב הנוכחי, ההורים ומפעילי המעון אינם רשאים לצפות בצילומים, אלא רק המשטרה ופרקליטות המדינה.  

ח"כ נעמה לזימי (העבודה) ביקרה את פעולות הממשלה בנוגע לגיל הרך: "אי אפשר לקצץ ב-200 אלף שקלים מתקציב ההדרכות למטפלות-מחנכות במעונות היום מהצד האחד, ולהסמיך את ההורים להיות מעין מפקחים של מעונות היום מהצד השני. זה חוסר אחריות משווע של הממשלה בנושא הגיל הרך". 

יו"ר העמותה לגיל הרך, מור דקל, חיזקה את דברי לזימי והוסיפה כי אלו אינן הבעיות היחידות של תחום הגיל הרך: "אני הראשונה שאתמוך בכל דבר למען שיפור החינוך. אני מברכת על החוק למען הילדים, אבל נותנים רק פלסטר – אתם מביאים רגולציה בלי תקציבים, בלי תוכניות – דווקא במשבר הכי גדול במדינת ישראל. בתקופה הזו אני מזכירה לכם שיש עשרות אלפי ילדים מפונים במלונות, שם שמו להם אוהל למסגרות והם לא מדברים על מצלמות. אם נשים את כל האנרגיה רק על זה, זה לא ייתן שום דבר. ההורים באמת יקבלו 24/7, כי ב-1 בספטמבר רוב ההורים יישארו בבית כי לא יהיו מסגרות".